התגובה לטבח שמחת תורה – מה צריך לעשות, מה לא צריך לעשות, ומה אסור לעשות

בתמונה תמונת לוויין של השריפות בעוטף עזה ב-7 באוקטובר 2023

קשה עדיין לעכל את האסון הנורא שפקד אותנו בשבת, אבל דווקא בשל כך חייבים לדבר על מה צריך לעשות, מה לא צריך לעשות, ומה אסור לעשות, בתגובה לטבח שמחת תורה.

בירור

אין טעם לדון עכשיו ב-"למה קרה" האסון של שמחת תורה, כי כדי להבין למה, צריך קודם להבין "מה קרה", לפרטי הפרטים של ההתרחשויות.

התמונה עדיין חלקית מאוד. בוודאי למי שניזון מהתקשורת בלבד. במצב כזה, כל אחד נוטה להשליך על הניתוח את השקפת עולמו. מי שכועס על כך שגדודים של צה"ל אבטחו כניסת מתפללים לקבר יוסף בשכם, מתפתה לומר שהכוחות האלה חסרו בעוטף עזה ותושבי העוטף הופקרו. האם זה נכון? אני לא יודע. זה נכון גם לכל הניסיונות למצוא קשר קונקרטי של "הרפורמה המשפטית" או של מחאה נגדה, להתרחשות אסון.

חשוב מאוד לברר ביסודיות למה קרה מה שקרה ולהסיק מסקנות – אישיות ומערכתיות – אבל זה לא ריאלי עכשיו.

אחריות

גם אני נמנה עם אלה הסבורים שראש הממשלה בנימין נתניהו היה צריך ללכת הביתה מזמן, מסיבות שלא קשורות לכישלון בשבת. מפתה לומר שעכשיו עליו להתפטר. אמנם, זה היה צעד ראוי של נטילת אחריות ציבורית. אם אתה ורק אתה אחראי לכך שמדינה שמייצאת רק תפוזים הפכה לאומת ההיי-טק, קח גם אחריות על הכשלון המחפיר אתמול.

אבל האמת היא, שעכשיו נתניהו לא צריך להתפטר, וגם לא הרמטכ"ל, ראש השב"כ ואחרים. לא מחליפים את הקודקודים בזמן לחימה, זה לא אחראי. להחליף קודקודים מחייב חפיפה וזמן למידה ואין לנו את הזמן הזה עכשיו. הזמן לדין וחשבון ציבורי יבוא אחר כך, ואם עם חפץ חיים אנחנו – לא נוותר על דין וחשבון נוקב ומבוסס עובדות.

כן יהיה מועיל אם לקבינט ייכנסו אנשים רציניים ומנוסים מהאופוזיציה וייצאו ממנו אנשים חסרי ניסיון ובלתי אחראים, שלא היו צריכים להיות בו מלכתחילה. זה יועיל לאיכות קבלת ההחלטות וגם לאמון הציבור.

תגובה

גם דמי רותח לנוכח תמונות הזוועה, אבל מדינה חזקה פועלת באופן מושכל, גם במצבים קשים. "מושכל" אין משמעו הססני או חלש, משמעו חכם ובראייה לטווח רחוק.

תוצאת המלחמה לא תימדד במהירות התגובה. לא מדובר בדו-קרב אקדוחנים במערבון. רוצים לקח ממלחמת יום הכיפורים? היזכרו בהתקפת הנגד הכושלת בסיני ביום השלישי של המלחמה.

צה"ל גייס מילואים ועכשיו הוא צריך זמן להכין את המכונה האימתנית הזו על מנת שתדרוס לאבק את האויב השפל. ברור שהתגובה צריכה להדהד, לא רק ברצועת עזה, אלא בכל המזרח התיכון ומעבר לו. אויבנו צריכים להבין שמי שרוצח ילדים, נערות וזקנים יהודים, יצטרך להתמודד עם כל כוחה ועוצמתה של המדינה היהודית. אבל את הכוח והעוצמה יש להפעיל בחוכמה ובאופן מושכל כדי לגבות מחיר מקסימלי מהאויב.

משפט

בתגובה למראות הנוראים, יש ישראלים האומרים שעכשיו צריך להשליך את המשפט הבינלאומי מהחלון. אמירות כגון אלו נובעות מחוסר הבנה של המשפט המדור.

לדיני הלחימה של המשפט הבינלאומי יש ארבעה עקרונות יסוד, והראשון שבהם הוא עיקרון הצורך הצבאי. המשפט הבינלאומי מכיר בצורך הצבאי ואוסר רק על ברוטליות שהיא מעבר לנדרש כמענה לצורך הצבאי. ככל שהצורך הצבאי חזק יותר, ניתן להפעיל יותר כוח ולצמצם את שולי הזהירות שנועדו למנוע פגיעה בחפים מפשע.

לנוכח פשעי החמאס בשבת, אם הדרג המדיני יחליט שצריך להשמיד את כוחו הצבאי של חמאס ולכבוש את רצועת עזה, אז זו מטרה לגיטימית אשר לשם השגתה ניתן יהיה להשתמש בכוח צבאי רב מאוד. אולם, התקפות ברבריות על אזרחים לשם סיפוק תחושת הנקמה לא יועילו להשגת התכלית הצבאית ולתרגומה להישג מדיני. ההפך הוא הנכון, התקפות לשם נקמה רק יכרסמו ביכולת להשיג תכלית זו. גם אם ההיבט המוסרי לא מטריד אתכם, יש כאן עניין פונקציונלי. ברוטליות היא לוחמה לא אפקטיבית.

אתן דוגמא להמחשת הטיעון דלעיל. אני תומך בהפסקת הספקת החשמל והדלק לעזה. אני גם חושב שלגיטימי להתנות את חידוש הספקת החשמל והדלק מטעמים הומניטריים בתמורה לצעדים הומניטריים נגדיים, כלומר, החזרה מיידית של כל האזרחים החטופים ומתן גישה לצלב האדום לכל החיילים השבויים על מנת לוודא שהם מוחזקים בתנאים נאותים ומקבלים טיפול רפואי הולם. מצד שני, כאשר אני שומע אדם שקול בדרך כלל כמו האלוף (במיל') גיורא איילנד מדבר על השמדת מערכת המים ברצועת עזה כדי ליצור שם אסון הומניטרי, אני נחרד. השמדת תשתיות מי שתייה החיוניות לשרידות אוכלוסייה אזרחית היא פשע מלחמה, חד וחלק. המחשבה שיש אנשים קיצוניים הרבה יותר שיושבים במוקדי קבלת ההחלטות, מדירה שינה מעיני.

ראש המל"ל לשעבר האלוף במיל' גיורא איילנד ל-@YoavYoavkrak ו-@lielkyzer: "חייבים ליצור בעזה אסון הומניטרי חסר תקדים. הכלי האולטימטיבי - פגיעה במערכת המים. רק הנעה של עשרות אלפים וזעקה של הקהילה הבינלאומית תייצר את המנוף לכך שעזה היא או ללא חמאס או ללא בני אדם. אנחנו במלחמה קיומית"

— כאן | רשת ב (@ReshetBet) October 11, 2023

לא כך ננצח, ואנחנו ננצח, כי כמו שכתב נתן אלתרמן: "כִּי לֹא נָשׁוּב אָחוֹר, וְדֶרֶךְ אֵין אַחֶרֶת, אֵין עַם אֲשֶׁר יִסּוֹג מֵחֲפִירוֹת חַיָּיו".

ד"ר לירון ליבמן הוא מרצה מן החוץ במכללה האקדמית ספיר, לשעבר התובע הצבאי הראשי וראש מחלקת הדין הבינלאומי בצה"ל