השמדת איום הגרעין חשובה יותר – על התגובה למתקפה האיראנית

בתמונה כור המים הכבדים באראכ, 2012

מתקפת הטילים והכטב"מים האיראנית על ישראל התנפצה כנגד מעטפת ההגנה האווירית של ישראל ומעטפת הקואליציה האנטי-איראנית שהתייצבה להגנתנו. זה הישג אדיר לישראל.

אולם בהגנה בלבד ניתן במקרה הטוב לסחוט תיקו. ותיקו היא תוצאה שישראל – מדינה הנאבקת על קיומה באזור עוין – אינה יכולה להרשות לעצמה. אחרי טבח השבעה באוקטובר והכשלים במניעתו ובבלימתו, אחרי חוסר ההצלחה בהכרעת החמאס גם אחרי חצי שנה של לחימה, אחרי שלא הצלחנו לשחרר את רוב החטופים, אחרי שהישראלים היושבים בגבול הלבנון פונו מבתיהם והפכו לפליטים בארצם, אחרי שאין שום סימן להכרעה בצפון – מעמדה של ישראל במזרח התיכון, המבוסס על ההכרה של הסובבים אותה בכוחה ובעוצמתה, נשחק מאוד. במצב כזה, תיקו הוא תוצאה שאי אפשר לחיות איתה.

ההזדמנות שהוחמצה

ישראל חייבת להגיב למתקפת הטילים והכטב"מים ולהנחית מכה קשה על איראן. למרבה הצער, החמצנו הזדמנות פז. ברגע ששוגרו הכטב"מים מאיראן, הממשלה הייתה צריכה להורות לצה"ל להגיב מיד ולהכות באיראן, בלי קשר לתוצאות שתהיינה למתקפה האיראנית. כוחות צה"ל היו דרוכים ומוכנים, אך הפקודה לא ניתנה. מתקפת נגד מיידית הייתה זוכה הן ללגיטימציה פנים-ישראלית והן ללגיטימציה בינלאומית. ההחמצה של הזדמנות הפז הזאת מעידה על העצלות המחשבתית של הממשלה. זהו עוד מחדל בשורת המחדלים שהביאו אותנו לשבעה באוקטובר ולכשלים שאירעו מאז.

את ההזדמנות שהחמצנו בלילה שבין 13 ל-14 באפריל, כבר לא יהיה קל לממש, וזאת בלשון המעטה. עכשיו אנו נתונים למכבש לחצים כבד מאוד מצד ארצות הברית ואירופה המלווה באיום מרומז שתגובה ישראלית עלולה לסכן את הקואליציה האנטי-איראנית החיונית כל כך לביטחוננו. לנוכח הלחץ הזה, יהיה קשה יותר לקבל לגיטימציה מכל חלקי החברה הישראלית לתקיפה באיראן.

אך תגובה חייבת להיות, שכן האלטרנטיבה של היעדר תגובה פשוט מסוכנת מדי.

האיום הקיומי

אז מתי על ישראל להגיב? מצד אחד, ככל שיעבור יותר זמן ממועד המתקפה האיראנית, כך תדעך הלגיטימציה הבינלאומית לתגובה ישראל. השנה נוכחנו שאפילו האשראי להגן על עצמנו אחרי הטבח הנורא של השבעה באוקטובר, נשחק במהרה. מצד שני, אם כבר החמצנו את המועד לתגובה, ספק אם נכון יהיה לפגוע בהתמקדות של הצבא במיטוט שלטון החמאס, בהשבת החטופים ובהחזרת הביטחון לצפון.

כעת, כאשר ארצות הברית ובעלות בריתה לוחצות עלינו להימנע מתגובה, אפשר להשיג באמצעות שיטת ה-"תחזיקו אותי" הישג אסטרטגי רב חשיבות בדמות רתימת ארצות הברית למאבק לחיסול אופציית הגרעין האיראני. למען הישג כזה, אפשר לוותר על תגובה צבאית למתקפה האחרונה, כי הגרעין האיראני הוא האיום המרכזי על קיומה של מדינת ישראל.

מאז עליית משטר האייתולות לשלטון ב-1979, איראן מאיימת בהשמדת ישראל. בהתחלה זה נראה ילדותי ושטותי. נו, אז הם צווחים "מוות לאמריקה" ו-"מוות לישראל" ודורכים על דגלי ישראל. ביג דיל. אבל האיראנים באמת מתכוונים למה שהם אומרים, והם מקדמים את המטרה הזאת מזה עשרות בשנים.

האיראנים יצרו טבעת חנק של גופי פרוקסי סביב ישראל, כולל הארגונים הפלסטינים הסוניים החמאס והג'יהאד האסלאמי. חשבו מה היה קורה אם החזבאללה היה מתקיף אותנו בצפון בשבעה באוקטובר, באותה דרך שהחמאס תקף, רק עם כוחותיו הגדולים והמיומנים יותר. אילו המתקפה הייתה דו-חזיתית, מצבנו היה רע ומר לאין ערוך.

וכיום, כשאנו מבינים עד כמה האיראנים רציניים בכוונתם להשמיד את ישראל, חובה עלינו להתייחס אל האיום הגרעיני במלוא הרצינות. אמירות כמו "איראן היא מדינה רציונלית, שמודעת ליכולת המכה השניה של ישראל ולכן אין מצב שהיא תשתמש בנשק הגרעיני" צריך לדחות על הסף. גם בלי שימוש בפועל בפצצות גרעין, עצם קיומן ישנה את פני המזרח התיכון. שוו לעצמכם מה היה קורה אם בשבעה באוקטובר היו לאיראן פצצות גרעין. עוד ביום ההתקפה, איראן הייתה יכולה לאיים על ישראל שאם תגיב ברצועת עזה "תהיינה לכך השלכות". הנחת העבודה שלנו חייבת להיות שנשק גרעיני איראני במערכה הראשונה יוטל על ישראל במערכה השלישית. לכן, השמדת היכולות הגרעיניות של איראן היא מטרה לאומית עליונה, שאסור לנו להתפשר עליה. יש לעשות ככל הניתן כדי לרתום את ארצות הברית למשימה קשה זו, אך אם לא נצליח בכך, חובה עלינו לעשות זאת בעצמנו.

משוואת המב"מ

מדיניות ההתמכרות לשקט של השנים האחרונות, והעדפת ההבלגה וההכלה, הובילו לטבח השבע באוקטובר, אבל למדיניות זו היה חריג אחד – המב"מ. "המערכה בין המערכות" אליה יצאה ישראל כדי לסכל את ההתבססות האיראנית בסוריה ואת התחמשות החזבאלללה בנשק שובר שוויון. ההצלחות של המב"מ הן חלקיות, אך בחזית הזו, לפחות, יזמנו. בין השאר, פגענו באופן ישיר באינטרסים של איראן בסוריה ובכוחות איראניים שהתבססו שם. לאורך השנים, תקפנו, בלי לקחת אחריות, גם באיראן עצמה (ראו חיים רמון, "'יד אלוהים' – התגובה למתקפה האיראנית צריכה להיות בלי חתימה ישראלית").
.
המתקפה האיראנית על ישראל, נועדה לשנות את המשוואה של המב"מ, ולהזהיר אותנו שמעתה כל פגיעה באיראן ובאיראנים תביא למתקפה על ישראל. אסור לנו לקבל את המשוואה הזאת ולתת חסינות לאויב האיראני, שמפעיל את שלוחיו כדי לפגוע בנו. חובה על ישראל להמשיך ולסכל את המזימות של איראן, גם אם הדבר יביא למתקפה איראנית נוספת. ואם תהיה מתקפה נוספת, ישראל צריכה לענות עליה במלוא העוצמה – ומיד.

אורי הייטנר הוא איש חינוך, חקלאי ופובליציסט