שר הביטחון יואב גלנט מצפצף על פסיקת בג"ץ

כל ההצהרות של שר הביטחון יואב גלנט על גיוס של אלפי חרדים הן "ישראבלוף". גלנט למעשה התחייב שיגויסו רק 3,000 חרדים מעבר ל-1,800 שכבר מתגייסים בשנה, ואני מסופק אם גם מספרים אלו יתממשו. אבל בדבריו של שר הביטחון חבויה בעיה גדולה עוד יותר – ההצהרות על גיוס 3,000 חרדים נוספים בלבד, לא ממלאות אחר פסיקת בית המשפט העליון בעניין גיוס בני ישיבות (בג"ץ 6198/23).

למרות שבית המשפט העליון לא הציב לצה"ל יעדים מספריים לגיוס, בפסק הדין נקבע באופן שאינו משתמע לשני פנים, כי לא ניתן להמשיך ולתת פטור מגיוס בלי מסגרת חקיקתית. ובהיעדר פטור חקוק המדינה חייבת לגייס את כל החייבים בגיוס על פי חוק שירות בטחון. כלומר, על פי פסיקת בג"ץ גלנט בעצם חייב להורות על גיוס כל עשרות אלפי הצעירים החרדים בין גיל 18 לגיל 29 שחייבים בשירות על פי חוק שירות בטחון ושטרם קיבלו פטור.

בהחלטתו להנחות את צה"ל להוציא צווי גיוס רק לכ-4,800 חרדים בשנה הקרובה, שר הביטחון בעצם מודיע לבג"ץ שהוא מסרב לקיים את פסק הדין.

יתרה מכך, היות שחוק שירות בטחון חל על כל האזרחים ותושבי הקבע של מדינת ישראל, חובה על שר הביטחון לקיים את פסיקת בג"ץ במלואה, לאכוף את החוק בהתאם לעיקרון השוויון, ולהנחות את צה"ל להוציא צווי גיוס גם לערבים, ערביות, דרוזים דתיים, דרוזיות, צ'רקסיות, ארמנים, ארמניות, עדי יהוה, בהאים ולכל שאר הקבוצות שעד עתה קיבלו פטור משירות בלי שהפטור נקבע בחוק: "משלא מעוגן פטור במסגרת חקיקה, על המדינה לפעול לאכיפת החוק".

כלומר, גלנט החליט, על דעת עצמו, להמשיך ולתת פטור קולקטיבי לקבוצות שונות מקרב אזרחי ישראל בלי שיש מסגרת חקיקתית לפטור, ובכך לעשות את פסק הדין פלסתר. ושר הביטחון לא רק חוטא בעצמו אלא גם מחטיא אחרים, כאשר הוא מביא את קציני צה"ל שאותם מינה כפוקדים, לפעול בניגוד לפסיקה מפורשת של בג"ץ. שכן בעקבות בחירתו של גלנט שלא לכבד את פסק הדין, הפוקדים ימשיכו לקבוע על פי שיקול דעתם איזה קבוצות לגייס ואיזה לא, ובכך יפעלו בחוסר סבירות קיצוני ויפרו הנחייה חד משמעית של בג"ץ:

"שיקול הדעת של הפוקד אינו מכוון לשאלה אילו קבוצות באוכלוסייה לגייס... עמדתה של הממשלה, שלפיה לפוקד נתון שיקול דעת מוחלט ביחס לשאלה את מי לגייס, ובכלל זאת, כנטען, באפשרותו להחליט שלא לגייס את כלל ציבור תלמידי הישיבות, אף מבלי שאלה יקבלו פטור כדין, אינה עולה בקנה אחד עם קיומה של חובת הגיוס... על הפוקד להפעיל את סמכותו מתוך התייחסות שוויונית לכל יוצא צבא כהגדרתו בחוק; הגדרה זו אינה מבחינה בין תלמיד ישיבה לבין יתר המיועדים לשירות. הפרת עיקרון השוויון בהקשר זה תעלה כדי אכיפה סלקטיבית, שעל חומרתה עמדנו לעיל, ותהווה פגם חמור בהפעלת שיקול דעתו של הפוקד".

ההנחיה שגלנט נתן לצה"ל להוציא צווים רק לכמה אלפי צעירים מהמגזר החרדי בלי שהוא מקדם במקביל הוצאת צווים לקבוצות הפטור, היא מבחינת חטא על פשע, משום שהוא לא רק מצפצף על בג"ץ ביחס לגיוס הנדרש של כל הצעירים חרדים אלא גם מקדם אכיפה בררנית בוטה שמרוקנת את פסק הדין בעניין הגיוס מכל תוקף משפטי ומוסרי.

חיים רמון כיהן כחבר כנסת וכשר בממשלות ישראל