"מחלה ממארת שפשטה בגוף כולו" – על הפוליטיזציה של ה-INSS ועל תמיכתו רבת השנים בקונספציית הדו-קיום עם החמאס

הופתעתי לקרוא שהמכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) יקיים בקרוב את הכנס השנתי שלו ב-"סימן מלחמת חרבות ברזל". כידוע, לאחרונה פורסמה בערוץ 14 תכתובת אימייל של ראש המכון היוצא, פרופ' מנואל טרכטנברג, בה הוא הודה בחלקו של המכון במחדל שהוביל לטבח השבעה באוקטובר: "המכון כשל. מחדל כזה הוא כמעט אף פעם לא תולדה של כשל נקודתי, אלא של מחלה ממארת שפשטה בגוף כולו".

הכנס השנתי הבינלאומי ה-17 של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), יתקיים השנה בסימן מלחמת "חרבות ברזל" ויהווה נקודת מפגש של בכירים מהארץ ומהעולם | הבטיחו את מקומכם >> https://t.co/SaYBJSLLQj pic.twitter.com/9GRpFAe8x5

— INSS (@INSS_Hebrew) February 6, 2024

בתגובה שנתן לאחר חשיפת התכתובת, הוסיף טרכטנברג עוון על חטא באומרו כי "בדיעבד המכון היה צריך לצאת כנגד הגישה הזאת, אבל יש לציין שאז היו צובעים את המכון בצבעים פוליטיים עזים, שכן זה היה כרוך בלצאת כנגד גישתו המפורשת של ראש הממשלה נתניהו". לא יאומן שמכון מחקר מחליט איזה מסקנות מחקריות לפרסם ואיזה לא לפרסם בהתאם לביקורת פוליטית אפשרית עליהן. למרבה הצער, כמו בנושא המדיניות מול שלטון החמאס ברצועת עזה, גם בכל התחומים המחקריים האחרים בהם עסק העמדות של המכון היו נגועות בשיקולים הפוליטיים של ראשיו (כך קרה, למשל, גם בכל הקשור לתוכנית הגרעין האיראנית)

עם זאת, פרופסור טרטכנברג שכח שקונספציית "הדו-קיום" עם החמאס ושקר "חמאס מורתע" לא היו רק גישתו המפורשת של נתניהו אלא גם גישתם המפורשת של ראשי המכון ושל כל חוקריו.

עמוס ידלין, ראש המכון הקודם, הוביל בצה"ל ולאחר מכן ב-INSS, את הקו של הכלת החמאס והפיץ לכל עבר את ההבל הקליט של "חמאס מורתע". ב-2007, עוד בטרם עלייתו של נתניהו לשלטון ועוד לפני השתלטותו של חמאס על רצועת עזה, אמר ידלין כי ישראל "תשמח" אם חמאס ישתלט על הרצועה. כאשר הירי לעבר ישראל התחדש בפברואר 2009, שבועיים אחרי סיום מבצע "עופרת יצוקה" הוא הסביר כי "פעילי טרור שאינם שייכים [ל]חמאס מאתגרים את הארגון ומבצעים פיגועים כדי לגרום להסלמה מחודשת. חמאס מצדו מורתע, הוא עצמו מכבד את נצירת האש, אבל אינו מרתיע מספיק את האחרים"; במסמך הערכה אסטרטגית של ה-INSS מ-2018, העריך ידלין שנראה "כי אין לחמאס אופציות צבאיות משמעותיות" והמליץ "לחזור ולוודא שקיימת תוכנית צבאית שאינה מכוונת לכיבוש עזה, אך מתמרנת למרכזי כובד של החמאס במטרה להכות בו קשות"; במאי 2021, במהלך מבצע "שומר החומות" קבע ידלין כי "חמאס החליט להתחיל את העימות אבל מבחינה צבאית הוא מובס, הוא הפסיד בנוק אאוט. הנזק בעזה אדיר, הפגיעה בתשתיות התת קרקעיות משמעותיות, פגיעה במשגרים, חמאס יצטרך לחשוב בפעם הבאה טוב טוב לפני שהוא יורה לירושלים"; במאי 2023, קבע ידלין כי חמאס "מורתע מאז 'שומר חומות'".

Israeli Defense Intelligence Chief Amos Yadlin in 2007: “Israel would be happy if Hamas took over Gaza because IDF could then deal with Gaza as a hostile state”, going on to downplay significance of Iran in Gaza “as long as they don't have a port."
Link: https://t.co/onKtDrFNJk pic.twitter.com/9LOjLUiSf2

— WikiLeaks (@wikileaks) October 16, 2023

תמיר הימן, המנהל הנוכחי של המכון, הוביל את אותן עמדות בדיוק כמו ידלין, הן בצה"ל והן ב-INSS. בדצמבר 2018 אמר כי "חמאס מבינה שמלחמה תגרום להרס כל ההשגים שהשיגה עד כה ותפגע בבניין הכוח שלה", והסביר כי "חמאס שומרת על רעיון ההתנגדות כיסוד חשוב לקיומה וזה עלול להוביל אותה לתגובה אמוציונלית למהלכים שלנו ברצועה, מה שיכול להסלים למלחמה רחבת היקף בניגוד לאינטרס שלה". ביוני 2019 הסביר כי חמאס "מאוד מורתע ממלחמה, ונמצא ברצון להישאר בנתיב מסוים של הסדרה. הם מאוד לא רוצים מלחמה... יש להם מחויבות ריבונית הולכת וגוברת שמייצרת מתחים בזהות של חמאס". במאי 2021 אמר כי "חמאס יכול להפעיל את הכוח בכל רגע, מבלונים ועד טילים. הוא בוחר שלא לעשות זאת. שומר החומות יצר לחמאס מאזן הפסדים שקצת מצנן את ההתלהבות שלו לצאת למערכה נגד ישראל".

באורח פלא, בשנים בהן ידלין והימן הובילו את ה-INSS אף אחד מהחוקרים המלומדים הרבים של המכון לא פרסם מחקר או נייר עמדה בו הוא חולק על קונספציות אלו.

בשבועות ובימים לפני מתקפת החמאס בשבעה באוקטובר ידלין והימן עוד הסבירו לנו איך שיקולים כלכליים של "שיקום הרצועה" בעצם מונעים מלחמה עם החמאס, שלושה שבועות לפני טבח השבעה באוקטובר, כתב ידלין (ביחד עם אודי אבנטל) כי "חמאס, שהשקיעה מאמץ רב בשיקום הרצועה מאז 'שומר החומות', מעדיפה ככלל להותיר את עזה מחוץ לעימות". ימים ספורים לפני הטבח אמר הימן כי "הכלכלה הפלסטינית בעזה התרגלה לכך ש-18 אלף איש מכניסים 55 מיליון שקל ומזרימים את הכלכלה... המענק הקטרי... זה עוד שישה מיליון דולר בחודש", והביע חשש שפגיעה ישראלית בהזרמת כספים לרצועה שבשליטת החמאס, עלולה להביא ל-"עוד מבצע מיותר, של רקטות ושל התשת העורף, שיתחיל בסתם ושיסתיים סתם". כלומר, השניים הסבירו לנו כי פעולות כלכליות שמיטיבות עם שלטון החמאס ועם תושבי הרצועה ימשיכו "להרתיע" את החמאס מפעולה צבאית. וכמובן, הם קבעו בביטחון שלא צפויה מתקפה מרצועת עזה (ושלא נופתע כמו במלחמת יום הכיפורים).

ראוי היה שהשנה, במקום כנס בינלאומי, חברי המכון וראשיו היו מבררים בינם לבין עצמם איך קרה ש-"המכון כשל" ו-"מחלה ממארת" פשטה "בגוף כולו". את הדיון הם היו צריכים לייחד לקונספציות הרות האסון שהם עצמם הובילו וקידמו במשך שנים ולאחידות הדעים המדהימה בקרב חוקרי המכון תחת ידלין והימן.

בצדק תובעים מבנימין נתניהו לשאת באחריות לקונספציית "הדו-קיום" עם החמאס ולהתפטר. אבל אתם ב-INSS שבכל הקשור לקונספציה הזו, הייתם ביביסטים על מלא, אצלכם העסקים כרגיל? אף אחד אצלכם לא מתפטר מתפקידו או לכל הפחות לוקח אחריות פומבית על הטעויות הקולוסאליות שעשיתם במכון ועל הקונספציה ההרסנית שקידמתם? אף אחד אצלכם לא שוקל לחדול מלהופיע בתקשורת, בשם המכון, כפרשן יודע-כל שממליץ המלצות לדרג המדיני ולדרג הצבאי כאילו לא קרה דבר?

מאיפה אתם שואבים את החוצפה, אחרי שהובלתם מבחינה "מחקרית" את קונספציות ה-"דו-קיום" עם השטן החמאסי, לבוא ולנתח את הטבח והמלחמה שנגרמו עקב אותה קונספציה בדיוק ואף להמליץ המלצות לדרג המדיני על "הצעדים המתבקשים להמשך"?

חיים רמון כיהן כחבר כנסת וכשר בממשלות ישראל