הנחתות חוזרות

בתמונה הנחתת אח"י בת שבע בהפלגה לקראת ההנחתה הראשונה במלחמת לבנון הראשונה, 1982

ביום ראשון פורסם שישראל רכשה מארצות הברית שתי נחתות חדשות עבור חיל הים. ייצור הנחתות אמור להסתיים בחודשים הקרובים, וחיל הים החל בתהליך קליטה מבצעי וטכנולוגי לקראת הגעתן ארצה. חיל הים כבר הקים פלגת ים חדשה בבסיס אשדוד, שבמסגרתה יופעלו כלי השיט החדשים. עם הגעתן ארצה, תעבורנה הנחתות תקופת הכשרה מבצעית, טכנולוגית והדרכתית, שתארך מספר חודשים.

נחתות בחיל הים הישראלי

נחתות שירתו את צה"ל מאז קום המדינה. בתחילה, הוסבו ספינות מעפילים לנחתות, אולם תכף לאחר מלחמת העצמאות נרכשו נחתות ייעודיות עבור חיל הים. נחתות לקחו חלק במערכות ישראל, החל במלחמת העצמאות, דרך מבצע קדש, מלחמת ששת הימים, מלחמת ההתשה ומלחמת יום הכיפורים, ועד לנחיתה הגדולה והמפורסמת בשפך האוולי, במלחמת לבנון הראשונה.

הנחתת אח"י בת שבע לקראת הנחתת כוחות בשפך האוולי, 1982

בשנת 1993 הוצאו הנחתות משירות בחיל הים, מתוך הנחה כי הן כבר לא אפקטיביות בביצוע משימתן העיקרית – איגוף ימי בקרב היבשה.

בראשית שנות ה-2000 קידם מפקד חיל הים דאז, האלוף ידידיה יערי, יוזמה לרכישת ספינת תקיפה אמפיבית רב-משימתית – בעלת יכולות נשיאה של חיילים רגלים, טנקים ומסוקים – שתוכל לפעול במרחק מרבי של 3,200 קילומטרים. תוכנית זו לא הגיעה לכדי מימוש.

אחרי תקופתו של יערי, פעלו מפקדי חיל הים, האלוף רם רוטברג והאלוף אלי שרביט, לשילובו של חיל הים במתארי הלחימה ביבשה, בין היתר בביצוע הנחתה. ברם, יכולת ההנחתה לא הגיעה לידי מימוש גם בתקופתם.

שינוי מגמה אסטרטגי

רכש הנחתות החדשות מצביע על שינוי מגמה אסטרטגי בצה"ל ביחס לצורך ביכולות תמרון של כוחות גדולים בטווחים רחוקים מהגבול – בעיקר בלבנון מול החזבאללה.

אוגדה 98 היא הכוח היבשתי העיקרי של צה"ל האמון על ביצוע תמרון בעומק שטחי האויב. לוחמי האוגדה מתמחים באיגוף אנכי באמצעות צניחה ובהנחתה באמצעות מסוקי סער ומטוסי תובלה. הוספת הנחתות לסדר הכוחות הצה"לי תאפשר לאוגדה 98 וליחידות צה"ל נוספות, לבצע איגוף ימי בקרב היבשה.

הנחתת אח"י אשקלון מנחיתה טנקים

חשוב לציין כי הנחתות גם מאפשרות לפתוח ציר לוגיסטי לכוחות המצויים סמוך לחוף בעומק שטח האויב.

על כל פנים, כדי לתרגל את קונספט הנחיתה הנרחבת, תורת לחימה שלא הייתה בשימוש בצה"ל מאז 1993, מתקיים עתה תרגיל רחב היקף בקפריסין בשם "מרכבות האש". שתי נחתות שנשכרו מצבא יוון, וספינה שנשכרה מאיטליה ישנעו את החיילים, הרכבים והציוד של אוגדה 98 למתחם האימונים.

הנחיתה – ובעיותיה

כיום, קיימת בחיל הים יכולת נחיתה זעירה. שייטת 13 יכולה להנחית לוחמי קומנדו באמצעות סירות פשיטה ולהנחית לוחמים, אספקה וציוד באמצעות נחתות קלות. אולם, מדובר ביכולת הנחתה המתאימה למבצעים מיוחדים ולא למהלך קרקעי נרחב.

בניגוד לישראל, יכולת הנחתת כוחות נרחבת נפוצה בציי העולם. לצי האמריקאי יש, כמובן, יכולות הנחתה מתקדמות אבל גם רוסיה, סין, אנגליה, צרפת, איטליה, טורקיה, יוון ומצרים מחזיקות ביכולות הנחתה..

לעניין הנחתת הכוחות יש חסרון משמעותי אחד, והוא פגיעותם של כלי השיט לאש של האויב – נחתות מפליגות לאט יחסית ויכולת התמרון שלהן מוגבלת. פועל יוצא, כדי שצה"ל יוכל להשתמש בנחתות החדשות בשדה המערכה, יישלח כוח מקדים לטהר את קו החוף מכוחות האויב. לאחר מכן, יפרוס חיל הים את ספינות הטילים שלו כדי לספק הגנה אזורית לנחתות מפני טילי חוף-ים, כלי טיס ואיומים אחרים. למרות פגיעותן, הנחתות החדשות מוסיפות לצה"ל מעטפת חדשה-ישנה של יכולות מבצעיות מעניינות ורכישתן שבה ומעידה על העלייה בחשיבות האסטרטגית של חיל הים בעשור האחרון. כל שנותר אפוא הוא לאחל לנחתות החדשות נחיתה מוצלחת בישראל.

ד"ר אייל פינקו הוא סגן אלוף במילואים, מתמחה באסטרטגיה צבאית, במודיעין ובסייבר, שירת בתפקידים בכירים בצה"ל ובמערכת הביטחון, זוכה פרס ביטחון ישראל, חוקר ומרצה באוניברסיטת בר אילן ונשיא אירגון International institute for Migration and Security Research