דְּיוֹמָא
מנהיגי המדינות החותמות על הסכמי אברהם בטקס בבית הלבן   מקור: ויקיפדיה
בתמונה מנהיגי ארבע המדינות השותפות להסכמי אברהם מנופפים בידיהם מהמרפסת שממול למדשאה הדרומית בבית הלבן, 15 בספטמבר 2020

הסכם אברהם

מאז שנודע על העסקה הנרקמת בין ישראל לאיחוד האמירויות הערביות נסעתי לרמאללה, לבית לחם ולמספר מקומות אחרים בגדה המערבית כדי לדבר עם פלסטינים על הסכם הנורמליזציה בין איחוד האמירויות – ואחר כך גם בחריין – לבין ישראל.

אני מביא כאן רק את התרשמויותיי בלי להתיימר לסיקור מדעי של דעת הקהל בציבור הפלסטיני. עם זאת, האנשים ששוחחתי איתם קרובים לרחוב הפלסטיני, ואני מאמין שמה ששמעתי מפיהם משקף נאמנה את מה שרוב הפלסטינים בגדה המערבית חושבים.

ראשית, יש לומר שההסכם הישראלי-האמירותי אינו הנושא העיקרי המעסיק את הציבור הפלסטיני ואף לא קרוב לכך. רוב האנשים שדיברו איתי העידו שלא הופתעו כלל מההסכם כי "מה שהיה מתחת לשולחן כעת הוא מעליו", עם זאת, הרבה יותר משהם שונאים את האמירתים על ההסכם, הם חשים אכזבה רבה מהאמירויות. הפלסטינים כבר מורגלים באכזבות.

מאז ומתמיד החזיקו הפלסטינים בתקווה שהעולם כולו ומדינות ערב בפרט ישמרו על מקומה של הסוגיה הפלסטינית בראש מעייניהם. שאלתי את בני שיחי האם ייתכן כי ההסכם של ישראל עם איחוד האמירויות ועם בחריין יסייע לפלסטינים, מפני שכעת הידידים החדשים מהמפרץ יוכלו להשפיע על ישראל לפעול לטובת הפלסטינים? כמעט כולם שללו את הרעיון וענו "זה לא יקרה". הם הוסיפו ואמרו כי ברור להם שישראל, האמירויות ובחריין פועלות מתוך האינטרסים הצרים של עצמן ושלשלוש המדינות לא אכפת מטובת הפלסטינים.

כמעט אף לא אחד מבני שיחי דיבר על ההסכם במונחים חיוביים, אך היו כאלה שהביעו משאלה שהמנהיגות הפלסטינית תשמיע הפעם תגובה בונה או תציע אסטרטגיה חיובית במקום אמירה שלילית ומתנגדת כתמיד. כמה אנשי עסקים פלסטינים שאיתם דיברתי כבר מחפשים הזדמנויות לרכוב על ההסכמים ולהרוויח מעסקים באיחוד האמירויות. אציין גם שכמה אנשי עסקים פלסטינים כבר פנו אליי בהצעות לבחון אם שיתוף פעולה עסקי ישראלי-פלסטיני עם האמירתים יכול להצליח במפרץ יותר משיתוף פעולה ישראלי-אמירתי בלבד. בהחלט שווה לבחון את הרעיון הזה. אחדים גם מפנים מבט לעבר העתיד היותר רחוק ומעוניינים לבחון הזדמנויות עסקיות בבחריין, בעומאן ובסודאן.

 

המצב הכלכלי ברשות הפלסטינית

מה שבאמת מעסיק את הפלסטינים ומפריע להם ביומיום, זה המצב הכלכלי ההולך ומידרדר במהירות. אם המצב הכלכלי בישראל הורע מאוד בשל הקורונה, הרי הפגיעה בכלכלה בגדה המערבית קשה לעין ערוך. נכון לעכשיו, אין מזומנים במשק הפלסטיני ואנשים מעבירים זה לזה המחאות בלי כיסוי. הרשות הפלסטינית היא המעסיק הגדול ביותר בגדה, אך אין לה יכולת לשלם משכורות לעובדיה, כולל עשרות אלפי אנשים במנגנוני הביטחון. הרשות היא גם הקניין הגדול ביותר בגדה המערבית, אבל אין לה כסף לשלם חובות לספקים, משמע אין לה יכולת לייבא עוד סחורות כולל חומרי גלם למפעלי תעשייה. המשק הפלסטיני מתקרב לקיפאון מוחלט.

ההשפעה המיידית של המצב הכלכלי על הציבור היא ייאוש גובר והולך לצד חרדה עמוקה מפני העתיד לבוא. השפעה נוספת של המצב הכלכלית באה לידי ביטוי בהתגברות הקולות המאשימים את הרשות בשחיתות. דיבורים על שחיתות ברשות החלו מהיום הראשון של הקמתה. אין ספק שכאשר זרמו אל הרשות הפלסטינית סכומי כסף עצומים היו בתוכה אי-סדרים רבים וכסף רב הגיע בדרכים מושחתות לכיסים פרטיים. היום יש הרבה פחות כסף אבל הרבה יותר דיבורים על שחיתות.

רוב האנשים שדיברתי איתם אמרו שהממשלה שלהם מנותקת מהעם – כאילו המנהיגים חיים בעולם אחר משלהם. בשיחות פנים אל פנים, אנשים דיברו בחופשיות רבה למדי על תחושות חזקות של שנאה וסלידה כלפי המנהיגים ברשות, אך כולם אמרו שמסוכן מאוד להעלות פוסטים בפייסבוק או ציוצים בטוויטר נגד הרשות. הפחד ממעשי דיכוי של הרשות נגד כל אופוזיציה, אמיתית או מדומה, גדול היום יותר מכל מה שראיתי אי פעם.

 

חוק ה-"סידו"

עניין נוסף המעורר לא מעט תשומת לב בציבור הפלסטיני הוא החוק החדש הנוגע לשוויון זכויות לנשים. ברשות דנים באשרור האמנה הבינלאומית לביעור כל צורות האפליה נגד נשים (CEDAW), מה שהפלסטינים מכנים חוק ה-"סידו". מחמוד עבאס חתם על אמנה זו לפני שנים כחלק מתוכניתו לצרף את מדינת פלסטין לכל האמנות הבינלאומיות כולל אמנת רומא לחברות בבית הדין לפשעי מלחמה בהאג. הדרישות באמנת CEDAW מחייבות את ממשלת פלסטין לאשרר את האמנה ובעצם להפוך אותה לחוק פלסטיני.

אבל חוק הסידו שנוי במחלוקת ומתסיס חלקים נרחבים מאוד בציבור הפלסטיני. סעיפים רבים בחוק נוגדים את הלכות האסלאם. דוגמה אחת בולטת היא בהקשר של חוקי הירושה. באסלאם מעניקים שני שלישים של הירושה לבנים זכרים ורק שליש אחד לבנות יורשות. חוק הירושה הזה כתוב במפורש בקוראן. רק לפני כשבועיים התקיימה בלב רמאללה הפגנה קטנה של ארגוני נשים בעד חוק הסידו. המשטרה הפלסטינית הגנה על המפגינות ושמרה עליהן מכל משמר. שבוע לאחר מכן התקיימה הפגנה גדולה נגד החוק מטעם חזב אל-תחריר – מפלגה אסלאמית השוללת נחרצות כל חוק הנוגד את הלכות האסלאם. המשטרה הפלסטינית פעלה בתקיפות ובאלימות נגד המפגינים הללו.

בשיחות שלי עם גברים פלסטינים – כולם צעירים ומשכילים ומקצתם אבות לבנות צעירות – היו הדעות חלוקות באשר לחוק. אמנם, כולם הסכימו שראוי לקבוע בחוק את גיל 18 כגיל הנישואין המינימלי לנשים, אך הם היו חלוקים באשר למנגנון הירושה הנגזר מחוק סידו, על פיו גברים ונשים יירשו בחלקים שווים. כמעט כל מי שדיברתי עימו אמר שחוק של הרשות אינו יכול לגבור על הלכה קוראנית. לדעתם, אם יש סוגיות שאפשר להתווכח על פרשנותן, מקובל עליהם לעשות זאת, אך כאשר ההלכה כתובה שחור על גבי לבן בספר הקדוש, לא ניתן לשנות את החוק על פי רוח הזמן או על פי רצון המנהיג. הם הוסיפו ואמרו שרוב הפלסטינים יתנגדו לחקיקת חוק הסידו. כל בני שיחי היו מאוחדים בהתנגדותם להתנהגות האלימה של המשטרה הפלסטינית בהפגנה נגד החוק ולצמצום חופש הדעה והביטוי ברשות. האלימות שהפעילה המשטרה נגד מפגיני חזב אלתחריר היוותה סימן בולט בעיני בני שיחי להצטמקות מרחב החופש ברשות הפלסטינית בזמן הנוכחי.

ממשלת החמאס ברצועת הוציאה הודעה רשמית ביחס לחוק הסידו ולהפגנות נגדו, שבה נכתב:

"אנו עוקבים בדאגה אחר הדיכוי של כוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית את המחאה ברמאללה נגד יישום חוק הסידו. אנו קוראים לכוחות הביטחון של הרשות לספק הגנה למפגינים ולשמור על זכותם למחות נגד החוק באותה רמת הגנה הניתנת לתומכי החוק. אנו קובעים כי אשרורה של אמנת CEDAW וחקיקת חוקים הקשורים למעמד האישה מחייבים דיון ציבורי, כדי להגיע להחלטות הטובות ביותר התואמות את הלכות האסלאם. אנו נתונים בשלב קריטי בהיסטוריה הפלסטינית על רקע הניסיון הגובר לחסל את הזכויות הלאומיות הפלסטיניות. עלינו לרכז את מאמצינו ולהתגייס כולנו בראש ובראשונה מול הכיבוש הישראלי ופרויקטים קולוניאליים שלו. לפיכך אנו קוראים לממשלה שבגדה המערבית לבטל את חוק הסידו החדש עד להפעלה מחדש של המועצה המחוקקת הפלסטינית לצורך דיון בהצעת החוק באמצעות המנגנון הדמוקרטי המקובל על ידי כל הפלסטינים".

כמובן, שהחמאס ברצועת עזה רואה בחיוב את התנגדות הציבור בגדה המערבית לחוק הסידו. חמאס גם רואה במחלוקת שהתעוררה בגדה המערבית, הזדמנות לגייס את תמיכת הציבור בו שם. ימים יגידו מה יקרה עם חוק הסידו ועם ההתנגדות שהוא מעורר.

גרשון בסקין הוא יזם חברתי ופוליטי, אשר הקדיש את חייו למדינת ישראל ולשלום בין ישראל לבין שכניה. ספרו האחרון In Pursuit of Peace in Israel and Palestine יצא לאור באוניברסיטת ונדרבילט שבארצות הברית ועתיד לצאת לאור בערבית בירדן ובלבנון

users: גרשון בסקין

הנקראים ביותר

החדשים ביותר