במאמר שפרסמתי בעיתון "מעריב" ביום שישי כתבתי כי "בממשלה ובקבינט, הסוגיה הפלסטינית מתנהלת על בסיס ציר המדינה הדו־לאומית של נתניהו־סמוטריץ', וקולם של בני גנץ ואיזנקוט לא נשמע. אפילו ראש האופוזיציה יאיר לפיד לא מציג שום אלטרנטיבה מדינית ברורה למדיניות הממשלה".
והנה, ביום שבת פרסם יאיר לפיד "מסמך מדיניות" כמו כדי להוכיח את מה שכתבתי. כצפוי, "עזה – מסמך מדיניות דצמבר 2023" הוא אוסף של קלישאות נדושות, נבובות וחלולות, אבל זו לא הבעיה העיקרית בו. המסמך של לפיד אינו מציג שום אלטרנטיבה למדיניות של הממשלה הנוכחית, וראש הממשלה בנימין נתניהו היה חותם על כל מילה בו.
לפיד אינו מקדים ומציין שעד השבעה באוקטובר הוא אימץ את הקונספציה הביביסטית מול החמאס במלואה. ממשלת בנט-לפיד, כמו ממשלות נתניהו לפניה, לא עשתה דבר כדי למוטט את שלטון החמאס. נהפוך הוא, ממשלת השינוי סייעה לחזק את שלטון החמאס כאשר העבירה לו כסף ודלק, ואפשרה לפועלים עזתיים להיכנס – ואף התגאתה בכך! במבצע "עלות השחר", הורה ראש הממשלה לפיד לצה"ל להימנע מפגיעה בחמאס. באותו הזמן, זאת אנו יודעים עתה, החמאס היה בעיצומן של ההכנות למתקפת השבעה באוקטובר.
בתוך אוסף הקלישאות שבמסמך ישנה אמירה אחת "ברורה": "ניהולה האזרחי של עזה יופקד בשלב הראשון באופן זמני בידי צוות בינלאומי בהובלה אמריקאית ובהשתתפות מדינות ערב (ללא תורכיה וקטאר) וגורמים מקומיים ברצועה שאינם מזוהי חמאס". נתניהו לא היה מנסח זאת טוב יותר. אולם, לפיד לא מסביר מה יקרה אם מדינות ערב וארצות הברית יחליטו, באופן "מפתיע", שלא לציית להוראתו, וידבקו בעמדתם שהרשות הפלסטינית היא זו שצריכה לנהל את רצועת עזה. הם אפילו עלולים להחליט לשתף את קטר בשיקום הרצועה, ומה יעשה לפיד אז?
לפיד מוסיף ומהדהד את נתניהו כאשר הוא מציין כי "ישראל לא תסכים שהרשות הפלשתינית תטול חלק בניהול החיים בעזה כל עוד לא תופעל תוכנית דה-רדיקליזציה נרחבת ברש"פ". אם זוהי עמדתו, מדוע לפיד מסכים שהרשות הפלסטינית תמשיך לנהל את החיים ביהודה ושומרון לפני שהיא עוברת תוכנית "דה-רדיקליזציה" נרחבת? יתרה מזאת, איך בתקופת כהונתו כראש ממשלה לפיד לא פעל לעשות דה-רדיקליזציה של הרשות הפלסטינית ואף שיתף איתה פעולה בנושאים הביטחוניים הכי רגישים? בסוגיית עזה, לפיד היה ביביסט לפני השבעה באוקטובר, גם תוכניתו ליום שאחרי המלחמה היא נתניהו על מלא.
נחשו מי אמר את הדברים הבאים בשישה בנובמבר: "מה שראש הממשלה לא אומר, זה שאנחנו נצטרך כנראה לעשות איזשהו מאמץ להחזיר את הרשות הפלסטינית לעזה... זה אינטרס ישראלי שהם ינהלו. אנחנו לא רוצים לממן חינוך לילדי עזה ולא את בתי החולים שלהם. יש לי אינטרס ישראלי להחזיר את הרשות הפלסטינית... שים לב שראש הממשלה לא אומר את הדבר הסביר, שצריך להחזיר את הרשות הפלסטינית, כי הוא כלוא בידי הקיצוניים שלו... אני לא רואה גורם אחר חוץ מהרשות שיכול לנהל את היומיום העזתי. לרשות יש יותר מ-20 אלף פקידים בעזה שגם היום הם עובדים שלה באופן רשמי, זאת אומרת זה הארגון היחיד שיש לו איזושהי תשתית אנושית ביום שאחרי, אבל ראש הממשלה כלוא בתוך איזה ממשלה של אנשים מאוד מאוד קיצוניים שרוצים להפציץ את עזה בפצצות אטום". מדובר, כמובן, ביאיר לפיד. השאלה הנשאלת אפוא היא כיצד העמדה ההגיונית בסוגיית השלטון האזרחי ברצועת עזה שהציג לפיד בשישה בנובמבר הפכה לפנטזיה הביביסטית שפורסמה אתמול. עצוב מאוד שאיש כזה הוא יושב ראש האופוזיציה בישראל, ושלא כל כך מזמן אפילו כיהן כראש ממשלה לתקופה קצרה.
"מסמך המדיניות" של לפיד הוא הזיה נוספת מבית המדרש של "יש עתיד", שרק ההזיה של חבר הכנסת רם בן-ברק המאמין ששני מיליון פלסטינים ינדדו באורח פלא מרצועת עזה למדינות העולם, מתחרה בה. כל בר דעת יודע שיש רק שתי אפשרויות מי ינהל את הרצועה אחרי כיבושה – או ישראל או הרשות הפלססטינית. אין אפשרות שלישית. ספק רב אם לישראל יש עתיד כאשר "יש עתיד" בראשות לפיד היא האלטרנטיבה לנתניהו.
חיים רמון כיהן כחבר כנסת וכשר בממשלות ישראל
Report