היועצת המשפטית לממשלה מסכלת את אכיפת החוק להפסקת פעילות אונר"א בשטחי מדינת ישראל

במשך שנים ידעו בישראל שאונר"א (UNRWA), הסוכנות מטעם האו"ם שעוסקת במתן שירותים לפליטים פלסטינים, לא רק מנציחה את סוגיית "הפליטות הפלסטינית", אלא גם מעסיקה מחבלים. על פי הערכות המודיעין הישראלי כ-10 אחוזים מעובדי אונר"א ברצועת עזה הם פעילים בחמאס או בג'האד האסלאמי. למרות זאת, הממשלה והכנסת לא עשו דבר כדי להפסיק את פעילות אונר"א באזור או לכל הפחות בשטח מדינת ישראל, וביקורת רבה ומוצדקת נמתחה עליהן עקב כך.

אבל אז התחולל טבח שבעה באוקטובר.

במהלך תחקור המתקפה של חמאס, התגלו עדויות ישירות לכך ש-19 מעובדי אונר"א לקחו חלק פעיל בטבח. בנוסף, נחשף ש-440 מאנשי חמאס שעובדים באונר"א הם פעילים בזרוע הצבאית של ארגון הטרור.

זה היה הקש ששבר את גב הגמל, וחברי כנסת מהקואליציה והאופוזיציה התאגדו יחד להגיש שתי הצעות חוק להפסקת פעילות הסוכנות: החוק להפסקת פעילות אונר"א שקבע שרשויות המדינה ואנשים וגופים הממלאים תפקידים ציבוריים לא יקיימו כל מגע אם אונר"א, והחוק להפסקת פעילות אונר"א במדינת ישראל שקבע כי אונר"א "לא תפעיל כל נציגות, לא תספק כל שירות ולא תקיים כל פעילות, במישרין או בעקיפין, בשטחה הריבוני של מדינת ישראל".

ב-28 לאוקטובר 2024, עבר החוק להפסקת פעילות אונר"א ברוב של 87 חברי כנסת והחוק להפסקת פעילות אונר"א במדינת ישראל עבר ברוב של 92 חברי כנסת. אין "הסכמה רחבה" גדולה יותר מזה, אולם במדינת ישראל לא נבחרי העם הם הקובעים אלא המשפטנים בשירות המדינה.

למרות שמדובר במדיניות חוץ וביטחון שנקבעה בחקיקה, כלומר סוגייה שנחשבת ללא שפיטה בכל בית משפט עליון אחר בעולם (וכך היה גם בישראל עד להפיכת השפיטות שחולל אהרן ברק בסוף שנות השמונים), בג"ץ לא דחה על הסף את העתירה שהוגשה נגד החוק להפסקת פעילות אונר"א במדינת ישראל. לא זאת בלבד, בג"ץ אף ביקש תגובה מהמדינה, כלומר בכוונתו לדון בעתירה לגופא. וכמו שאנו יודעים ממקרי עבר, גם אם בג"ץ לא יפסול את החוק, הוא לבטח יעקר אותו מתוכן במהלך הדיון בעתירה.

אולם אם אתם חושבים שבית המשפט העליון הוא הגורם שכרגע מונע את הפסקת פעילות אונר"א בישראל חרף חקיקת הכנסת, אתם טועים.

בג"ץ יוסיף ויתערב בהמשך, אבל בעת הנוכחית מי שפועלת לסכל את אכיפת החוק היא היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה.

ב-10 בפברואר התקיים דיון חסוי בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת שבחן את יישום החקיקה לסגירת אונר"א במדינת ישראל ושבו נכחו ארבע עורכות דין מטעמה של היועצת המשפטית לממשלה. במהלך הדיון התברר לנוכחים כי בהרב-מיארה לא מאפשרת לבצע את הפעולות הנדרשות לאכיפת החוק.

בדיון נחשף כי היועצת המשפטית לממשלה מסרבת לאשר לבנק ישראל לסגור את חשבונות הבנק של אונר"א בישראל. עוד התגלה כי היא לא נותנת אישור לרמ"י להיכנס עם ליווי משטרתי למתחמים של אונר"א בשכונת מעלות דפנה ובכפר קלנדיה (לאחר זמן מה, היא אישרה כניסה בליווי מג"ב למתחם בקלנדיה). בנוסף, היא לא התירה למשרד החינוך לסגור בתי ספר של אונר"א הפועלים במזרח ירושלים (מאז בהרב-מיארה חזרה בה מעמדתה זו, והמשטרה כבר סגרה בית ספר אחד שהופעל על ידי אונר"א במזרח ירושלים והזהירה שניים נוספים לפני סגירה).

אך היועצת המשפטית לממשלה לא הסתפקה במכשלות שהערימה על פעולות האכיפה וניסתה לעכב את התהליך כולו.

נציגות היועצת המשפטית לממשלה אמרו לנוכחים בדיון שבהרב-מיארה רוצה שיתקיים דיון על השלכות הצעדים שהחוק מורה לבצע. הנוכחים בדיון ענו להן שכבר התקיים דיון ושכלל הגורמים מבינים היטב את ההשלכות.

התשובה הזאת לא סיפקה את נציגות היועצת המשפטית לממשלה והן הודיעו לנוכחים שהיא דורשת שהדרג המדיני יקבל את ההחלטה. הנוכחים השיבו ששני החוקים שחוקקה הכנסת להפסקת פעילות אונר"א בישראל, נחקקו בתמיכת הממשלה.

נציגות היועצת המשפטית לממשלה התעקשו שאין די בתמיכת הממשלה בחקיקה ושעל הקבינט להתכנס ולדון בנושא. הנוכחים הבהירו שכבר התקיים דיון בקבינט שבו התקבלה החלטה לקדם את החוק. אבל גם התשובה הזו לא סיפקה את נציגות היועצת המשפטית לממשלה שטענו שההחלטה לא ירדה לדרגי השטח ולכן צריך אישורים נוספים.

חוקי אונר"א עברו בתמיכה של הממשלה, וכאמור גם ברוב עצום בכנסת, כך שאין שום צורך בהחלטה נוספת של הקבינט או בהוראה מיוחדת של הממשלה כדי לאכוף אותם, כפי שדרשו הנציגות של היומע"שית בדיון. ולראיה, באשר לכניסה של רמ"י לקלנדיה ולסגירת בתי ספר של אונר"א במזרח ירושלים על ידי משרד החינוך, בהרב-מיארה נסוגה מעמדתה, מספר ימים לאחר הדיון, בלי שניתן שום אישור נוסף מהממשלה או מהקבינט בנושא. הכול היה רק ניסיון להערים קשיים על הגופים המבצעים האוכפים את החוק של הכנסת, כדי לסכל או לכל הפחות לעכב את הפסקת הפעילות של אונר"א בשטח מדינת ישראל.

ניסים סופר הוא פובליציסט ועורך אחראי באתר דיומא