בתמונה חיילים של הרג'ימנט המוצנח 331
ההתנגדות האוקראינית העזה לפלישה הרוסית יצרה שחיקה ניכרת בקרב הכוחות הפולשים. כדי לשמור על תנופת ההתקפה, רוסיה חייבת לשלוח תגבורת משמעותית לכוחותיה באוקראינה. במאמר זה אסקור את מקורות כוח האדם הזמין שרוסיה יכולה לשלוח להילחם באוקראינה בעת הנוכחית.
הכוחות הסדירים של הצבא הרוסי
תקן כוח האדם של הצבא הרוסי הסדיר נקבע כל כמה שנים בצו נשיאותי. התקן האחרון שנכנס לתוקף ב-1 בינואר 2018, נקבע על 1,902,758 איש, מתוכם 1,013,628 חיילים, וכל השאר אזרחים עובדי צבא.
מכיוון שמדובר בתקן כוח אדם ולא במצבת כוח אדם – כלומר בכמות האנשים שצריכה להיות ולא בכמות האנשים שיש בפועל – מתפרסמים מפעם לפעם דיווחים אודות שיעור מילוי התקן. בדצמבר 2021, דיווח שר ההגנה סרגיי שויגו ששיעור מילוי התקן הכללי בצבא עומד על 91 אחוזים, כאשר שיעור מילוי התקן של הקצינים עומד על 96 אחוזים ושל אנשי קבע שאינם קצינים עומד על 99.4 אחוזים.
הכוחות הסדירים של הצבא הרוסי מחולקים, כמקובל, לחיילי חובה ולמשרתי קבע.
חיילי החובה (srochniki) מגויסים מקרב אזרחי רוסיה בהתאם לחוק שירות חובה. רק גברים חייבים בשירות חובה. גברים יכולים לקבל דחיית שירות עקב מגוון נסיבות כגון סיבות בריאותיות, אב יחידני, לימוד במוסד מוכר ועוד. כאשר גבר שקיבל דחיית שירות מגיע לגיל 27, הדחייה הופכת לפטור. מגויסי החובה משרתים שנה אחת.
שירות הקבע מכונה ברוסיה "שירות לפי חוזה" (kontraktniki). אזרחים רוסים יכולים להתנדב לשירות לפי חוזה כאשר תקופת החוזה הראשון היא למשך שנתיים או שלוש שנים עם אופציה להמשך עד גיל הפטור. אזרח רוסי יכול להתגייס במישרין לשירות לפי חוזה במקום לשירות חובה בתנאי שיש לו השכלה גבוהה או השכלה תיכונית מקצועית. חייל בשירות חובה יכול לעבור לשירות לפי חוזה אחרי שהשלים שישה חודשים בחובה. גם אזרח זר יכול להתנדב לשירות לפי חוזה בצבא הרוסי, אולם תקופת החוזה הראשון של אזרחים זרים עומדת על חמש שנים (לפי הגבלה שנוספה בשנת 2019, אם במשך חמש השנים האלו האזרח הזר לא קיבל אזרחות רוסית, הוא לא יכול להמשיך לתקופת שירות נוספת).
בעדכון של דצמבר 2021, דיווח שר ההגנה כי פחות משליש מתפקידי החיילים שאינם קצינים בצבא אוישו על ידי חיילי חובה ויותר משני שליש מתפקידים אלו אוישו על ידי "חיילי חוזה". בעדכון של מרץ 2020 דיווח שויגו שבכוחות הסדירים של צבא רוסיה משרתים 225 אלף חיילי חובה ו-405 אלף חיילי חוזה. בעדכון זה גם דווח שכל תפקידי הסמלים, כל התפקידים "הקשורים בשימוש באמצעים טכניים מורכבים" (כלומר תפקידים הדורשים הכשרה טכנית ארוכה) וכל לוחמי היחידות המיוחדות, יחידות הנחתים והצק"גים (צוותי הקרב הגדודיים), מאוישים על ידי חיילי חוזה (בהקשר של צק"גים יש לציין כי אם חטיבה מורכבת משליש חיילי חובה ומשני שליש חיילי חוזה, הצק"גים אמורים להיבנות מחיילי חוזה בלבד וחיילי חובה אמורים להישאר בעורף, אבל בפועל זה לא תמיד קורה – להסבר על הצק"גים ראו "מלחמת רוסיה-אוקראינה – תמונת מצב"). בעדכון של דצמבר 2020 דווח שכל צוותי הצוללות וספינות השטח "בטווח ימי רחוק" (כלומר לא ספינות של הגנה חופית), כל היחידות לשמירת השלום ורוב תפקידי הנהגים והצלפים מאוישים על ידי חיילי חוזה.
נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ושר ההגנה סרגיי שויגו
הצבא הרוסי נוהג להציג את חיילי החוזה בתור "אנשי מקצוע" – כלומר לוחמים מקצועיים מיומנים – אבל בפועל זה לא ממש מדויק. חיילי חוזה בתחילת תקופת ההכשרה שלהם עדיין אינם חיילים מקצועיים ולוקח להם זמן להפוך לכאלו – וזה תקף לא רק לחיילים המתחילים כחיילי חוזה אלא גם לחיילי חובה שעברו למסלול לפי חוזה לאחר שישה חודשי שירות. הצגתם של חיילי החוזה כ-"אנשי מקצוע" נובעת לא מסיבות צבאיות אלא מסיבות פוליטיות והיסטוריות.
במהלך שתי מלחמות צ'צ'ניה נהרגו חיילי חובה רבים בלחימה. פועל יוצא, התקבלה ברוסיה תפיסה הגורסת שלא שולחים חיילי חובה לקרב אלא רק חיילי קבע (על כוחות המילואים ראו להלן). חיילי החובה המשרתים, כאמור, רק שנה אחת, נתפסים בציבור הרוסי כחיילים לא מאומנים ושליחתם לקרב נתפסת כניצולם כבשר תותחים. שליחה של חיילים מקצועיים שהתנדבו מרצונם לשירות קבע ושזכו לאימון מקיף וממושך, מתקבלת באופן טוב יותר בציבור הרוסי ובעיקר בקרב משפחות החיילים. ואכן, תכף לאחר הפלישה לאוקראינה נתן נשיא רוסיה ולדימיר פוטין הוראה לא לשלוח חיילים בשירות חובה להילחם אוקראינה.
אולם מילים לחוד ומציאות לחוד.
האוקראינים כבר שבו מספר חיילים רוסים בשירות חובה. בתגובה, הוציא משרד ההגנה הרוסי הבהרה שמדובר במספר קטן של חיילי חובה מיחידה עורפית שנשלחו למשימה באוקראינה. הנשיא פוטין הורה לחקור את המקרה, לוודא שאין חיילי חובה נוספים שנשלחו לאוקראינה ולהעניש את הקצינים שלא צייתו להוראה שלו.
אבל למרות הדברים הנחרצים של פוטין ושל משרד ההגנה, נאלץ הצבא הרוסי לשלוח חיילי חובה לאוקראינה בגלל היקף הכוחות הנדרש לפלישה. לא זאת בלבד, בקצב השחיקה הנוכחי של הכוחות הרוסים באוקראינה סביר מאוד להניח שחיילי חובה נוספים יישלחו כתגבורת. המחאה שתישמע מכיוונן של המשפחות של חיילי החובה תושתק בלאו הכי במסגרת מהלכי ההשתקה הנרחבים שנוקט המשטר הרוסי כלפי מגוון קולות ההתנגדות למלחמה. עם זאת, ישנו מהלך נוסף שהצבא הרוסי נוקט כבר עתה כדי "לצמצם" את מספר חיילי החובה שייכנסו לאוקראינה – ביחידות רבות מכריחים כעת את חיילי החובה לחתום על שירות לפי חוזה כדי להקטין על הנייר את מספר משרתי החובה.
נכון לעכשיו משתתפים בלחימה באוקראינה בין 150 אלף ל-190 אלף חיילים רוסים, רובם המכריע חיילים סדירים בשירות לפי חוזה. מכיוון שהצבא הסדיר הוא משאב בזמינות מיידית, הרוסים מכניסים כוחות סדירים נוספים לתוך אוקראינה. כך, למשל, דיווחו האוקראינים על כך שרוסיה מתכוונת לשלוח לאוקראינה 800 חיילים רוסים מבסיס 102 בארמניה, 1,500 חיילים מחטיבת הנחתים העצמאית 40 מקמצ'טקה, יחידות מארמיה 6, מארמיה 5 ומארמיית שריון 1, כוחות מחיל החוף של הצי הבלטי ועוד. חלק מהכוחות האלו כבר הגיעו לאוקראינה.
יחידות שונות של הכוחות המזוינים של הפדרציה הרוסית במצעד לרגל 70 שנה לניצחון במלחמת העולם השנייה
כוחות המילואים של צבא הרוסי
מספר האנשים בכוחות המילואים של צבא רוסיה הוא סודי ולא מפורסם בפרסומים רשמיים. לפי הערכות מערביות יש לרוסיה שני מיליון חיילי מילואים ("מדד-דיומא – שלושים הצבאות עם מספר החיילים בשירות מילואים הגדול ביותר").
בכוחות המילואים של הצבא הרוסי משרתים כל מי ששירת שירות סדיר ושוחרר (חיילי חובה וחיילי חוזה) וכל מי שהמדינה בחרה להציב במילואים גם בלי שעבר שירות סדיר. חיילי המילואים (zapas) מקבלים פטור משירות בהגיעם לגיל 50 (גיל הפטור לקצינים גבוה יותר). בניגוד לשירות חובה המחייב גברים בלבד, נשים בעלות מקצוע צבאי נדרש כמו רופאות מחויבות בשירות מילואים.
גם אם מנכים בעלי פטור רפואי, פוטנציאל המילואים של רוסיה יכול להגיע אפילו ל-20 מיליון איש במקרה של גיוס כללי לצורך מלחמה טוטאלית. אבל המלחמה באוקראינה אינה מלחמה טוטאלית מבחינת הקרמלין (נכון לעכשיו) ולכן אין טעם לבחון כעת את כלל פוטנציאל הגיוס של רוסיה אלא רק את מי שהצבא הרוסי רואה בהם חיילי מילואים רלוונטיים למלחמה הנוכחית.
כוחות המילואים של הצבא הרוסי מחולקים לשתי קבוצות: הקבוצה הראשונה שקרויה "משאב אנושי לגיוס" (mobilizatzionniy ludskoy resurs), מורכבת מאנשי מילואים רגילים שחייבים בגיוס בזמן מלחמה מתוקף החוק (חלקם שירתו שירות סדיר וחלקם לא); הקבוצה השנייה שקרויה "עתודה אנושית לגיוס" (mobilizatzionniy ludskoy rezerv), מורכבת מאנשי מילואים שהתנדבו ושחתמו על חוזה לשירות מילואים.
החוזה הראשון של אנשי המילואים מקבוצת "עתודה אנושית לגיוס" נחתם לשלוש שנים. לאחר מכן אפשר להאריך את החוזה כל פעם לשלוש עד חמש שנים עד לגיל המקסימום לפי הדרגה. המתנדבים לכוחות המילואים מקבלים שכר עבור שירותם והטבות נוספות כגון בונוסים לשירות רצוף ומענק חד פעמי בתחילת כל חוזה חדש.
כוח המילואים של "עתודה אנושית לגיוס" הוקם באופן רשמי כבר ב-2012, אולם התחיל לעלות על פסים מעשיים רק ב-2018 אחרי ניסוי חלקי בשנים 2015-2017, ואת התנופה העיקרית קיבל בקיץ 2021 כאשר הוכרז על פרויקט BARS-2021 (boyevoy armeyskiy rezerv strany – "עתודה צבאית קרבית של המדינה"). מאז הוכרז פרויקט BARS הצטרפו עשרות אלפי אנשי מילואים למסגרת זו (כולל חיילי "משאב אנושי לגיוס" רבים שעברו למסלול זה-BARS המציע, כאמור, תנאים משופרים).
עד להקמת פרויקט BARS, מספר אנשי המילואים שהצטרפו למסלול "עתודה אנושית לגיוס" היה זעום למדי. בפועל, פרויקט BARS הוא מהלך לביצוע רפורמה נרחבת בכל מערך המילואים הרוסי, על שתי הקבוצות שמרכיבות אותו.
תנאי הסף להצטרפות לפרויקט BARS הם שירות סדיר קודם (שירות חובה או שירות לפי חוזה) לחיילים ושירות סדיר או "קתדרה צבאית" באוניברסיטה לקצינים. חיילי המילואים של הפרויקט, המאורגנים על בסיס טריטוריאלי, יכולים להיות מופעלים בשתי צורות: כהשלמה ליחידה הסדירה שהם מסופחים אליה באופן קבוע (מה שנקרא בצה"ל השלמות מילואים) או כמסגרת אורגנית, כגון פלוגת מילואים המוצבת בעורף לתפקידי אבטחה וכיוצא באלה, וזאת כתחלופה ליחידות סדירות שנשלחות לחזית.
על מנת שיהוו כוח צבאי אפקטיבי במלחמה, אנשי מילואים צריכים לעבור אימוני יחידה ואימון לפני לחימה בטרם יישלחו לחזית. בתנאים שנוצרו כעת לא בטוח שההכנה של כוחות המילואים לקרב תהיה בתקן הנדרש (נכון לעכשיו, אנשי מילואים שהופעלו מדווחים על שבוע אימונים לפני השיגור לאוקראינה). לפיכך, אם יישלחו כוחות מילואים לתוך אוקראינה, סביר להניח שרמת הלחימה שלהם תהיה נמוכה למדי. אולם, לאור שחיקת הכוחות הסדירים באוקראינה והרצון (לפחות מוצהר) להקטין את מספר חיילי חובה המשתתפים, אנשי מילואים הם מקור כוח אדם הזמין ביותר.
בניגוד לאנשי המילואים מקבוצת "משאב אנושי לגיוס" שרבים מהם לא נקראים לאימון אף לא פעם אחת בכל שנות שירות המילואים שלהם, אנשי המילואים של פרויקט BARS עוברים אימונים אינטנסיביים (באופן יחסי). השירות של חיילי ה-BARS הוא לפי המודל של חיילי מילואים בארצות הברית: אימונים של שניים-שלושה ימים בחודש ואימון מרוכז של 20 יום פעם בשנה. מאז ספטמבר 2021, עברו אלפי חיילים אימונים קצרים במסגרת זו וחלקם אף הספיקו לעבור את האימון השנתי הגדול. בשל כך, אנשי BARS הם חוד החנית של כוחות המילואים של צבא רוסיה.
יש לציין שאם הרוסים היו נשארים עם מודל המילואים הישן, מצב העתודות הנוכחי שלהם היה בכי רע. אולם עם כוחות המילואים של BARS יכול הצבא הרוסי לבנות מסגרות לחימה נוספות שאפשר לשלוח לחזית. ואכן, החשיבות של מסגרת ה-BARS בתפיסה של הצבא הרוסי רק עלתה מאז פרוץ המלחמה. כרגע כבר יש סימנים לכך שהצבא הרוסי חותר להרחיב את פרויקט ה-BARS למתנדבים נוספים. בנוסף, לשכות הגיוס בכל רחבי רוסיה פונות עתה לאנשי BARS ומציעות להם לחתום חוזה לשירות קבע, כדי לחזק את מרכיב משרתי הקבע בכוח הלוחם. יש לציין שחוץ מחוזה קבע רגיל מציעים להם גם חוזה קבע קצר לחצי שנה או שנה, כדי למשוך את אלה שלא רוצים להתנדב לתקופה ארוכה.
מדיווחים מכמה מחוזות ברוסיה עולה שמספר ניכר של אנשי BARS חתמו על חוזה לשירות קבע שהוצע להם ויוצאים לאימונים לפני השיגור לאוקראינה. המספר המדויק לא ידוע מכיוון שאין דיווח מרוכז ובוודאי שלא דיווח רשמי. עם זאת, כרגע אין דיווחים על גיוס אנשי מילואים בפקודה, אלא רק הצעות להתנדב לשירות קבע.
אגב, כשהחל פרויקט BARS להגדלת כוח המילואים היו שתמהו האם הצבא הרוסי מתכונן לביטול שירות החובה או שמא הקרמלין עושה הכנות לקראת מלחמה גדולה. ייתכן שהמלחמה הנוכחית באוקראינה סיפקה לנו את התשובה לשאלה זו.
גיוס לפרויקט BARS
מקורות כוח אדם נוספים
רוסיה יכולה לשלוח לחזית כוחות זמינים נוספים ממגוון מקורות: יחידות של "המשמר הלאומי" של רוסיה (רוסגוורדיה); יחידות מובחרות שסופחו לרוסגוורדיה כמו "היחידה הניידת למטרות מיוחדות" (OMON) ו-"היחידה המיוחדת לתגובה מהירה" (SOBR); יחידות צ'צ'ניות שגם כן שייכות באופן רשמי לרוסגוורדיה; שירות בתי הסוהר (שירות בתי הסוהר והרוסגוורדיה מחליפים יחידות צבאיות בעורף שטחי הכיבוש ומשמשים ככוח שיטור לאוכלוסייה הכבושה); חברות צבאיות פרטיות כמו "ליגה" (גלגול של "קבוצת וגנר" הידועה); גיוס כפוי בשטחי "הרפובליקות העממיות" של דונצק (דונייצק) ולוגנסק (לוהנסק). הרוסים כבר שואבים כוח אדם מכל המקורות האלו.
בנוסף, כתגובה ל-"לגיון הבינלאומי" האוקראיני – שלפי טענות האוקראינים התנדבו לשירותו יותר מ-20 אלף מתנדבים שהגיעו מחו"ל – גם השלטונות הרוסים רוצים להביא מתנדבים מחוץ לרוסיה הן כתגבורת ממשית לצבאם והן כראיה לתמיכה הבינלאומית בהם. ב-11 במרץ הכריז שר ההגנה הרוסי על כ-16 אלף מתנדבים "מהמזרח התיכון" החפצים להצטרף לכוחות הרוסים והנשיא פוטין הורה לעזור להם להגיע לאוקראינה. משרד ההגנה האוקראיני דיווח שרוסיה פתחה 14 מרכזי גיוס בסוריה. את המתנדבים הסורים מטיסים לרוסיה מהבסיס חמיימים המצוי בשליטה רוסית. על פי הדיווח האוקראיני, הוקמו מחנות לאימון המגוייסים מסוריה במחוז רוסטוב ברוסיה ובמחוז גומל בבלארוס. האוקראינים הוסיפו ודיווחו ש-400 מתנדבים כבר הגיעו מסוריה לרוסיה. כמו כן, יש מאמץ רוסי לגייס מתנדבים מלוב.
משאב נוסף ממנו יכולה רוסיה לשאוב כוח אדם, לפחות באופן תיאורטי, הוא צבא בלארוס. לפי מקורות מערביים יש לבלארוס כ-45 אלף איש בשירות סדיר, כ-289 אלף איש בשירות מילואים ועוד כ-110 אלף איש ביחידות פרה-צבאיות (The International Institute for Strategic Studies, The Military Balance 2021). ברם, נשיא בלארוס, אלכסנדר לוקשנקו, מנסה בכל כוחו להימנע מגרירת מדינתו עמוק עוד יותר לתוך המלחמה באוקראינה. כידוע, לוקשנקו אפשר לצבא רוסיה לפלוש לאוקראינה גם מתוך בלארוס עצמה, תוך שהוא מעניק לצבא הרוסי את כל התשתית הצבאית הדרושה לו – בסיסי צבא, שדות תעופה, תחבורה, הספקה ורפואה. בתגובה, מדינות המערב השיתו סנקציות על בלארוס אולם לא באותו היקף כמו הסנקציות שהשיתו על רוסיה. לוקשנקו המצוי במצב לא פשוט מבית – בין 2020 ל-2021 הייתה מחאה אזרחית נרחבת נגד המשטר שלו – לא רוצה להסתבך במלחמה מול אוקראינה וינסה לתמרן כמיטב יכולתו כדי להימנע ממנה. עם זאת, פוטין מסוגל לדחוק את לוקשנקו לפינה ולכפות עליו להצטרף באופן פעיל יותר למלחמה.
בהקשר זה ראוי לציין תקרית שאירעה – או לא אירעה – לאחרונה. ב-11 במרץ פרסם משרד ההגנה האוקראיני אזהרה שמטוסים רוסיים יפציצו כפרים בלארוסיים מהמרחב האווירי האוקראיני לצורך פרובוקציה. זמן קצר לאחר מכן, הודיע משרד ההגנה האוקראיני שההפצצה המדוברת על בלארוס יצאה אל הפועל. משרד ההגנה הבלארוסי הזדרז להכחיש את הדיווח האוקראיני. הרמטכ"ל הבלארוסי מייג'ור גנרל ויקטור גולביץ' הצהיר שאין לצבא בלארוס שום כוונה להצטרף ללחימה באוקראינה ושכוחות הבלארוסים הפרוסים בדרום המדינה נמצאים שם רק כדי להגן על הגבול.
לוחמים של המשמר הלאומי (רוסגוורדיה)
מה הלאה?
אם שחיקת הכוחות הרוסים באוקראינה תימשך, תצטרך רוסיה לשאוב עוד ועוד כוחות ממאגרי כוח האדם שלה. נכון לעכשיו, הקרמלין שולח לאוקראינה תגבורות מן הגורן ומן היקב, כדי לאפשר רציפות תפקודית להמשך הלחימה. עם זאת, סקירת משאבי כוח האדם דלעיל מראה שאם המלחמה תימשך עוד זמן רב יש לרוסיה מקורות כוח אדם לגיוס מסודר יותר בהמשך.
Report