הכוכב שכבה

בלילה, בשעות החשיכה, הכוכבים זוהרים ומנצנצים. דבר ידוע הוא שרבים מאותם כוכבים כבר דעכו וכבו לפני מיליוני שנים, ורק אורותיהם, שטרם סיימו את מסעם הארוך במרחבי החלל העצומים, ממשיכים להגיע לעינינו.

גם בישראל היה פעם כוכב שזורח באור נפלא – מערכת המשפט הישראלית שהפיצה את אורות הצדק, המשפט, המקצועיות, האובייקטיביות והניטרליות. שופטיה, גם אם היו מורמים מעם, מעולם לא הרגישו עצמם מנותקים מהציבור הרחב או מנוכרים לצרכיו ולשאיפותיו, ובתמורה נתן בהם הציבור את אמונו ("מדד-דיומא – אמון הציבור בבג"ץ בשנת 1994 (בקרב נסקרים יהודים) על פי הספר 'בית המשפט העליון בעין החברה הישראלית'").

אבל הכוכב הזה, שהחל לדעוך כבר בשנות התשעים של המאה הקודמת, כבה כבר מזמן. וכולם מבינים זאת, חוץ משוכני הכוכב עצמם, אולי דווקא משום שהם חסרים את המרחק והפרספקטיבה הדרושים.

וכך יכול השופט עוזי פוגלמן להמשיך ולטעון ברצינות שכאשר מדובר בשופטים, דווקא אז החתולים צריכים לשמור על השמנת, וראוי שלנשיא העליון תהיה זכות וטו על מינוי נציב תלונות הציבור על שופטים, כדי שיוכלו להמשיך ולמנות לתפקיד את חבריהם לכס השיפוט שפרשו מתפקידם – ואילו מינוי נציב בהחלטה משותפת של 70 חברי כנסת מהקואליציה והאופוזיציה זה "פוליטי", ופוליטיקאים, נציגי הציבור, זה רע, כי הציבור עצמו הוא רע. ועקב הבוז שמפגינים שופטי בית המשפט העליון כלפי הציבור, המוסד שנהג להתגאות בעבר כי "אין לו לשופט לא חרב ולא ארנק. כל שיש לו זהו אמון הציבור בו" (אהרן ברק, שופט בחברה דמוקרטית), כבר איבד את אמונו של רוב הציבור ("מדד-דיומא – אמון הציבור בבית המשפט העליון על פי מדד הדמוקרטיה הישראלית של המכון הישראלי לדמוקרטיה").

וכך יכולה היועצת המשפטית לממשלה לומר שהיא וחבריה לפרקליטות הם חיילים של "שלטון החוק", כאילו לא הוכיחו פרקליטים כמו דינה זילבר וטליה ששון וגיל לימון וגלי בהרב-מיארה עצמה, שאין להם שום כבוד לא לשלטון ולא לחוק, ובמקום זה הם עסוקים כל היום ב-"פרשנות" החוק לפי ראות עיניהם, ובעיצוב המשפט בצלמם ובדמותם, בגיבוי שופטי בית המשפט העליון. ולא נחו ולא שקטו עד שמושג "שלטון החוק", מושג נאצל באמת, הפך בידיהם שם קוד לשלטון פקידי המשפט שמשליטים על הציבור בדרכים עוקפות דמוקרטיה, את ערכיהם ואת השקפת עולמם.

היועמ"שית גלי בהרב מיארה בנאום הפרידה מהמפכ"ל קובי שבתאי: "כולנו חיילים של שלטון החוק ונאמנותינו - אך ורק לציבור"@OrRavid

— החדשות - N12 (@N12News) July 14, 2024

וכך יכולה היועצת המשפטית לממשלה להתיימר לייצג את הציבור, שחלקים גדולים ממנו לא נותנים בה כל אמון, ואלה שכן – לא משום כישוריה המשפטיים הם עושים זאת, אלא רק משום שהיא משתמשת בתפקידה לקידום המטרות הפוליטיות הנוחות להם.

וכך ממשיכים שוכני אותו כוכב חרב וכבוי – אותם אלה שבמו ידיהם החריבו את הכוכב וכיבו את אורו – להמשיך ולהשתמש בביטויים "שלטון החוק" ו-"אמון הציבור" ו-"ועדת חקירה ממלכתית", ושאר מילות השבעה עתיקות שפעם נשאו הוד והדר והילה, והיום נותרו מהן רק קליפות ריקות וסיסמאות נבובות.

ואולי כדאי שמישהו יספר להם, לשוכני הכוכב המנותקים, כמה נלעגים הם נשמעים, כי זה כבר נהיה לא נעים.

ד"ר יעקב בן-שמש הוא מרצה בכיר למשפט חוקתי ומנהלי בפקולטה למשפטים, הקריה האקדמית אונו