ליישר את פילבר - חלק א'

העדות של עד המדינה שלמה (מומו) פילבר בתיק 4000 מעוררת עניין רב בתקשורת. התעניינות זו צפויה ומובנת לאור חשיבות עדותו של פילבר להוכחת ההאשמה בשוחד. מקריאת כתב החשדות וכתב האישום עולה כי עדותו של פילבר, לשעבר מנכ"ל משרד התקשורת, חיונית להוכחת מרכיב "התמורה" בשוחד. לפיכך, אין להתפלא על כך שעיתונאים עוסקים רבות בעדות זו.

אולם, ישנם כמה עיתונאים שכנראה לא מבינים את הקו (הלא ממש) דק שעובר בין התעניינות עיתונאית לגיטימית לבין התנהלות לא לגיטימית שכמעט ומגיעה לכדי הטרדת עד והדחה בעדות.

אביעד גליקמן

בשבוע שעבר, כתב המשפט של חדשות 13 צייץ בטוויטר על כך שהפרקליטות העבירה את שלמה פילבר לקבוצת העדים הראשונה. העיתונאי בגמלאות שלמה רז צייץ בתגובה שהוא סקרן מאוד לשמוע את עדותו של פילבר ושאל את גליקמן אם אפשר יהיה להגיע למשפט. בתגובה לשאלה של רז, שלמה פילבר צייץ תשובה צינית: "עזוב. תתקשר לרביב דרוקר או תומר גנון הם ישלחו לך בקובץ דיגיטלי את כל העדות. אבל תקרא הכל!!! 2000 עמודים!!! לא סלקטיבי כמו שהם 'מתווכים' לקוראים. תראה מופתע!"

גליקמן השיב לפילבר כך: "לא צריך את כל ה2000 עמודים. מספיק כמה עמודים בודדים בנוגע לפגישה אחת מסוימת. יש לי הרגשה ששלמה רז לא ייראה מופתע אחרי שיקרא אותם. דרך אגב גם השלמת החקירה מעניינת".

פילבר ענה לו את התגובה הצינית הבאה: "אז שלח לו אותם, ואם אתה יכול אז כבר תצרף את טיוטת פס"ד מטעמך. חבל, שלמה רז כבר פנסיונר! לעלות עד לירושלים? לשבת שעות על ספסלי עץ? לתת לשופטים להחליט? תסגרו בניכם".

עד כאן חילופי דברים עוקצניים כמקובל בטוויטר.

אבל אז גליקמן צייץ את הציוץ הבא: "להיפך. אני מאמין שהוא רוצה להגיע לבית המשפט לשמוע אותך בלייב חוזר על הדברים שאמרת במשטרה. אלא אם כן אתה מתכנן להגיד דברים אחרים... בכל מקרה יהיה מעניין. לא חושב? תחזור על הדברים שאמרת במשטרה?"

לכך פילבר הגיב "תמתין לסוף".

אבל גליקמן לא הרפה מסוגית עדותו העתידית של פילבר: "מעניין ומסקרן... לא מוכן לענות אם תחזור על הדברים שהעדת במשטרה?"

בחוק העונשין ישנו סעיף העוסק בהטרדת עד. וכך קובע החוק: "המטריד אדם בנוגע להודעה שמסר האדם, או עומד למסור, בחקירה על פי דין, או בנוגע לעדות שמסר האדם, או עומד למסור, בהליך שיפוטי, דינו – מאסר שלוש שנים" (סעיף 249 לחוק העונשין).

סמוך ובטוח מלפני שגליקמן לא רצה להטריד את פילבר באשר להודעה שמסר בחקירת המשטרה ולא בנוגע לעדות שפילבר ימסור בעתיד הלא רחוק בבית המשפט. אבל אין חולק שגליקמן דוחק בפילבר בסוגיה של העדות שהוא עומד למסור במשפט.

ככתב לענייני משפט מן המצופה שגליקמן ידע את ההבדל בין שאלות לגיטימיות לבין דחיקה בעד שהיא לא לגיטימית.

ואכן, פילבר שואל את גליקמן: "נדמה לי שככתב משפט, אתה מנסה עכשיו לשבש משפט. אני צודק?". לכך עונה גליקמן את התשובה המדהימה הבאה: "איך בדיוק? שואל שאלות עד מרכזי בפרשות נתניהו...". גליקמן סבור אפוא שלגיטימי לתשאל עד על עדותו העתידית.

על זה נאמר, בנימוס, שמדובר בהתנהלות תמוהה מאוד ובייחוד מצד כתב לענייני משפט שאמור לדעת מה מותר ומה אסור בהתנהלות מול עדים.

רביב דרוקר

אביעד גליקמן הוא לא העיתונאי היחידי בערוץ 13 שעדותו העתידית של פילבר טורדת את מנוחתו. עמיתו לערוץ, רביב דרוקר, סבור שזו חובתו להניע את פילבר לחזור במהלך עדותו בבית המשפט על הדברים שאמר במהלך חקירתו במשטרה, או ליתר דיוק לחזור על דברים מסוימים שאמר במהלך חקירתו במשטרה.

כזכור, דרוקר ערך באחת מתוכניות "המקור" בערוץ 13, "משפט פומבי של תיק 4000" ("המקור", 21.05.20).

בתחילת אותה התוכנית אמר דרוקר "שמנו יד על חומר הראיות העצום בפרשה". ואכן, ניכר שמערכת המקור השיגה את רוב העדויות ותמלילי החקירה הקשורים בתיק 4000 – אם לא את כולן. דרוקר הקדיש חלק ניכר מהמשפט הטלוויזיוני לעדותו של פילבר.

יום לאחר שידור התוכנית התראיין דרוקר בתוכנית "עושים צהריים" של יעל דן. דרוקר חשף בתוכנית את הסיבות שהניעו אותו להתמקד בפילבר, מעבר להיותו עד מפתח בתיק.

דרוקר הסביר לדן: "את צריכה להבין, יושב בפתח תקווה אדם בשם מומו פילבר. הוא יש מלחמה על מוחו מדי יום. אם את חושבת שהוא יבוא להעיד נגד נתניהו אחרי שהוא יקבל את התחושה שזה הולך לזיכוי מהדהד מכיוון שהרוח הגבית מהתקשורת היא רק שזה חרטא ותפרו לו תיק, וזה איום ונורא והפגנות וזה וזה, הוא לא יעשה את זה. הוא לא יעשה את זה" ("עושים צהריים", 24.05.20).

למשמע הניסיון המשתמע של דרוקר לעודד את פילבר להעיד נגד נתניהו, שאלה אותו דן: "אז אתה מנסה לחזק את מומו פילבר? זו התכלית? לחזק אותו?"

דרוקר ענה: "אני רוצה לחזק אותו כדי שיבחר להגיד את האמת...".

לכך הגיבה דן בהפתעה: "זה שיבוש הליכי משפט. יגידו לך שזה שיבוש הליכי משפט...".

דרוקר פטר זאת בבוז: "יכולים להגיד"

ואז דרוקר אמר את הדברים הבאים: "מומו פילבר, כדי להגיד את האמת צריך המון המון כוח ואומץ. כדי לשקר הוא לא צריך כלום כי המחנה שלו עוטף אותו. רק תשקר. רק תשקר. כדי להגיד את האמת הוא צריך המון המון אומץ. וכדי לתת לו את האומץ הזה צריך להגיד מה הוא אמר גם במשטרה, צריך להראות מה הוא אמר במשטרה, צריך להראות שהוא אמר את זה בלי לחצים ובלי תרגילים"

כדי להבין בדיוק מה דרוקר רוצה "לחזק" ועל איזו "אמת" הוא מדבר, צריך להכיר את האמירות שאמר פילבר בנושא. על סוגיה זו כתבתי כבר במסגרת במה אחרת ("מידה", 27.05), אבל מן הראוי לשוב ולהתעמק בדברים כדי להבין מה דרוקר ניסה לעשות (ומה זה אומר על הדרך בה הוא תופס את תפקידו כעיתונאי).

שלמה פילבר

כאמור, עדותו של פילבר היא עדות מפתח בתיק 4000. ברם, לצד המידע שמסר, המפליל לכאורה את נתניהו, פילבר טען שוב ושוב כי ההחלטות שקיבל כמנכ"ל המשרד התבססו על שיקולים מקצועיים בלבד.

לפני שהפך לעד מדינה התעקש פילבר שאין עבירה במעשיו ושכל מה שקידם היה בהתאם לסמכויותיו כמנכ"ל, באופן מקצועי, ומשיקולים ענייניים בלבד. זו הייתה העמדה שהציג בעדותו בפני הרשות לניירות ערך וזו הייתה העמדה שהציג גם בראיונות לתקשורת.

"אני כן יכול לומר בצורה הכי ודאית בעולם שכל ההחלטות שמתקבלות במשרד התקשורת ביחס לחברת בזק מתקבלות בצורה מאוד מקצועית, בעבודת מטה מסודרת, ואין שום העדפה ולא יכולה להיות" אמר פילבר בראיון ב-2017.

בשיחה עם עמית סגל לאחר שארי הרו הפך לעד מדינה, שב פילבר וטען שלא נפל שום פסול במעשיו: "ארבעה ימים ישבתי מול החוקרים של הרשות לניירות ערך והסברתי להם שכל מה שקידמתי היה בהתאם לסמכויותיי כמנכ"ל על בסיס של מדיניות בכלל של קודמיי... אין פה בכלל עבירה. על מה אפשר לדבר?". סגל הקשה "וגם נתניהו לא עבר עבירה? הוא לא הנחה אותך לעשות את הדברים האלה?". לכך ענה פילבר "מעולם לא דיברתי איתו על הדברים האלה. מעולם לא עלה הנושא הזה בשיחתנו" ("חדשות 12", 21.02.18)

בסיום השיחה עם סגל, פילבר אמר שהוא לא יהיה עד מדינה בפרשה זו, אך ב-20 לפברואר 2018 הוא חתם על הסכם עד מדינה.

תכף לאחר שהפך לעד מדינה, פילבר שינה את גרסתו והודה לכאורה ששיקולים זרים עמדו בבסיס החלטות משרד התקשורת ביחס לחברת בזק. כבר ב-21 לפברואר אמר פילבר לחוקריו: "ביצעתי הוראות מפורשות של נתניהו, זה בכלל לא היה בשיקול הדעת שלי, קיבלתי ממנו הנחיות מפורטות. הוא הבהיר לי למי צריך לדאוג ואיך". העדות שמסר פילבר בימים לאחר שחתם על הסכם עד מדינה מהווה את הביסוס העיקרי לטענת התמורה השוחדית והיא שעמדה במוקד תוכנית "המקור".

אולם, שבוע אחד בלבד לאחר שהפך לעד מדינה, חזר פילבר וטען שלא נפל פגם מקצועי בהחלטות שקיבלו נתניהו כשר התקשורת והוא כמנכ"ל המשרד. עמית סגל חשף כי בשיחה שהתנהלה עם חוקרו, התעקש פילבר כי אם יש פסול הוא נמצא במישור ניגוד העניינים, אך שלא היה שום פגם בשיקולים המקצועיים של נתניהו ושלו. "אם תיכנסו לפן המקצועי הפסדתם" אמר פילבר לחוקרו ("חדשות 12", 4.10.19).

פילבר אף עמד על כך שהעדות שמסר ברשות לניירות ערך לפני שהפך לעד מדינה היא אמת לאמיתה. כאשר טען החוקר כי העדות ברשות לניירות ערך והעדות שמסר למשטרה שונות, ענה פילבר כי העדויות אינן סותרות אלא משלימות האחת את השנייה והוסיף "כל מה שאמרתי שם [ברשות לניירות ערך] מבחינה עובדתית היה אמת".

אם סבר פילבר כי קיבל החלטות מקצועיות משיקולים ענייניים לכל אורך הדרך, נשאלת השאלה מדוע חתם על הסכם עד מדינה?

תשובה אפשרית לשאלה זו אפשר למצוא בתמלילי העדות. סנ"צ שלומי חכמון, ראש צוות החקירה, שאל את פילבר בדיוק את השאלה הזו. וכך ענה לו פילבר: "הייתי יכול ללכת למשפט, לנהל הליך במשך שלוש שנים ובעלות שני מיליון שקל ולצאת זכאי. אין לי לא שלוש שנים מיותרות ולא שני מיליון שקל מיותרים, אז חתמתי על ההסכם. אני עדיין טוען שהכול היה ענייני".

גם מדברים שאמר פילבר זמן ניכר אחרי שחתם על הסכם המדינה, ניכר כי לא באמת שינה את העמדה היסודית בה החזיק לפני שחתם על הסכם עד מדינה.

בריאיון שנתן לעמית סגל במהדורה המרכזית בנובמבר 2018, טען פילבר כי העדות שמסר כעד מדינה לא סותרת את מה שאמר לפני כן: "כל מי שמכיר אותי 30 שנה יודע שאני אומר את האמת, לא פוחד להגיד את האמת. אמרתי אותה בוועדות הכנסת, אמרתי אותה בראיונות לתקשורת, אמרתי אותה על במות ציבוריות, גם אמרתי אותה למשטרה" ("חדשות 12", 06.11.18).

בראיון שערך עם פילבר ביולי 2019, שאל אותו אריאל שנבל, כתב מקור ראשון, מה השתנה מאז הראיונות שהעניק לו לפני שהפך לעד מדינה – ראיונות בהם טען פילבר כי ההקלות שניתנו לבזק היו החלטות המקצועיות ללא שיקולים זרים. לכך ענה פילבר: "אני עומד מאחורי כל מילה שנתתי לך בראיונות קודמים. אמרתי את האמת לאורך כל הדרך, והעבודה שלי הייתה מקצועית לאורך כל הדרך". פילבר חתם את דבריו אלו בתוספת אניגמטית "אני מצטער, אבל בשלב הזה לא אוכל לפתור לך את האניגמה הזו. תיאלץ לחכות עד הסוף" ("מקור ראשון", 14.07.19).

מהאמור לעיל קל לראות שפילבר מסר שלוש גרסאות סותרות. לפני שהפך לעד מדינה, פילבר טען שאת כל ההחלטות קיבל בצורה מקצועית, בהתאם לסמכויותיו למנכ"ל, על בסיס מדיניות של קודמיו, בעבודת מטה מסודרת ובלי שום העדפה פסולה. פילבר אף ציין במפורש שלא שוחח עם נתניהו על ההחלטות המדוברות. תכף לאחר שהפך לעד מדינה טען פילבר ההפך הגמור, שפעל לא על פי שיקול דעתו אלא לפי הנחיות מפורטות של נתניהו, שהבהיר לו למי צריך לדאוג ואיך. אבל הגרסא השנייה החזיקה רק שבוע ימים. מ-28 בפברואר 2018 ואילך, פילבר ציין שהעבודה שלו הייתה מקצועית לאורך כל הדרך, ושאמר את האמת בעדות בפני הרשות לניירות ערך ובראיונות לתקשורת לפני שהפך לעד מדינה. אבל לא באמת מדובר בגרסא שלישית אלא בחזרה על הגרסא הראשונה.

כלומר, חוץ משבוע אחד בלבד, פילבר שב וטען שלא נפל רבב בשיקולים המקצועיים – טענה שמשליכה על חלק מהאישום כלפי נתניהו בתיק 4000 ("'זיהום' שיקול הדעת של מנכ"ל משרד התקשורת שהיה כפוף למרותו [של נתניהו כשר התקשורת]").

חזרה לרביב דרוקר

דרוקר סבור שהדברים שפילבר אמר במהלך השבוע לאחר שהפך לעד מדינה הם "האמת". כלומר, דרוקר סבור שהדברים שפילבר אמר לפני שהפך לעד מדינה, כולל העדות שמסר בפני הרשות לניירות ערך, הדברים שאמר במהלך חקירתו במשטרה שבוע לאחר שהפך לעד מדינה והדברים ששב ואמר מאז ועד היום – הם שקר.

זכותו של דרוקר לחשוב כך. ברם, הואיל ודרוקר אינו חוקר כליות ולב, הוא אינו יכול לדעת איזו מהגרסאות השונות שמסר פילבר למשטרה היא "האמת".

בחוק העונשין ישנו סעיף העוסק בהדחה בעדות. וכך קובע החוק: "המניע אדם, או מנסה להניעו, שבהליך שיפוטי לא יעיד, או יעיד עדות שקר, או יחזור בו מעדות או מהודעה שמסר, דינו – מאסר שבע שנים" (סעיף 246 א' לחוק העונשין).

ברור שדרוקר אינו מנסה להניע את פילבר למסור עדות שקר או להניע את פילבר לחזור בו מהעדות שמסר תכף לאחר שהפך לעד מדינה. אבל כאמור לעיל, דרוקר אינו יכול לדעת אם פילבר אמר אמת לחוקריו באותו שבוע, או שדווקא הדברים שאמר במשטרה לאחר מכן הם האמת – כך שייתכן, רק ייתכן, שדרוקר מנסה "לחזק" את פילבר להעיד דבר שאינו האמת לאמיתה. יתרה מזאת, כשדרוקר רוצה לתת לפילבר את האומץ להגיד את מה שאמר במשטרה – הוא מתכוון לדברים מסוימים שפילבר אמר במשטרה ולא לדברים ההפוכים שאמר במשטרה. כלומר, דרוקר מנסה לחזק את פילבר לחזור על דברים מאוד מסוימים שנאמרו במשטרה אבל לא על אחרים. במאמר המשך שיתפרסם בבמה זו בשבוע הבא אפשר יהיה לראות שדווקא דרוקר מכל האנשים צריך לפקפק בעדות הראשונית שמסר פילבר המשטרה – משום שהוא מכיר עדות מאוחרת, שטרם נחשפה לציבור, ובה פילבר הציג גרסא שונה מהגרסא המוקדמת.

אבל זה לא נגמר פה. "וכדי לתת לו את האומץ הזה צריך להגיד מה הוא אמר גם במשטרה, צריך להראות מה הוא אמר במשטרה" אמר דרוקר ליעל דן "צריך להראות שהוא אמר את זה בלי לחצים ובלי תרגילים".

ובכן, דרוקר כלל אינו יודע אילו לחצים ואילו תרגילי חקירה הפעילה המשטרה על פילבר כדי שיהפוך לעד מדינה. ושוב, במאמר המשך שיפורסם בשבוע הבא אפשר יהיה להיווכח שדרוקר דווקא יודע יותר מרובנו על לחצים שהפעילו חוקרי המשטרה על פילבר (ביחס לעדותו המאוחרת).

אבל הדבר החשוב יותר בדבריו אלו של דרוקר ליעל דן זה שהוא מודה בריש גלי ששידר חלקים מעדותו של פילבר כדי להפעיל עליו לחץ.

בחוק העוסק בהדחה בעדות יש סעיף נוסף: "המניע או מנסה להניע כאמור בסעיף קטן (א), בדרך של מרמה, הטעיה, כוח, איומים, הפחדה, מתן טובת הנאה או כל אמצעי פסול אחר, דינו – מאסר תשע שנים" (סעיף 246 ב' לחוק העונשין).

אפשר לומר שהפעלת לחץ על עד, על ידי שידור עדותו בטלוויזיה, היא הפעלת אמצעי פסול, גם אם דרוקר סבור שהוא לוחץ על פילבר להעיד עדות אמת. אבל אפילו אם דרוקר לא מגיע במעשיו לכדי הדחה בעדות, ברי שהוא חוטא לתפקידו כעיתונאי ומנצל את מעמדו התקשורתי כדי לקדם מטרות שאינן עיתונאיות במהותן. שכן דרוקר לא רק מנסה להניע עד להעיד באופן מסוים אלא גם משתמש בבמה התקשורתית שניתנה לו – תוכנית טלוויזיה בפריים טיים – כדי להפעיל לחץ על העד להעיד באותו אופן מסוים.

זה לא אותו דבר

דרוקר הוא לא הראשון שניסה "לחזק" פילבר לומר את האמת, וגליקמן הוא לא הראשון שדוחק בו ביחס לעדותו. לשניים קדמו כמה מיועצי ראש הממשלה, ביניהם טופז לוק ויונתן אוריך.

כזכור, יועצי ראש הממשלה שלחו רכב מצויד ברמקולים כדי להשמיע הקלטה מסוימת ליד ביתו של פילבר. וזה מה שנאמר בהקלטה: "מומו תהיה גבר, צא, תגיד את האמת. מומו פילבר, מה הם עשו לך ששיקרת נגד ראש הממשלה? מה הבטיחו לך? מומו, השמאל משתמש בך כדי להפיל את הליכוד. תשמע מה אתה בעצמך אמרת לפני שהמשטרה לחצה עליך [משמיעים ראיון טלפוני בין עמית סגל לבין פילבר]: [סגל שואל] "יש מצב שאתה חותם על הסכם עד מדינה נגד נתניהו?" [פילבר עונה] "מה פתאום. מה זאת השטות הזאתי? מה, אין פה בכלל עבירה, מה מה, מאיפה זה בא בכלל, כל מה שקידמתי היה בהתאם לסמכויותיי כמנכ"ל".

המשטרה והפרקליטות ראו בדברים חצייה של הרף הפלילי. המשטרה זימנה את יועצי ראש הממשלה לחקירה בחשד להטרדת עד (לאחר זמן מה הפרקליטות החליטה שמדובר בחשד לעבירה חמורה יותר של הטרדת עד בנסיבות מחמירות). אגב, במהלך החקירה חוקרי המשטרה לקחו את מכשירי הטלפון הסלולרי של יועצי ראש הממשלה בדרך פסולה המנוגדת לדין מפורש (הלכת בן חיים). חוקרת משטרה אף הגדילה וחיטטה בתכתובות פרטיות של אחד הנחקרים והעתיקה משם מידע לקבוצה בתוך אפליקציה מיוחדת של המשטרה (לקבוצה קוראים "השלמות 4000"). מספר ימים לאחר פתיחת החקירה החליטו גורמי האכיפה לחקור את יועצי ראש הממשלה לא רק על הטרדת עד אלא גם על ניסיון להדחת עד.

המשפטן פרופ' מרדכי קרמניצר סבר גם הוא כי על פניו יש חשד להטרדת עד ולהדחת עד: "על פני הדברים, אכן היתה כאן התנהגות שיש בה כדי להטריד עד בנסבות מחמירות... הקריאות שהושמעו ליד ביתו מתוך מערכת הגברה ברכב, ובהן 'מומו, תהיה גבר. צא ותגיד את האמת... השמאל משתמש בך כדי להפיל את הליכוד' – הן בבירור הטרדה של עד. אפשר אף שמדובר בעבירה חמורה יותר, שעונשה שבע שנות מאסר, של הדחת עד" ("הארץ", 29.10.19).

קריאה פומבית לעד להגיד את "האמת" היא הטרדה של עד "בבירור" אליבא דקרמניצר, ואולי אף הדחת עד, סבור הפרופסור המלומד. אם זה כך לגבי לוק ואוריך, למה זה לא כך לגבי דרוקר וגליקמן?

כנראה שזה לא אותו דבר.

דרוקר וגליקמן

נדמה שדרוקר וגליקמן שכחו מה תפקידו של עיתונאי. השניים כנראה משוכנעים שבמסגרת תפקידם מותר להם לדחוק בעד כדי שיעיד כפי שהם סבורים שהוא אמור להעיד. גם אם אין במעשיהם של דרוקר וגליקמן משום חציה של הרף הפלילי, קשה שלא למצוא טעם לפגם בזכות שהם סבורים שיש להם ללחוץ על עד בהליך משפטי. מוטב היה לו דרוקר וגליקמן היו זוכרים שכעיתונאים תפקידם למסור לצופים דיווחים ופרשנויות אודות המציאות המשפטית – ולא לנסות לעצב אותה באמצעים לא ראויים.

ניסים סופר הוא פובליציסט ועורך אחראי באתר דיומא