עיון בטיעונים בעד ונגד הרחבת זכות העמידה – המשך פיתוח דוקטרינת העמידה בהשתתפות המחוקק

השינוי המשמעותי בסוגיית זכות העמידה אינו אלא נגזרת של שינוי עמוק בהרבה הנוגע לתפקידו של בית המשפט העליון בחברה הישראלית. בעבר ראו בבית המשפט פורום לליבון סכסוכים קונקרטיים בין יחידים, ועל כן נדרש העותר להצביע על קשר ישיר בין פעולת השלטון ובין פגיעה פיזית או כלכלית שחווה. פגיעות כלליות, עקיפות, או ערטילאיות, לא זכו להגנת הדין. אולם החל משנות השמונים תפס בית המשפט את תפקידו הבסיסי כמגן שלטון החוק, והוכר מעמדו של העותר הציבורי גם בהיעדר נפגע ישיר.

בניגוד לרושם שנוצר, כאילו דוקטרינת זכות העמידה היא דוקטרינה פרוצדוראלית שנועדה להפחית את העומס על בית המשפט בלבד על חשבון הגנה על שלטון החוק, התמיכה בחזרה אל דרישת סף לעמידה מבוססת על טעמים מהותיים שעיקרם: ההשפעה השלילית של הרחבת הדוקטרינה על הפרדת הרשויות; מגוון טעמים המצביעים על כך שדוקטרינת זכות העמידה הרחבה איננה יעילה בשל השפעתה על ההליך השיפוטי ובשל הפקדה של קביעת מדיניות בידי גוף שלא עוצב לצורך זה מן הבחינה המוסדית; הבעיה בפיתוח של הדוקטרינה בישראל בידי השופטים עצמם, ללא השתתפות הרשויות הנבחרות.

היעדר עיגון חוקי של דוקטרינת זכות עמידה מלכתחילה עמד ביסוד שיקול הדעת הרחב שהפעילו השופטים בעיצוב הדוקטרינה. הגמשת הדוקטרינה הותירה מרחב שיקול דעת רחב בנוגע להפעלתה בכל מקרה ומקרה. תהא הדוקטרינה הרצויה אשר תהא, קשה לקבל שינויים כה קיצוניים בתפיסת התפקיד של בית המשפט וביחסים בין הרשויות שנקבעים על דעת בית המשפט בלבד. לפיכך, מן הראוי כי הצעד הראשון לכינונה של דוקטרינת זכות עמידה חדשה יהיה נעוץ בעיגונה בחקיקה.

עו"ד אהרן גרבר הוא סגן ראש המחלקה המשפטית בפורום קהלת

* מערכת "דיומא" רוצה להודות לעו"ד אהרן גרבר ולפורום קהלת על הסכמתם לפרסום עיבוד של נייר המדיניות של הפורום. לפרסום במקור, כולל מראי מקום מלאים, ראו אהרן גרבר, "זכות העמידה במשפט הציבורי בישראל", ספטמבר 2019.