פרידה מ-RBG – השופטת הראשונה והיחידה בעולם שהפכה לגיבורת תרבות

בתמונה: נשיא בית המשפט העליון של ארצות הברית ויליאם רנקוויסט משביע את רות ביידר גינסבורג לשופטת בית המשפט העליון

"לפעמים שואלים אותי מתי יהיו מספיק שופטות בבית המשפט העליון בארצות הברית, ואני אומרת 'כאשר יהיו תשע [המספר המקסימלי של שופטים בבית המשפט העליון בארצות הברית, מ.ג]', ואנשים בשוק מהתשובה שלי. אבל כאשר היו תשעה שופטים גברים, אף אחד מעולם לא העלה שאלה בעניין". הציטוט המפורסם הזה של השופטת רות ביידר גינסבורג, שהלכה לעולמה בסוף השבוע בגיל 87, מבטא אולי יותר מכל את מורשתה – מאבק עיקש וארוך שנים למען שוויון זכויות בין המינים.

השופטת ביידר גינסבורג נהגה לספר שכאשר סיימה את לימודי המשפטים בהצטיינות בבית הספר למשפטים באוניברסיטת קולומביה, בשנת 1959, היא לא הצליחה למצוא עבודה מכיוון שהיו לה שלושה "פגמים" בעיני החברה באותה עת. היא הייתה יהודיה; היא הייתה אישה; היא הייתה אמא. החוויה ותחושת ההפליה שהרגישה עיצבו את השקפת עולמה ואת פועלה המשפטי והשיפוטי למען זכויות מיעוטים ובעיקר זכויות נשים.

עורכת דין למען זכויות נשים והמלחמה על התיקון ה-14 לחוקה

בתחילת דרכה ביידר גינסבורג התפרסמה כאקדמאית וכעורכת דין למען שוויון ולמען זכויות נשים. בשנת 1972 הייתה ביידר גינסבורג לאשה הראשונה שקיבלה קביעות כפרופסור למשפטים באוניברסיטת קולומביה. בשנות השבעים היא טענה בתיקים חוקתיים עקרוניים בפני בית המשפט העליון בארצות הברית. משימתה העיקרית הייתה לבסס הלכה שיפוטית לפיה התיקון ה-14 לחוקת ארצות הברית המעגן את הזכות לשוויון (equal protection of the laws) חל גם ביחס להפליה על בסיס מין ומגדר, ולא רק ביחס להפליה על בסיס גזע או מוצא.

בשנת 1971 בפסק הדין בפרשת Reed v. Reed הצליחה ביידר גינסבורג לשכנע לראשונה את בית המשפט העליון לקבל את התזה לפיה הזכות לשוויון בחוקת ארצות הברית כוללת גם הפליה על בסיס מין. באותה פרשה התעוררה שאלה האם חוק שקובע שלאב יש קדימות בניהול נכסים של בן שנפטר, על פני האם, הוא חוקתי. בית המשפט קבע כי זה חוק שרירותי שקובע העדפה של מין אחד על פני השני ללא בחינת הנסיבות לגופן.

מאבקה של ביידר גינסבורג לשוויון זכויות בין נשים וגברים לא היה רק לטובתם של נשים. בפרשת Weinberger v. Wiesenfeld, בשנת 1975, ייצגה ביידר גינסבורג גבר אלמן אשר טען כי חוק הביטוח הלאומי מפלה לרעה גברים. נטען שהחוק מונע מגברים לקבל הטבות סוציאליות למען טיפול בקטינים כאשר האם הולכת לעולמה, בעוד שבמצב ההפוך, כאשר אב הולך לעולמו, זוכה אם לקטינים בהטבות הסוציאליות אלו. בית המשפט קיבל את טיעוניה של ביידר גינסבורג, וקבע שהחוק אינו חוקתי מכיוון שהוא מפלה על בסיס מין. ביידר גינסבורג הסבירה בהמשך שתיק זה היה משמעותי ביותר דווקא במאבק למען זכויות נשים, מכיוון שהוא סייע בפירוק הסטראוטיפים על מקומם של נשים ושל גברים בבית ובחברה.

רות ביידר גינסבורג, 1977

שופטת

בתחילת שנות השמונים מונתה ביידר גינסבורג לשופטת בבית המשפט הפדרלי לערעורים במחוז קולומביה, ובשנת 1993 מונתה על ידי הנשיא ביל קלינטון ובאישור גורף של הסנאט לשופטת בבית המשפט העליון של ארצות הברית. הנשיא קלינטון סיפר כי התלבט בין מספר מועמדים לבית המשפט העליון, אך כעבור עשר דקות של שיחה עם השופטת ביידר גינסבורג, מה שהגדיר בדיעבד כ-"שיחה של פעם בחיים", הוא קיבל החלטה למנות אותה. זאת בעיקר מכיוון שקלינטון העריך את ההבנה העמוקה של ביידר גינסבורג בדבר ההשפעה של החלטות שיפוטיות על המציאות היומיומית.

השופטת ביידר גינסבורג הייתה מנהיגת המחנה הליברלי בבית המשפט העליון. בשורה של פסיקות תקדימיות היא הרחיבה את ההגנה החוקתית על מיעוטים, בעלי מוגבלות ובעיקר על נשים. כך, למשל, היא קבעה בפרשת United States v. Virginia שמכללה צבאית המקבלת רק גברים לשרותיה פועלת באופן מפלה ולא חוקתי, ובכך הרחיבה באופן משמעותי את ההגנה החוקתית נגד הפליית נשים. בשנים האחרונות היא התפרסמה גם בדעות מיעוט נוקבות וחדות בנושאים שונים, בייחוד בכל הנוגע לזכויות נשים ומיעוטים.

ואולם, השופטת ביידר גינסבורג לא הייתה שופטת אקטיביסטית. בשימוע שנערך לה בסנאט טרם מינוייה היא עמדה על כך כי "שופטים חייבים להיות מודעים למקומם במערכת הדמוקרטית, ועליהם לזכור תמיד כי אנו חיים בדמוקרטיה שניתן להשמידה אם שופטים ייקחו על עצמם את תפקיד 'השומרים האפלטוניים'".

ואכן היו פסיקות לא מעטות בהן היא פסקה לצד השופטים השמרנים בבית המשפט. כך, למשל, באחת מפסיקותיה האחרונות מלפני מספר חודשים, בפרשת United States v. Sineneng-Smith, היא ביטלה פסק דין שקבע שחקיקה פלילית האוסרת על עידוד הגירה לא חוקית לארצות הברית מנוגדת לזכות החוקתית לחופש הביטוי. השופטת ביידר גינסבורג, חרף תפיסותיה בעד חופש הביטוי ובעד זכויות מהגרים, קבעה שבית המשפט נהג באופן קיצוני עת פסל את החוק והעלה טיעונים מעבר לשאלות המשפטיות שהועלו על ידי הצדדים לתיק.

במקרה אחר התייצבה ביידר גינסבורג לצד חלק השופטים השמרנים ותמכה בפרשנות דווקנית של החוק לפיו תקופת מבחן של אסיר ברישיון יכולה להיות מושעית גם בגין מעצר חלקי בגין עבירה אחרת.

שופטת בית המשפט העליון רות ביידר גינסבורג

גיבורת תרבות

מעבר למורשתה האדירה ולקרירה המשפטית המזהירה דומה כי השופטת ביידר גינסבורג תיזכר יותר מכל בזכות הפיכתה לדמות אייקונית ולגיבורת תרבות פופולרית עוד בחייה. בשנים האחרונות התפרסמה ביידר גינסבורג בשם Notorious RBG על בסיס שמו של הראפר The Notorious B.I.G. ביידר גינסבורג הפכה לדמות נערצת על ידי נשים צעירות בארצות הברית שראו בה מודל לחיקוי והערצה. ביידר גינסבורג זכתה למעמד של כוכבת רוק, וחולצות וכוסות עם דמותה נמכרות בחנויות ברחבי ארצות הברית.

כרזה מ-2018 מצעדת נשים במונטנה המדמה את רות ביידר גינסבורג לנוטוריוס ב.י.ג וקוראת לה להחזיק מעמד

בשנת 2013 הופקה אופרה קומית על החברות האמיצה שנרקמה בין ביידר גינסבורג לבין השופט השמרן אנטונין סקאליה. הקומיקאית קייט מק'קינון חיקתה את ביידר גינסבורג בתוכנית המערכונים הפופולרית "סאטרדיי נייט לייב". בשנת 2016 יצא לאור ספר ילדים מצויר בשם "I Dissent: Ruth Bader Ginsburg Makes Her Mark", המספר בשפה פשוטה ונגישה את סיפור חייה של ביידר גינסבורג. בשנת 2018 הופק סרט דוקומנטרי על מהלך חייה, "RBG - רות ביידר גינסבורג", ובאותה שנה יצא הסרט העלילתי "המין החזק" המתמקד בשלבים המוקדמים של הקריירה של ביידר גינסבורג.

נפלה בחלקי זכות גדולה לשבת לידה פעם אחת בארוחת ערב, ביחד עם פרופ' אהרן ברק, ולשוחח עמה שיחה ארוכה מאוד. הייתה זו חוויה בלתי נשכחת. כיהודיה שמאוד התעניינה בישראל, נסובה שיחתנו בעיקר על הפוליטיקה הישראלית, והיא שאלה אותי שאלות רבות על מאזן הכוחות הפוליטי בישראל. באותה הזדמנות גם התבררה לי שהאגדה האורבנית על "חוקת הכיס" – עותק קטן של חוקת ארצות הברית שהיא נושאת עמה בתיקה לכל מקום – היא נכונה לחלוטין. כאשר מתעורר ויכוח משפטי, שולפת ביידר גינסבורג את הטקסט החוקתי מתיקה ומסבירה את עמדתה בוויכוח.

רות ביידר גינסבורג, מתן גוטמן ואהרון ברק. מקור: מתן גוטמן

הדרמה הפוליטית

מותה של השופטת ביידר גינסבורג יוצר גם דרמה פוליטית כמעט חסרת תקדים בארצות הברית – האם הנשיא טראמפ יצליח למנות שופט שמרן שיחליף את ביידר גינסבורג כחודש וחצי לפני הבחירות ויצליח לשנות באופן דרמטי את בית המשפט העליון של ארצות הברית לשנים רבות? אין ספק כי מותה של השופטת ביידר גינסבורג והניסיון של טראמפ למנות לה מחליף יעמדו במוקד הבחירות בארצות הברית בתקופה הקרובה, ואף יכולים להשפיע באופן ממשי על תוצאות הבחירות.

בארצות הברית יש לבית המשפט העליון תפקיד מרכזי בפרשנות החוקה, ולמעשה בעיצוב הזכויות החוקתיות. החוקה בארצות הברית היא כמעט בלתי ניתנת לשינוי על ידי הגופים הפוליטיים, ולכן עיקר ההשפעה של הפוליטיקאים על החוקה ופרשנותה היא באמצעות מינוי שופטים לבית המשפט העליון על ידי הנשיא באישור הסנאט. פרשנות החוקה היא המעצבת את הזכויות השנויות ביותר במחלוקת בארצות הברית כגון הזכות להפלה, הזכות לשאת נשק, הזכות לשוויון והזכות לנישואים של בני אותו המין.

שינוי של הרכב בית המשפט יכול להשפיע דרמטית על כל הסוגיות הנפיצות הללו. אם הנשיא טראמפ יצליח למנות תוך שבועות ספורים שופט שמרן נוסף לבית המשפט העליון אזי ייווצר רוב שמרני מובהק שיכול, למשל, לבטל את הזכות החוקתית להפלות בארצות הברית.

לפני כחמש שנים כשנפטר השופט השמרן סקאליה סירבו הרפובליקנים, שגם אז היו הרוב בסנאט, להצביע על מועמדו הליברל של הנשיא אובמה, השופט מריק גרלנד. מנהיג הרוב הרפובליקני מיץ' מקונל טען אז שיש להמתין עם החלטה כזו חשובה וגורלית עד לאחר הבחירות. כעת, צחוק הגורל, התהפכו היוצרות. לרפובליקנים ולנשיא טראמפ יש אינטרס עליון למנות שופט עליון שמרן בשבועות הקרובים טרם הבחירות. מנהיג הרוב מיץ' מקונל כבר מיהר להכריז כי כעת הוא יתמוך בהצבעה על מועמד של הנשיא טראמפ. מנגד, הדמוקרטים נאבקים כדי למנוע את ההצבעה בסנאט. בשבועות הקרובים יתחולל מאבק פוליטי עיקש שיפלג עוד יותר את החברה האמריקאית ממש בישורת האחרונה של מערכת הבחירות.

השופטת ביידר גינסבורג נהגה לספר שהשופטת סנדרה דיי אוקונור, האישה הראשונה שמונתה כשופטת בבית המשפט העליון בארצות הברית, אמרה לה פעם: "איפה שנינו היינו אם לא הייתה הפליה כנגד נשים? ככל הנראה, היינו היום שותפות באחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארצות הברית!". אין ספק שתרומתה של השופטת ביידר גינסבורג לשוויון זכויות בין נשים לגברים לא תסולא בפז. השופטת גינסבורג אולי לא הייתה השופטת העליונה האמריקאית החשובה בכל הזמנים, למרות שהיא השופטת המפורסמת ביותר, אך היא הייתה עורכת הדין והמשפטנית החשובה ביותר בעולם.

שופטות בית המשפט העליון, סנדרה דיי או'קונור (פרשה), סוניה סוטומיור, רות ביידר גינסבורג ואלנה קגן

ד"ר מתן גוטמן הוא המומחה המשפטי של אולפן ynet ומרצה מן החוץ במרכז הבינתחומי