אם ישראל מסיימת את "השלב הקרקעי העצים" לפני הכרעת החמאס – נתניהו צריך להתפטר באופן מיידי

"אם צה”ל יישבר ברצועת עזה, כאשר הוא הציב שם חמש אוגדות, כלומר כמחצית מסד"כ צה"ל, אז מה יישאר ממנו לאחר מכן?"

האשם צפי אלדין, יו"ר המועצה המבצעת של חזבאללה

אתמול פרסם הכתב הצבאי ניר דבורי כתבה שהיא לא פחות ממדהימה, תחת הכותרת "חמאס לא יוכרע במהלך צבאי בלבד: צה"ל נערך לשינוי הלחימה ברצועה". הכתבה תיארה את התוכנית הצבאית לשנות את האסטרטגיה של מלחמת "חרבות ברזל", ממהלך צבאי נרחב למיטוט שלטון החמאס, להקמת רצועת ביטחון ולתקיפות בכוחות קטנים יותר.

חמאס לא יוכרע במהלך הקרקעי הנוכחי: צה"ל נערך לשינוי הלחימה ברצועה | אחרי כחודשיים של תמרון, בצבא מבינים שיש להיערך לשינוי אסטרטגיה. השלב הבא יכלול הקמת חיץ ממערב לגדר ויתבסס בעיקר על כוחות סדירים. ניר דבורי עם כל הפרטיםhttps://t.co/OfYdaKlxhE | @ndvori

צילום: דובר צה"ל pic.twitter.com/cpC9JH9wyy

— החדשות - N12 (@N12News) December 26, 2023

בגוף הכתבה הסביר דבורי את הסיבה לשינוי האסטרטגיה: "אחרי כחודשיים של תמרון קרקעי ולחימה עוצמתית בצפון הרצועה ובדרומה, צה"ל נערך לשינוי אסטרטגיית הלחימה שלו. בצבא מבינים שהם מתקרבים למיצוי של השלב הנוכחי, שבו למעשה משתלטים על שטח ומפרקים את היכולות הצבאיות של חמאס. ההנחה שמביאה לשינוי האסטרטגיה היא שהכרעת חמאס ממילא לא תושג בשלב הקרקעי העצים אלא במלחמת התשה ארוכה. זה עשוי להימשך חודשים, ייתכן שגם שנים – אבל כדי להגיע למציאות חדשה בעזה דרושות גם מערכה מדינית ומערכה כלכלית לצד זו הצבאית".

דבורי אף פירט מה תהיינה ההשלכות האופרטיביות של האסטרטגיה החדשה:

"השלב הבא צפוי להיות כירורגי יותר, ונערכים לו זה מכבר. כדי להסיר את האיום מהגדר ולנסות להשיב את תושבי העוטף לבתיהם בקרוב, יוקם פרימטר, חיץ של קילומטר ממערב לגדר לאורך כל עשרות הקילומטרים של הרצועה. הכוחות יישבו שם ויפעלו משם ולמעשה יוודאו שאין כל התקרבות לגדר – לא של מחבלים, לא של 'מפגינים' ולא של אזרחים. צה"ל יפעל בפשיטות של חי"ר, ובפעולות מהאוויר ומהים. הכוחות יוכלו לפעול לפי משימות, באופן נקודתי יותר ובמהלכים אוגדתיים, חטיבתיים או צוותיים – לפי מה שתדרוש המשימה.

השלב הזה יתבסס על רידוד כוחות ניכר, בין היתר משום שנדרש אורך רוח למשך שנה שלמה ואין מדובר במבצע נקודתי. הוא יתבסס בעיקר על הצבא הסדיר, אבל חיילי מילואים שישוחררו עשויים להיקרא לשירות גם בעוד כמה חודשים".

בואו ואתרגם עבורכם את כל הממבו ג'מבו הזה לעברית פשוטה – סיום "השלב הקרקעי העצים" פירושו הודאה של ישראל בתבוסה צבאית הגדולה בתולדותיה.

כלומר, הפיקוד הבכיר של צבא הגנה לישראל הגיע למסקנה שאין ביכולת הצבא האדיר שלנו לנצח את כוחות החמאס ברצועת עזה במלחמת הכרעה. פירוש הדבר שהצבא המתקדם שלנו שחמוש במטוסים, טנקים, נגמ"שים, תותחים, משגרי רקטות טקטיים וכלי צמ"ה מתקדמים, לא מסוגל לנצח כוח פרה-צבאי שחמוש בעיקר בנשק קל, במקלעים ובטילי נ"ט. ואם נלך לנתונים מספריים, פירוש הדבר שצבא שמונה כ-170 אלף איש בסדיר וכ-465 אלף איש במילואים (בעלות שנתית של 70 מיליארד שקל) אשר פלש לרצועת עזה בסד"כ של חמש אוגדות, נכשל כישלון חרוץ בהשגת הכרעה צבאית מול כוח שמונה כמה עשרות אלפי לוחמים (בעלות שנתית נמוכה בסדרי גודל) שרבים מהם עדיין מתחבאים במנהרות או ברפיח ושטרם נכנסו ללחימה (לפי ההערכות המקובלות, הכוחות הצבאיים המשולבים של החמאס, הג'יהאד האסלאמי והארגונים הקטנים יותר מנו בתחילת המלחמה בין 40 ל-50 אלף לוחמים). לא זכורה לי תבוסה צבאית מדהימה יותר בפערי כוחות כאלו.

דבורי הוא כתב צבאי ולמידע שפורסם בכתבה יש מאפייני צבאיים בולטים, כך שסביר להניח שההדלפה הזו הגיעה אליו מהרמטכ"ל הרצי הלוי או בהסכמתו או למצער הגיעה מגורם בכיר אחר במטכ"ל שאחראי על תכנון המלחמה. ומי שעוקב אחר דיווחי הכתבים הצבאיים יודע שבמהלך דצמבר הפריח המטכ"ל מספר בלוני ניסוי באשר לתוכנית התבוסה הצבאית שברצונו לקדם.

ב-10 בדצמבר פרסמה לילך שובל כי "צה"ל צריך עוד כמה שבועות כדי לעבור לשלב הבא של הלחימה, שיכלול פשיטות ברחבי הרצועה, ויימשך חודשים רבים, אפילו למעלה משנה. בצבא מגדירים את שנת 2024 כ'שנת לחימה', שבמהלכה כל הצבא הסדיר ימשיך בלחימה בגזרות השונות, ואנשי המילואים יידרשו להתייצב למילואים של חודש לפחות. המטרה של המשך הלחימה תהיה למנוע מחמאס להיבנות מחדש, ולאפשר תנאים לחזרת תושבי עוטף עזה לבתיהם".

ב-19 בדצמבר פרסם נועם אמיר כי "הצבא קיבל יעדים ברורים: חיסול החמאס שכולל את חיסול התשתיות הצבאיות והשלטוניות, חיסול ההנהגה והשבת החטופים. מבחינת השגת היעדים אנחנו בערך אמצע הדרך.

צה"ל בנה תוכנית שמבוססת על ארבעה שלבים והבהיר 'במשך שנה אנחנו יכולים להשיג את היעד שנקבע'. השלב הראשון היה תקיפה משמעותית על מרבית צפון הרצועה והוא תוכנן לחודשיים לחימה. אז הגיעה ההפוגה ועסקת חילופי חטופים ונכנסנו לשלב השני: השלמת כיבוש צפון הרצועה ויעדים כבדים בדרום הרצועה. השלב הזה קיבל זמן של חודשיים להשלמת רוב היעדים. השלב הזה אמור להסתיים בין אמצע לסוף ינואר.

בשלב השלישי אנחנו אמורים לעבור למה שהוגדר כפשיטות ותקיפות מרחוק. צה"ל בעצם יצא משלב התמרון אבל לא יעזוב את הרצועה. בשלב הזה יבוצעו פשיטות על בסיס מודעין מוקדם, ותקיפות מרחוק שיהרסו תשתיות שנשארו באזורים שצה"ל סיים להילחם. הסיבה שמטרות אלו לא הושמדו קודם לכאן היא בגלל שהן לא היוו סיכון והיה רצון להתקדם בתמרון. השלב הזה כאמור ייארך כ-4 חודשים ואז ניכנס לשלב הרביעי והאחרון – שלב ייצוב הזירה. צה"ל יצטרך להגדיר את הגבולות מחדש, את מרכיבי הביטחון החדשים כדי לאפשר לתושבים לחזור הביתה בבטחה. גם השלב הזה אמור לקחת כ-4 חודשים והמשמעות היא שתוכנית המלחמה צפויה כרגע להסתיים לקראת חגי תשרי".

אם מורידים את ההסברים האפולוגטיים המביכים של הצבא, משתקפת אמת איומה מהפרסומים של דבורי, שובל ואמיר. הממשלה הטילה על הצבא שלוש משימות צבאיות מרכזיות – מיטוט שלטון החמאס ברצועה, השמדת התשתית הצבאית של החמאס, וחיסול מנהיגי החמאס או שבייתם – והמטכ"ל הגיע למסקנה שצה"ל לא מסוגל להשלים אף אחת ממשימות אלו (השבת החטופים, כנראה הייתה מלכתחילה משימה שהצבא שלנו לא בנוי לבצע). רק אוויל גמור יאמין למטכ"ל שאומר שלמרות שלחימה נרחבת בסד"כ של חמש אוגדות לא מוטטה את שלטון החמאס ולא השמידה את התשתית הצבאית שלו, אז "פשיטות ותקיפות מרחוק" ישיגו מטרות אלו. ההבהרה של צה"ל כי "במשך שנה אנחנו יכולים להשיג את היעד שנקבע" היא שקר גס. המטכ"ל בעצם אומר שהצבא לא מסוגל השיג אף מטרה שהוצבה לו על ידי הממשלה, ולכן הוא המציא לעצמו מטרה חדשה "למנוע מחמאס להיבנות מחדש" (והיות שהצבא שב ונכשל בהשגת מטרה זו בעבר סביר להניח שהוא ייכשל בהשגתה גם בעתיד). כלומר, המטכ"ל שלנו שנכשל באופן מביש במניעת טבח שמחת תורה, נכשל כישלון חרוץ עוד יותר במלחמה נגד החמאס.

דבורי, שובל ואמיר הם כולם כתבי צבא וביטחון, מה שמחזק את ההערכה שההדלפות שקיבלו לא מגיעות מהדרג המדיני כי אם מהדרג הצבאי (וזה ברור גם מהדברים שנאמרים בכתבות שלהם). עם זאת, גם אם הצבא הכין את תוכנית התבוסה הזו, הפרסומים בנושא מרמזים שהדרג המדיני הסכים לה מלכתחילה או הסכים לה בדיעבד או נוטה להסכים לה בזמן הקרוב. מפרסומים אחרים אפשר להבין שגם האמריקאים לוחצים על הדרג המדיני להורות על הפסקת המהלך הצבאי הנרחב למיטוט שלטון החמאס ולהחלפתו במהלך צבאי מצומצם שפירושו הכלה בפועל של המשך שלטון החמאס. כך, למשל, עמוס הראל (גם הוא כתב צבאי) דיווח ב-20 בדצמבר שכבר "יותר מחודש שמערכת הביטחון והממשל האמריקאי דנים בעצלתיים במעבר למה שכונה שלב ג' — הקמת פרימטר ביטחוני צר בתוך שטח הרצועה, שמירת אזור חיץ בין צפון הרצועה לדרומה (עניין שעדיין שנוי במחלוקת), דילול כוחות, שחרור מילואים ומעבר למתכונת של פשיטות חטיבתיות נגד מעוזי חמאס הנותרים".

לדרג מדיני – כל דרג מדיני – קשה לעמוד בפני מטה כללי שלא מעוניין במלחמה עד הכרעה או שלא מאמין ביכולת הצבא להשיג זאת. לדרג מדיני – כל דרג מדיני – גם קשה להתמודד עם לחץ אמריקאי, ומה שנכון לממשלה בכל מדינה אחרת, נכון שבעתיים לממשלה שלנו עקב התלות הרבה של ישראל בסיוע של ארצות הברית, אם בנשק ובתחמושת, אם בכסף ואם במתן מטרייה מדינית (ראו חיים רמון, "הפעם אסור להיכנע ללחץ האמריקאי"). אולם, יש מקרים בהם לדרג המדיני אסור בתכלית האיסור להיכנע לרפיון הרוח של הפיקוד הצבאי או ללחצים חיצוניים. זהו אחד מהמקרים הללו.

אל תיתנו לשקרים מביכים כמו "הכרעת חמאס ממילא לא תושג בשלב הקרקעי העצים אלא במלחמת התשה ארוכה" להוליך אתכם שולל. המעבר ממלחמת הכרעה למלחמת התשה פירושו הכלה של המשך שלטון החמאס ברצועת עזה. כלומר, מדינת ישראל יצאה למלחמה נגד שלטון החמאס שערך טבח ביהודים שלא היה כמותו מאז השואה, ואחרי שלושה חודשי לחימה, היא מתכוונת להודות בתבוסה בלתי נתפסת. את ההשלכות האיומות של תבוסה כזו, אנחנו נשלם באוקיינוס של דם נרצחים בעתיד (האמירה המצוטטת לעיל מפי יו"ר המועצה המבצעת של חזבאללה, מלמדת היטב מה יבינו אויביי ישראל מתבוסתה).

אם ראש הממשלה בנימין נתניהו יאמץ את התוכנית לסיום "השלב הקרקעי העצים" אז הקדנציה שלו מסתיימת בפועל באותו היום. אחרי המחדל הנורא של טבח באוקטובר – מחדל שלנתניהו יש אחריות מיניסטריאלית ואחריות קונספטואלית להתרחשותו – אם ראש הממשלה מגיע למסקנה שאין ביכולתו להורות לצבא להשלים את כיבוש ח'אן יונס, לפלוש לרפיח ולסיים את המהלך למיטוט שלטון החמאס, עליו להתפטר באופן מיידי. למרבה הצער, גם אם נתניהו יוחלף, אין לצפות שמחליפו יפגין החלטיות בן-גוריונית מול רפיון המטכ"ל והלחץ האמריקאי. הרי בני גנץ הגיע מאותו בית גידול שהצמיח קצינים כושלים כמו הרצי הלוי ואהרן חליוה שמאפיינים את המטכ"ל הנוכחי. ברם, אם גם נתניהו וגם גנץ מסכימים לקבל את תוכנית התבוסה של הצבא, אין לנתניהו שום יתרון על גנץ, ואין שום טעם שימשיך לכהן כראש ממשלה.

סביר להניח שנתניהו יסיים את הקריירה הפוליטית שלו אחרי המלחמה גם אם זו תסתיים בניצחון, ועל אף כל הישגיו כראש ממשלה לאורך השנים, תמיד יזכירו לצד שמו קודם כל את המחדל הנורא, כפי שמחדל יום הכיפורים הפך לזיכרון ההיסטורי העיקרי מגולדה מאיר. אבל לפני שסיימה את הקריירה הפוליטית שלה, הובילה גולדה את צה"ל לניצחון במלחמת יום הכיפורים, כך שאם נתניהו יסכים לסיום המהלך הצבאי העצים למיטוט שלטון החמאס הוא ייזכר לא רק כאחראי למחדל אלא גם כמי שהוביל את ישראל לתבוסה הצבאית האיומה ביותר שנחלה אי פעם. כל שנותר לקוות הוא שנתניהו יעמוד איתן מול הלחצים מבית ומחוץ, ויורה למטכ"ל להמשיך בלחימה עצימה עד אשר תושלם המשימה ושלטון החמאס ברצועת עזה יחלוף מהעולם בדם, ואש ותמרות עשן.

ניסים סופר הוא פובליציסט ועורך אחראי באתר דיומא