יש הסבורים שהאקטיביזם השיפוטי בישראל הגיע לרמות חסרות תקדים. יש הטוענים שהיועצת המשפטית לממשלה ובית המשפט העליון הפכו להיות הפוסקים האחרונים בכל דבר ועניין, ושכל ניסיון להגביל את כוחם – נכשל. אבל השופטת ענת ברון, שלפני מספר חודשים פרשה מבית המשפט העליון, סבורה אחרת. לאחרונה היא החליטה להתראיין לעיתון "הארץ", ואמרה, בין היתר, את הדברים הבאים: "ההפיכה המשטרית ממשיכה להשתולל"; "אזעקת אמת"; "סכנה קיומית"; "משטר טוטליטרי" – וכך הלאה.
אבל רגע, איך זה יכול להיות ששוב נשמעות אותן סיסמאות הפאניקה המוטרפות שהושמעו כאן בתחילת השנה שעברה? האם לא חזינו כולנו בכישלונה המפואר של הרפורמה המשפטית שהסתיימה בסופו של דבר בקול ענות חלושה בתיקון עלוב לעילת הסבירות? האם לא חזינו כיצד בית המשפט העליון ביטל את התיקון הפעוט הזה – כי, כמובן, הוא היווה סכנה אנושה לדמוקרטיה – תודות לקולה המכריע של השופטת ברון? אז מה בכל זאת מצדיק את החרדה הנוראה הזו שמסתבר שממשיכה לקנן בה?
ובכן, השופטת ברון מסבירה כי "יש מדריך להשתלטות שלפיו פועל המשטר בדרכים פסולות כדי להשתלט על מוקדי כוח ולבצר את השלטון שלו. זה כרוך בריקון מתוכן של מערכות מרכזיות כמו המשטרה, התקשורת, מערכת המשפט ובית המשפט העליון בראשו, היועצת המשפטית לממשלה, שומרי הסף והשב"כ. התכלית היחידה לפעולות האלה היא ביצור השלטון, והמשמעות של יישום המדריך הזה היא כינון משטר טוטליטרי דה-פקטו, מקום שאנחנו לא רוצים להיות בו".
"את מדברת באופן כללי", מקשה אפילו המראיין המאוד אוהד, "תפרטי את זה לפרוטות".
"יש נורות אזהרה מהדהדות. לצערי הדוגמאות רבות, ואמנה רק כמה מהן. יש יותר מסימן אחד לפוליטיזציה של המשטרה. המשמעות היא חמורה – שלילת ההגנה מהאזרחים, כשהתפקיד של המשטרה הוא להגן עליהם. רוח המפקד של השר ניכרת למשל באלימות כלפי המפגינים... שר התקשורת מנסה להשתלט על התקשורת החופשית... הממשלה מנסה לעקוף את היועצת המשפטית לממשלה, לרוקן את תפקידה מתוכן, בין היתר באמצעות ייצוג פרטי בבג"ץ למשרדי הממשלה. גם ההתקפות וההסתה של חברי הממשלה נגד היועצת המשפטית הן כשלעצמן הרות אסון. והיא עומדת כסלע איתן מולם".
שנה וחצי של הפגנות בלתי פוסקות, כולל הפרות סדר והפרות חוק על בסיס קבוע ללא אכיפה של ממש – אבל השופטת ברון חוששת ממשטרה של מדינה טוטליטרית. תקשורת עוינת לממשלה בכמעט כל ערוץ וכל עיתון – אבל השופטת ברון חוששת מהשתלטות הממשלה על התקשורת. יועצת משפטית לממשלה שעושה כרצונה, ומדי פעם מואילה בטובה לאפשר לממשלה לקחת ייצוג פרטי, כדי שהעמדה "הייעוצית" שלה, הלעומתית לממשלה, לא תהיה היחידה שתישמע בבית המשפט העליון – אבל השופטת ברון חוששת שירוקנו את תפקידה מתוכן.
מה יש לומר כאשר אלו הדברים הנאמרים מפי מי שכיהנה כשופטת בבית המשפט העליון עד לפני כמה חודשים? אין מה לומר.
רק להזכיר: חברתה של השופטת ברון, נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, זירזה את הדיון בעתירות נגד תיקון הסבירות בצורה חסרת תקדים, כדי ששתי השופטות יוכלו להכריע את העתירה ולבטל, על חודו של קול, תיקון חוק יסוד. בפסק הדין בעניין הסבירות כתבה השופטת ברון, בין השאר, את המילים הבאות:
"בימים אלה... מרחפות מעל מדינת ישראל סכנות קיומיות, מחוץ ומבית. בעוד שורות אלה נכתבות, ומאז הטבח הנוראי ומעשי הזוועות של יום 7 באוקטובר, מדינת ישראל נתונה במלחמה עקובה מדם נגד אויב ברברי שקם עלינו לכלותנו. על סכנות אלה שמחוץ נגבר ביד חזקה ובזרוע נטויה. הדמוקרטיה הישראלית נתונה בימים אלה בסכנה מבית, והיא מגולמת בתיקון לחוק-יסוד: השפיטה – שנועד להביא לשינוי משטרי יסודי במדינת ישראל" (בג"ץ 5658/23).
זה מה שהיא חשבה על אותם מיליוני ישראלים שתמכו ברפורמה המשפטית. כל מי שביקשו לשנות את שיטת מינוי השופטים, לצמצם את סמכויותיה של היועצת המשפטית לממשלה או להגביל את סמכותו של בית המשפט העליון – בכלל אינם בני שיח בעיניה של השופטת ברון. הם סכנה לדמוקרטיה. הם רוצים להקים כאן משטר טוטליטרי. הם מהווים סכנה קיומית למדינה. הם סכנה מבפנים, כפי שכוחות החמאס הם סכנה מבחוץ.
וזה מה שהשופטת ברון ממשיכה לחשוב גם עתה, מבלי לתת למציאות לבלבל אותה ולו לרגע אחד.
באופן אישי, אני קורא את דבריה של השופטת הנכבדה ונחרד. האמת, אני בעיקר נעצב, כי כמה מעט מכירה השופטת ברון את אזרחי ישראל, אם זה מה שהיא חושבת עלינו? כמה מעט אמונה יש לה בחברה הישראלית, אם היא חושבת שזו תאפשר למשטר טוטליטרי להתבסס כאן. אם הניתוק המוחלט הזה מהמציאות הישראלית לא היה עצוב כל כך, הוא היה מעורר צחוק.
אם יש סכנה לדמוקרטיה הישראלית – ואני בהחלט חושב שיש סכנה אמיתית בהתגברות הקיטוב והשנאה הפנימית, ולא סכנה מדומיינת אודות משטר טוטליטרי – הרי שהיא נובעת בדיוק מדעות כאלו, מאטימות כזאת, ומיהירות כמו זו שמפגינה השופטת (בדימוס) ענת ברון.
ד"ר יעקב בן-שמש הוא מרצה בכיר למשפט חוקתי ומנהלי בפקולטה למשפטים, הקריה האקדמית אונו
Report