דְּיוֹמָא
אנדז'יי דודה מושבע לנשיאות ב-2015   מקור: ויקיפדיה
בתמונה: אנדז'יי דודה מושבע לנשיאות בפעם הראשונה בשנת 2015

לפני שלושה ימים העז נדב איל לפרסם ציוץ שבחירתו של נשיא פולין המכהן, אנדז'יי דודה, היא מכה אנושה לדמוקרטיה. מיד קמו כנגדו שופרות הימין הקבועים ושאלו בלעג "כיצד ייתכן שבחירות דמוקרטיות יכולות להיות מכה אנושה לדמוקרטיה?" ובאמת, האם בחירות דמוקרטיות יכולות להוות מכה אנושה לדמוקרטיה?

ובכן, בחירות חופשיות, אין פירושן דמוקרטיה בהכרח. כאשר אזרחי סוריה הולכים לקלפי להצביע בעד או נגד בשאר אסד אלו לא בחירות חופשיות, גם אם מתעלמים מזיוף התוצאות. אבל זו דוגמה מופרכת כמובן וראוי לבחון מדינות שהיו יותר קרובות לדמוקרטיה מאשר הדיקטטורה העלאווית בסוריה.

 

ונצואלה

ונצואלה הייתה הדמוקרטיה היציבה והמפותחת באמריקה הלטינית, בשנות ה-80 היא נקלעה למשבר כלכלי חריף, בגלל התלות הכלכלית שלה בייצוא נפט. כתוצאה מהמשבר, גדל שיעור העוני במדינה, מה שהוביל למחאות ענק. ב-1992 ניסתה קבוצת אנשי צבא בראשותו של הוגו צ'אבס לעשות הפיכה צבאית. הם כינו את עצמם בוליברים על שם גיבור העצמאות של ונצואלה. ניסיון ההפיכה נכשל וצ'אבס החליט לשנות כיוון ולהגיע לשלטון דרך הבחירות.

צ'אבס זכה בבחירות לנשיאות ב-1998. רק ב-2003 החל צ'אבס בצעדים ראשונים של דיכוי כשהורה על מעצרו של מנהיג אופוזיציה. אחרי נצחונו המוחץ בבחירות לנשיאות ב-2006 נקט צ'אבס בצעדים אנטי דמוקרטיים נוספים. השלטון סגר תחנת טלוויזיה מרכזית בטענה של רפורמה בתקשורת. מנהיגי אופוזיציה, שופטים ודמויות מובילות בתקשרות נעצרו והוגשו נגדם כתבי אישום. הגבלת שתי קדנציות לכהונת הנשיא הוסרה מהחוקה כדי שצ'אבס יוכל להמשיך ולשלוט בלא הגבלות כהונה.

אחרי מותו של צ'אבס נערכו בוונצואלה בחירות חופשיות ותחרותיות בהן ניצח ניקולאס מדורו. אחרי הנצחון הורתה ממשלת מדורו על מעצר מנהיג האופוזיציה אנריקה קפרילס רדונסקי. בבחירות לפרלמנט ב-2015 ניצחה האופוזיציה, ללמדכם שאכן יש בחירות חופשיות בונצואלה, אבל הבחירות לאסיפה מכוננת חדשה ב-2017 נערכו בצורה שתבטיח לבוליברים את הרוב. בחלק מהמקומות נאסרה השתתפות נציגי אופוזיציה והאופוזיציה החרימה את הבחירות. האספה המכוננת החרימה את הסמכות המחוקקת מהפרלמנט שכאמור נשלט על ידי האופוזיציה. לפני שבוע הרחיק בית המשפט העליון הנאמן למדורו את מנהיגי האופוזיציה ממפלגותיהם.

Hugo Chavéz Vote 2007

הוגו צ'אבז מצביע בבחירות 2007

 

רוסיה

פוטין נבחר בבחירות חופשיות ותחרותיות בשנת 2000 ומייד החל פעל כדי לנטרל את האופוזיציה ולהשתלט על התקשורת. ולדימיר גוסינסקי, ששלט ברשת הטלוויזיה העצמאית NTV, שנחשבה ביקורתית כלפי המשטר, נעצר באשמה של "הלבנת הון". גוסינסקי מכר את הרשת בתמורה לשחרורו ממשפט, ועזב את רוסיה. פוטין הצליח לתמרן את המערכת הפוליטית כך שנשאר שליט רוסיה כנשיא, לאחר מכן כראש ממשלה ולאחר מכן שוב כנשיא. ב-2020 הצליח פוטין לשנות את החוקה של רוסיה כך שיתאפשר לו להמשיך ולכהן כנשיא רוסיה ללא הגבלת כהונות.

גם היום, למרות שיש זיופים בבחירות, אין חולק על כך שפוטין נהנה מתמיכה אותנטית רחבה בציבור הרוסי. סביר להניח שפוטין ינצח גם בחירות חופשיות, אבל האם זה הופך את רוסיה לדמוקרטיה? יריבים פוליטיים מחוסלים או מוגלים מרוסיה והתקשורת נשלטת לחלוטין על ידי השלטון. זאת אינה דמוקרטיה.

 

טורקיה

מפלגת "הצדק והפיתוח" של רג'פ טאיפ ארדואן ניצחה בבחירות 2002 ושוב בבחירות של 2007. לאחר מדיניות מתונה בתחילה, החל ארדואן לגלות את נטיותיו האנטי דמוקרטיות וניסיון ההפיכה הכושל בשנת 2016 הגביר נטיות אלו. מאז 2016 סגר ארדואן עיתונים, פיטר יותר מ-100 אלף עובדי מדינה ואסר יותר מ-50 אלף איש, ביניהם 144 עיתונאים, מאות שופטים ותובעים ואפילו שניים מחברי בית המשפט החוקתי.

כל מערכות הבחירות בהן זכה ארדואן היו בחירות חופשיות, גם אם עם חלוף הזמן הפסיקו להיות בחירות הוגנות. במידה מסויימת הבחירות עדיין תחרותיות, הנה האופוזיציה זכתה לניצחון בבחירות המוניציפאליות באיסטנבול ולמרות שהוכרזו בחירות חוזרות, שבה האופוזיציה וניצחה.

Turkish journalists protesting imprisonment of their colleagues in 2016

עיתונאים טורקים מפגינים בשנת 2016 נגד מאסר עמיתיהם

 

הונגריה

"פידס", מפלגתו של ויקטור אורבן, ניצחה בבחירות 2010. הניצחון המוחץ בבחירות אפשר לאורבן לשנות את החוקה ולחלק מחדש את מחוזות הבחירה באופן שהבטיח לו רוב פוליטי גם בבחירות 2014. במקביל השתלט אורבן על משרד התובע הכללי באמצעות מינוי של מועמד מטעמו. מספר השופטים בבית המשפט החוקתי הוגדל משמונה ל-15. שיטת המינוי שונתה כדי שמפלגת פידס תוכל למנות השופטים בלי צורך בתמיכתן של המפלגות הנוספות בפרלמנט. שבעת השופטים החדשים מונו מקרב נאמני המפלגה.

לפני קצת יותר משנה, העביר הפרלמנט ההונגרי חוק המקים מערכת משפט מקבילה לקיימת. מערכת משפט זו נשלטת באופן מלא על ידי משרד המשפטים האחראי על מינוי השופטים וקידומם. בית המשפט החדש קיבל את סמכויות השיפוט בסוגיות של אדמיניסטרציה ציבורית, כולל בסוגיות חוקתיות, שחיתות ציבורית והזכות להפגין ולמחות. הרפורמה הושעתה לבינתיים בעקבות איום של האיחוד האירופי.

במהלך משבר הקורונה העביר הפרלמנט חוק שהכריז על מצב חירום ללא הגבלת זמן. החוק החדש מאפשר לממשלה לשלוט מתוקף צווים כל עוד מצב החירום בתוקף. בחירות ברמה הלאומית והמוניציפלית נדחו על לסיומו של מצב החירום. בנוסף כלל החוק עד חמש שנות מאסר לאדם שיפיץ מידע כוזב המפריע למתן תגובה למגפה, ועד שלוש שנות מאסר לאדם אשר יפר סגר. החוק עבר בצורה דמוקרטית לחלוטין בפרלמנט [הערת מערכת: חוק "מצב החירום" בוטל במהלך יוני והוחלף בחוק "מצב משבר רפואי" המאפשר את המשך השליטה על ידי צווים].

Vladimir Putin and Viktor Orbán 2016 02 17 11

ולדימיר פוטין וויקטור אורבן

 

פולין

לאחר שמפלגת "חוק וצדק" זכתה בשלטון בשנת 2005 היא נכנסה למספר עימותים עם בית המשפט החוקתי הידוע בשם "הטריבונל החוקתי". כאשר חזרה לשלטון בשנת 2015, החליטה המפלגה לנטרל את הביקורת החוקתית והצליחה להעביר חוק הקובע שכל החלטה של הטריבונל החוקתי צריכה להתקבל ברוב של שני-שלישים. כך השיגה המפלגה את היכולת למנוע הלכה למעשה את הגבלת כוחה של הממשלה על ידי הטריבונל החוקתי.

ב-2018 חוקקה מפלגת חוק וצדק חוק המוריד את גיל הפרישה של השופטים מ-70 ל-65, זאת כדי למנות שופטים מטעמה במקום 27 שופטי בית המשפט העליון שנאלצו לפרוש באופן מיידי. החוק גם הגדיל את מספר שופטי העליון מ-74 ל-120. אולם בעקבות הסערה שהתעוררה מבית ומחוץ, הועבר חוק חדש שאיפשר לשופטי העליון שהופרשו, לחזור לתפקידם.

הבחירות לנשיאות היו קריטיות לדמוקרטיה המתפוגגת בפולין. אבל בישראל מנסים סוכני הבורות לטשטש תהליכים אנטי דמוקרטיים. לצורך כך הם מקדמים בורות לפיה בחירות מוכיחות שיש דמוקרטיה. את סוכני הבורות אנחנו צריכים לגנות, ולשאוף לשיח דמוקרטי מעמיק יותר.

עמר דנק הוא סגן אלוף במילואים, שירת בחיל האוויר ובחטיבה האסטרטגית, מהנדס ובעל תואר שני ביחסים בינלאומיים, ובעל הבלוג עמר אסטרטגיה

users: עמר דנק

הנקראים ביותר

החדשים ביותר