גיוס חרדים לצה"ל הוא צו השעה – אבל לא דרך בג"ץ

הבעיה בהשתמטות הציבור החרדי משירות צבאי אינה רק סוגיה מוסרית, ואינה רק שאלה של צדק או של שוויון בנטל. מדובר בבעיה ביטחונית ממדרגה ראשונה.

עד לפני חמישה חודשים עוד היו בתוכנו חוכמולוגים שהציעו להיפרד מחזון צבא העם ולעבור לצבא שכירים ("צבא מקצועי" בלשון מכובסת), אך טבח השבעה באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל" ניפצו כליל את הקונספציה ההזויה של "צבא קטן וחכם". כעת ברור לכל, שחובה להגדיל את צה"ל באופן משמעותי. כיום צה"ל אינו מסוגל להילחם בעת ובעונה אחת בשתי חזיתות מול שני ארגוני טרור שאין להם חיל אוויר או שריון. ברור אפוא עד כמה דחוף לחולל מהפכה בצה"ל ולהפוך אותו לצבא גדול, חזק וחכם, שיידע להביס מתקפה משולבת רב-זירתית.

ישראל חייבת להגדיל את הכוח הלוחם שלה וכן את היקף תומכי הלחימה. יש להקים הרבה יחידות חדשות ולפתוח יותר יחידות קרביות לבנות, שהוכיחו את עצמן במלחמה. וכמובן, צריך למלא מחדש את השורות, היות שמאות לוחמי צה"ל נפלו בקרב ואלפים נפצעו, והמלחמה עדיין רחוקה מלהסתיים.

הקץ להשתמטות החרדית

עקב הצורך הביטחוני הדוחק, עצירת ההשתמטות החרדית משירות צבאי היא צו השעה. שיעור החרדים בחברה הישראלית גדל מאוד, וחייבים לצרפם למעגל הגיוס. תהליך זה יש לבצע בהדרגה, אבל חייבים להתחיל עכשיו. לפני הכל צריך להבהיר לחרדים שנגמרה חגיגת ההשתמטות. כך, למשל, יש לקבוע (בחקיקה) שמדינת ישראל לא תמשיך לתקצב מוסדות לימוד שהלומדים בהם הם משתמטים.

עם זאת, יש להפריד בין המאבק להפסקת ההשתמטות החרדית, לבין נקיטה בצעדי "העזרה הראשונה" הכה חיוניים עתה, כמו הארכת השירות הסדיר והעלאת גיל הפטור למילואים.

גיוס חרדים – לא דרך בג"ץ

סוגיית ההשתמטות החרדית היא סוגיה חברתית, ציבורית, חברתית, פוליטית וערכית. היא אינה סוגיה משפטית. הסוגייה זו אינה מתאימה להכרעת בית המשפט העליון, ובית המשפט העליון אינו צריך להתערב בה.

האם תהליך ההשתמטות שהחל בתקופת בן-גוריון שאישר את הסדר "תורתו אומנותו", שהתרחב בתקופת בגין שפתח את הסכר להשתמטות גורפת, ושנמשך תחת כל הממשלות מאז, ייפתר באבחת פסק דין של בג"ץ? אין שום סיכוי שכך יקרה. לכל היותר יגיעו השופטים לפסק דין שלא יקוים ושרק יחריף את הבעיה. ההישג היחיד שבית המשפט העליון יכול להשיג מהתערבות בסוגיית גיוס החרדים, הוא המשך הפגיעה במעמדו של בית המשפט העליון.

פתרון בהידברות ובהדרגתיות

בעיה בת 75 שנה יש לפתור בהידברות ובהדרגתיות. על הממשלה לחתור למתווה גיוס שישפר משמעותית את המצב הקיים ושיתחיל תהליך משמעותי והדרגתי לפתרון מלא של סוגיית ההשתמטות החרדית. על מתווה זה לכלול הקמת גדודים מותאמים לחרדים לצד יצירת מסגרות שירות לאומי או אזרחי לחברה החרדית, והקצאת מכסות מוגבלות של "תורתו אומנותו" לתלמידים שהם עילויים בלימודם.

סלידתי מההשתמטות החרדית אינה נופלת משל אלה שרוצים שבית המשפט העליון יגייס את החרדים בכוח לצבא, אבל ההיתכנות להשגת שינוי בר-קיימא בדרך שאני מציע גדולה לאין ערוך מזו של דרך הכפייה. מי שיתעקש על "הכל או לא כלום" – יישאר עם לא כלום.

אורי הייטנר הוא איש חינוך, חקלאי ופובליציסט