שופט בית המשפט העליון יצחק עמית   מקור: דוברות בית הנשיא

על רקע מינויו של השופט יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון, ולאור הנהי של מתנגדי המשטר הדמוקרטי התקין – קרי, מתנגדי הרפורמה המשפטית – על כך שבמשך למעלה משנה לא היה נשיא קבוע לבית המשפט העליון, כאן המקום להזכיר אירוע מלפני 19 שנה שבו עיכב בית המשפט העליון, בראשותו של אהרן ברק, את כינוס הוועדה לבחירת שופטים.

באותה תקופה, שרת המשפטים ציפי לבני רצתה למנות את פרופ' רות גביזון, מתנגדת תקיפה לקו האקטיביסטי והאנטי דמוקרטי של אהרן ברק, לשופטת בבית המשפט העליון (ברק שהתנגד למינוי, הסביר אז, כזכור, כי "האג'נדה של רותי נוגדת את מה שבית המשפט העליון צריך לעשות"). ברק הצליח לחסום את מינויה של גביזון, ובתגובה שרת המשפטים לא כינסה את הוועדה לבחירת שופטים במשך חודשים ארוכים.

ב-16 בנובמבר 2005 פרסם שופט בית המשפט העליון בדימוס, פרופ' יצחק זמיר, מאמר בשם "בלתי ראוי ובלתי חוקי" שבו טען כי העובדה ששרת המשפטים אינה מכנסת את הוועדה למינוי שופטים נובעת ממניעים פוליטיים ואינה חוקית.

אולם, ממש בסמוך לפרסום המאמר, השיגה שרת המשפטים רוב למינויה של גביזון – זה היה לפני שרפורמת סער יצרה וטו קבוע לשופטי בית המשפט העליון על מינויים שאינם נושאים חן בעיניהם – והודיעה שבכוונתה לכנס את הוועדה (אגב, את הרוב הזה לבני תאבד זמן קצר לאחר מכן, אבל לא לפני שאירע מה שיתואר להלן). וראו זה פלא, אי-כינוס הוועדה לבחירת שופטים הפך באבחה אחת מבלתי ראוי ובלתי חוקי לראוי ולחוקי, ואילו כינוס הוועדה הפך לפתע לבלתי ראוי ובלתי חוקי. בכתבה שפרסמה כתבת המשפט טובה צימוקי סופר כי "בבית המשפט העליון גורסים שכינוס הוועדה ערב בחירות אינו חוקי". שופטת בית המשפט העליון דליה דורנר טענה בנאומה בכנס בקיסריה כי ההחלטה של שרת המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים לפני הבחירות "איננה חוקית וחורגת ממתחם הסבירות". דורנר הוסיפה כי "חיכינו עשרה חודשים – העליון יחזיק מעמד עוד כמה חודשים" (בפועל, העיכוב הזה של מערכת המשפט הביא לכך שלא נבחר שופט לבית המשפט העליון במשך 18 חודשים נוספים, עד בחירתו של חנן מלצר ביוני 2007). מסתבר שאחרי עשרה חודשים פתאום כבר לא היה דחוף למנות שופטים.

אגב, הדברים של דורנר שכינוס הוועדה לבחירת שופטים לפני הבחירות אינו חוקי, לא עלו בקנה אחד עם המציאות. ב-1 בדצמבר 2005, התכנסה הוועדה למינוי שופטים כדי לדון בהדחתה של השופטת הילה כהן, אשר נטען כלפיה כי זייפה פרוטוקולים של דיונים. השופטת כהן הודחה באותה ישיבה, בהשתתפותם הפעילה שניים משלושת שופטי בית המשפט העליון (השופט אליעזר ריבלין נמנע מלהשתתף בהצבעת ההדחה משום שהיה חבר בבית הדין המשמעתי שדן בעניינה של כהן). ומה שחשוב יותר לענייננו – באותה ישיבה של הוועדה לבחירת שופטים מדצמבר גם מונו שופטים לבתי המשפט השלום.

כלומר, בניגוד מוחלט לדברי דורנר, לא היה שום דבר לא חוקי "חורג ממתחם הסבירות" בכינוס הוועדה לבחירת שופטים שהתכנסה ומינתה שופטים לבית המשפט השלום. אולם דורנר, ברק וחבריהם רצו למנוע את מינויה של גביזון, כדי לשמור על שליטתם במינויים לבית המשפט העליון, ובכלל לשמר את כוח הכת הברקיסטית במוסד, ולכן הם המציאו כלל משפטי אד-הוק כדי למנוע את כינוס הוועדה לבחירת שופטים.

על כך כתב פרופ' פרידמן במאמרו "העליון ירד לרחוב" מ-9 בדצמבר 2005: "המאבק על המינויים בבית המשפט העליון הוא מאבק בעל אופי פוליטי, שאותו מנהלים שופטים מבית המשפט העליון בכל הכיעור המאפיין מאבק כזה. בפרשת רות גביזון התעורר חשש שבית המשפט העליון עלול לחצות קו אדום נוסף ולהשתמש בסמכותו כבג"צ כדי להתערב בפעולות הוועדה לבחירת שופטים ולהגן על שליטתם של שופטי בית המשפט העליון על הליך המינויים".

על כן, כל הדיבורים כעת על כך שזו הייתה ממש "חובה" למנות נשיא לבית המשפט העליון, ושאי מינויו מהווה שימוש לרעה בסמכות מנהלית מצד שר המשפטים, הן למעשה חזרה על כזבים שהושמעו כבר בשנת 2005. מדובר בדמגוגיה פוליטית, תעמולה, ולא יותר מכך.

אנחנו חיים במציאות שבה דבר הופך לחוקי או לא חוקי אך ורק בהתאם לרצונה של מערכת המשפט לשמר את כוחה. פרופ' פרידמן הבהיר זאת כבר לפני 19 שנה ביחס לתאוותם של שופטי של בית המשפט העליון לשלוט בוועדה לבחירת שופטים, תוך ניגוד עניינים בוטה והטעיית הציבור, ומאז המצב רק החמיר.

ומה עשתה המערכת הדמוקרטית בתגובה בשנים אלו? חברי הכנסת, השרים וראשי הממשלות שבים ונואמים את אותם נאומים בנוגע לכוחה הבלתי מרוסן של מערכת המשפט, אך לא עושים דבר, והיוריסטוקרטיה ממשיכה לשלוט. למרבה הצער, חברי הכנסת, השרים, ראשי הממשלות והממשלות פוחדים למשול ולהתעמת מול מערכת משפט שיכורה מכוח וחסרת מעצורים.

אבל הגיע הזמן להפסיק לפחד. בשנת 2023 המסכות הורדו באופן סופי, ואנחנו כבר לא יכולים, ולא צריכים, לתת לריקוד הזה להימשך. הגיע הזמן לשנות בחזרה את חוקי המשחק ולהבהיר – העם הוא הריבון במדינת ישראל ולא בית המשפט העליון.

אהרן ברק למעשה הבטיח לרסק את הדמוקרטיה הישראלית כבר לפני יותר משלושה עשורים. הוא עמד במילה שלו. הגיע הזמן שהממשלה הזאת, הנשענת על קואליציה רחבה של 68 מנדטים, תעמוד במילה שלה, ותשיב את הריבונות לעם ואת המשטר הדמוקרטי לישראל.

לא תהיה הזדמנות נוספת.

עדי בן חור הוא עורך דין העוסק בדיני חוזים, קניין רוחני, לשון הרע ותחומי הדין האזרחי

users: עדי בן חור

עוד בנושא

אולי יעניין אתכם

הנקראים ביותר

המלצת העורכים

החדשים ביותר