דְּיוֹמָא
שיגור רקטות חזבאללה לעבר ישראל, 06 באוגוסט 2021   מקור: יוטיוב
בתמונה שיגור רקטות חזבאללה ביום שישי לעבר ישראל

בימים האחרונים חלה התחממות נוספת בגזרת הצפון. בסוף השבוע האחרון חיזבאללה ירה מטח רקטות לעבר יישובים בישראל. הירי של חזבאללה מגיע לאחר שלושה חודשים של הסלמה הדרגתית שהחלה בירי של שלוש רקטות במהלך מבצע "שומר החומות" ושנמשכה מאז בשיגורים ספורדיים ובשני ניסיונות חדירה לישראל. בשיגורים הקודמים ארגונים פלסטיניים לקחו אחריות על הירי אולם המטח האחרון בוצע על ידי כוחות של החזבאללה – לאחר 15 שנים בהם הארגון לא ירה נשק תלול מסלול לעבר ישראל.

מניסיון העבר של המערכות ברצועת עזה ובלבנון, אנו יודעים שמערכה צבאית יכולה להתחיל כתוצאה מפעולה לא צפויה של אחד הצדדים. תגובה ישראלית שתיתפס כלא מידתית בעיני החזבאללה או תקיפה של חיזבאללה שתחצה את סף הסובלנות של ישראל, עלולים להביא להידרדרות למערכה צבאית נרחבת.

מכיוון שלא ניתן לחזות מה יהיה האירוע שיביא להתלקחות אזורית כוללת או מתי אירוע כזה יקרה, אנסה לנתח את הגורמים האפשריים שיכולים להניע את החזבאללה לפתוח במערכה צבאית מול ישראל – או למצער לחמם את הגזרה – וזאת מתוך נקודת מבט מערכתית.

תיעוד שיגור רקטות חיזבאללה לעבר ישראל

 

חזבאללה ולבנון

בזירה הפנים לבנונית, חיזבאללה מתמודד עם אתגרים קשים ביותר ומצוי תחת מערכת לחצים מורכבת מאד.

המצב הכלכלי בלבנון בכי רע. המדינה מצויה בעיצומו של משבר כלכלי מהחמורים ביותר בתולדותיה ועומדת על סף פשיטת רגל. המשבר שגרמה מגפת הקורונה, הפיצוץ בנמל ביירות באוגוסט 2020, קיצוץ נרחב בהזרמת הכספים האיראניים ללבנון תרמו להתרסקות המטבע הלבנוני, לגאות אינפלציונית ולעלייה מסחררת בשיעור האבטלה. פערי המעמדות במדינה הולכים וגדלים, כאשר שכבה קטנה ממשיכה ליהנות מרווחה כלכלית בעוד שיעורים ניכרים מהאוכלוסייה הידרדרו אל מתחת קו העוני.

המשבר הכלכלי העמוק מערער את המצב הפוליטי והחברתי בלבנון ומקשה על הממשלה הלבנונית למשול במדינה. המשבר הכלכלי גם הביא לחיזוק הביקורת הפנים לבנונית על החזבאללה. בהקשר זה יש לציין כי למרות המשבר הכלכלי העמוק שעוברת המדינה, פעילי חיזבאללה ממשיכים ליהנות משכר גבוה במיוחד, אפילו בהשוואה לבכירי השלטון הלבנוני, והדבר מעורר זעם לא מבוטל בקרב הציבור הלבנוני.

לצד זאת, בשנה האחרונה צומצם היקף הסיוע האיראני וחזבאללה נקלע לקשיים כלכליים משל עצמו. החזבאללה מתקשה עתה בתפעול מוסדות הדת, החינוך והצדקה ובהחזקת סופרמרקטים ושירותי בריאות מטעמו. מוסדות ושירותים אלו אפשרו לחזבאללה לתמוך בתושבי המדינה, להשיג שקט פנימי ולהצטייר כמושיע של לבנון.

Damages after 2020 Beirut explosions

נזקים שנגרמו בפיצוץ בנמל ביירות, אוגוסט 2020

 

הכוח הצבאי של חזבאללה

בשני העשורים האחרונים, חזבאללה הקים כוח צבאי מרשים הכולל מערך נשק תלול מסלול המונה עשרות אלפי רקטות וטילים (חלקם טילים ארוכי טווח), יחידות הפעלת כלי טיס בלתי מאוישים לסיור ולתקיפה, יחידות טילים נגד-טנקים, יחידה ימית המחזיקה ביכולות תקיפה עמוקה בשטח ישראל באמצעות טילים וכוח קומנדו, יחידות מודיעין אסטרטגיות וטקטיות המצוידות במיטב התוצרת האיראנית ועוד כהנה וכהנה.

בעזרת המימון איראני והמומחיות של כוח קודס, חזבאללה הצליח לבנות כוח צבאי מצויד כהלכה שמחזיק בתפיסה פיקודית מסודרת, בראיית מערכה כוללת ובתורת לחימה סדורה. תורת הלחימה של חיזבאללה פותחה ותורגלה במהלך מעורבותו של הארגון במערכה הצבאית בסוריה מאז 2011.

לאור השקט היחסי השורר בסוריה בשנה האחרונה, כוחות חיזבאללה מנוסי הקרבות החלו לשוב ללבנון ולהתארגן בה מחדש. עוצמתו הצבאית של חיזבאללה לצד ניסיונו העשיר בלחימה מאפשרים לארגון להמשיך ולשלוט בטריטוריה הלבנונית וליזום פעולות צבאיות מתוך לבנון באין מפריע.

Hezbollah UAV 2006 Israel Defence Force

כטב"ם של החזבאללה שיורט על ידי כוחות צה"ל, 2006

 

חזבאללה ואיראן

בשנים האחרונות איראן נאלצה להתמודד מול לחצים בינלאומיים ומול סנקציות כבדות שארצות הברית הטילה עליה, לרבות סנקציות על מכירות נפט. הסנקציות של ארצות הברית החמירו את המצוקה הכלכלית ואת חוסר השקט האזרחי במדינה.

בשנת הכהונה האחרונה של דונלד טרמאפ, איראן החלה לקדם בחשאי העברת נפט פיראטית לסין, ונצואלה, סוריה, לבנון וצפון קוריאה. איראן הוסיפה ונקטה במגוון פעולות כדי להגדיל את הכנסותיה וכך לאפשר לה לעמוד מול הסנקציות האמריקאיות – מה שזכה לכינוי "כלכלת התנגדות". במסגרת כלכלת ההתנגדות איראן כורה מטבעות קריפטוגרפיים וגורמים מטעמה העמיקו את אחיזתם בסחר הסמים הבינלאומי. יש לציין כי המאמצים של איראן להבריח נפט בחשאי מהמדינה הביאו להסלמה במערכה הימית הניטשת בינה לבין ישראל. במהלך מערכה זו, איראן תקפה מספר אוניות סוחר שזוהו על ידה כאניות בבעלות ישראלית.

בחירתו של איש הדת והמדינאי האיראני השמרני, סייד אבראהים ראיסי, לנשיא איראן כנראה תביא להסלמת התוקפנות האיראנית ולחיזוק כלכלת ההתנגדות. ראיסי שנכנס ב-3 באוגוסט לתפקידו, קיצוני הרבה יותר מקודמו, חסן רוחאני, וידוע בקרבתו לחיזבאללה. ראיסי צפוי להמשיך ביתר שאת במימוש היעדים האסטרטגיים העיקריים של שכבת השלטון האיראנית – המשך השלטון במדינה על פי חזון אסלאמי והתבססות כמעצמה אזורית במזרח התיכון.

כדי להשיג את היעד האסטרטגי האזורי איראן מפעילה דרך כוח קודס של משמרות המהפכה מגוון ארגוני פרוקסי במזרח התיכון – חזבאללה, המורדים החות'ים בתימן, המיליציות השיעיות בעיראק ובסוריה והחמאס והג'יהאד האסלאמי בשטחים הפלסטיניים. איראן מפעילה את ארגוני הפרוקסי בפונקציות שונות, כגון פעולות מבצעיות ואיסוף מודיעין, ומשתמשת בהם כדי לחזק את השפעתה האזורית מבחינה פוליטית, חברתית, כלכלית, תרבותית, דתית וכמובן צבאית.

מסתמן שהפעולות ההתקפיות שביצע חזבאללה בימים האחרונים קודמו על ידי ראיסי, כנראה על מנת לייצר הרתעה נגד ישראל וארצות הברית ובייחוד לאור האיומים שהושמעו בתגובה לתקיפה של הספינה "מרסר סטריט" על ידי איראן.

Ibrahim Raisi 2021 Mehr Agency

נשיא איראן החדש, סייד אבראהים ראיסי

 

בין הפטיש האיראני לסדן הלבנוני

ארגון החזבאללה פועל בעת הזו תחת מערך של לחצים מנוגדים. מצד אחד, המשבר הכלכלי בלבנון יוצר לחץ על החזבאללה להימנע מהסלמת המצב הביטחוני מול ישראל שכן מערכה צבאית עלולה להיות הקש שישבור את גב הכלכלה הלבנונית. מצד שני, חזבאללה מצוי תחת לחץ גובר מצד פטרוניו האיראניים לפעול כפרוקסי במערכה הפוליטית-צבאית של איראן נגד ארצות הברית וישראל. מצד שלישי, לאחר מערכה צבאית בת עשור בסוריה, חזבאללה אמנם צבר ניסיון צבאי רב, אבל לוחמי הארגון עייפים ושבעי קרבות והזרוע הצבאית רוצה להתארגן מחדש בלבנון לפני שפותחים במערכה צבאית נוספת.

למרות ההכרזות המיליטנטיות הנשמעות מפי מנהיגי הארגון, תקופה זו אינה נוחה במיוחד לחזבאללה לפתיחה במערכה צבאית נרחבת והפעולות הצבאיות מהעת האחרונה כנראה בוצעו עקב לחץ איראני. אם המצב ידרדר למערכה צבאית כוללת, לא מן הנמנע שהדבר יחזק את כוחו של החזבאללה בזירה הפוליטית בלבנון אך הנזק לכלכלה האיראנית לבטח יהיה נרחב ביותר.

לפיכך, למרות המחויבות של חזבאללה לשלטון האיראני, הרי הן בהיבט הפנים לבנוני והן בהיבט הצבאי אין לחזבאללה מוטיבציה להילחם בישראל בעת הנוכחית. בהחלט ייתכן שהתגובה הישראלית המרוסנת להתקפות האחרונות נתפסת כסימן לחולשה אבל סביר יותר שבחזבאללה – ובלבנון – מברכים את ישראל על כך.

ד"ר אייל פינקו הוא סגן אלוף במילואים, מתמחה באסטרטגיה צבאית, במודיעין ובסייבר, שירת בתפקידים בכירים בצה"ל ובמערכת הביטחון, זוכה פרס ביטחון ישראל, חוקר ומרצה באוניברסיטת בר אילן ונשיא אירגון International institute for Migration and Security Research

users: אייל פינקו

מאמר עמוק
ניתוח מצויין ועמוק. כל הכבוד

הנקראים ביותר

החדשים ביותר