באמירות נבובות וחסרות אומץ לב, לא בונים מנהיגות – על האולטימטום שהציב גנץ לנתניהו

ההצהרה שמסר השר בני גנץ הערב, הייתה תמוהה ומעוררת פליאה. גנץ הציב אולטימטום לראש הממשלה ותבע כי קבינט המלחמה יגבש ויאשר "עד ה-8 ביוני" תוכנית פעולה כוללת למלחמה ומעבר לה. צופה מן הצד היה מבין שגנץ בכלל נמצא עכשיו באופוזיציה ולא חבר בקבינט המלחמה המצומצם. יתרה מכך, גנץ עצמו אישר את תוכנית המלחמה שהציג הרמטכ"ל ואת כל המהלכים הצבאיים שנעשו ברצועת עזה בשבעת החודשים האחרונים, והוא נושא, לצד בנימין נתניהו ויואב גלנט, באחריות מרכזית לניהול הכושל של המלחמה.

גנץ דורש עכשיו מנתניהו למוטט את שלטון החמאס, אבל הוא, נתניהו וגלנט תמכו באסטרטגיה הכושלת שגיבש הרמטכ"ל להשגת מטרה זו. וגם עכשיו גנץ לא מעז לומר לציבור באומץ שרק באמצעות כיבוש מוחלט של הרצועה והקמת ממשל צבאי זמני תוכל ישראל להשיג את מטרת המלחמה העיקרית - חיסול יכולותיו הצבאיות של החמאס ומיטוט שלטונו האזרחי.

גנץ אף דורש מנתניהו להקים מנהלת אמריקנית-אירופית-ערבית-פלסטינית, שתנהל אזרחית את רצועת עזה ותניח בסיס לחלופה עתידית "שאינה חמאס ואינה עבאס". כלומר, גנץ גם דורש מארצות הברית, ממדינות אירופה וממדינות ערב המתונות לשלוט ברצועה, על אף שמדינות אלו אמרו שוב ושוב באופן מפורש וחד משמעי שרק הרשות הפלסטינית בראשות מחמוד עבאס תקבל את השליטה האזרחית ביום שאחרי המלחמה. הרי רק היום פורסמו פרטים מתוך מסמך שגובש בין הממשל האמריקאי לבין הפורום של שרי החוץ של מצרים, ערב הסעודית, ירדן, איחוד האמירויות, קטר והרשות הפלסטינית, בו יש דרישה חד משמעית לחזרת הרשות הפלסטינית לרצועת עזה. אמירתו של גנץ מהיום, היא בעצם חזרה על ההזיה מלפני ארבעה חודשים בה דיבר על "צימוח של יכולות ניהול אזרחי" ברצועה.

גנץ היה יכול להביא להשגת מטרת המלחמה העיקרית כבר מזמן שכן פתרון אסטרטגי, צבאי ומדיני בר-יישום עמד לנגד עיניו כל הזמן – כיבוש הרצועה כולה והקמת ממשל צבאי זמני ובמקביל קריאה ישראלית להקמת ועידה בינלאומית בהשתתפות ארצות הברית ומדינות ערב המתונות, לרבות הרשות הפלסטינית, כדי להחליט מי יהיה הגורם אליו תעביר ישראל עם הזמן את השליטה האזרחית ברצועה (השליטה הביטחונית ברצועה חייבת להישאר בידי ישראל לעתיד הנראה לעין, כפי שנהוג בשטחי איי ביהודה ושומרון). בדרך זו אפשר היה למוטט את שלטון החמאס ולחסל את כוחו הצבאי כבר ממזמן, וגם לשמור על לגיטימציה בינלאומית למלחמה. אבל גנץ שמאז פרוץ המלחמה התנגד להקמת ממשל צבאי ישראלי זמני ברצועה, הוא אחראי מרכזי, לצד ראש הממשלה ושר הביטחון, לכישלון המדיני, כמו שהוא אחראי לכישלון האסטרטגי והצבאי במלחמה.

למעשה, ההצהרה מהערב רק מוכיחה כי בכל הקשור לניהול הצבאי והאסטרטגי של המלחמה אין שום הבדל מהותי בין גנץ לבין נתניהו. לא רק שלצד נתניהו וגלנט, גנץ הוא אחראי מרכזי לניהול הכושל של המלחמה, אלא שהדברים שהוא אומר עכשיו לא באמת שונים מהדברים שאומר ראש הממשלה. מישהו מבין מה ההבדל בין אמירתו של נתניהו שהוא "לא מוכן להחליף את חמאסטן בפתחסטן" לבין הדברים שגנץ אומר על חלופה שלטונית "שאינה חמאס ואינה עבאס"?

גנץ תקף את נתניהו והאשים כי "מיעוט קטן השתלט על גשר הפיקוד". אבל גנץ יושב בגשר הפיקוד מאז תחילת המלחמה, וגם עכשיו הוא לא מציע שום דרך שונה משל נתניהו. ההצהרה שלו מלאה אמירות חסרות משמעות, והוא לא מסביר איך בדיוק אפשר להשיג את כל הדרישות שהציב, שחלקן סותרות אלו את אלו וחלקן כלל אינן ריאליסטיות.

באמירות נבובות וחסרות אומץ לב, לא בונים מנהיגות.

חיים רמון כיהן כחבר כנסת וכשר בממשלות ישראל