חוק השבות שנחקק בישראל ב-1950 היה חוק מרחיב שהכליל יהודים מכל העולם כאזרחים פוטנציאליים של מדינת ישראל. לעומתו חוק ההגירה שנחקק ב-1952 היה חוק אקסקלוסיבי שהקשה מאוד על הגירת לא-יהודים אל המדינה. שני החוקים היו במשולב לאבני יסוד במדיניות ההגירה של מדינת ישראל – מדיניות שבית המשפט העליון מאתגר בהתמדה גוברת החל משנות התשעים. בית המשפט העליון מכרסם במדיניות זו הן בקידום הגירתם של ערבים לתוך מדינת ישראל, בחסות העיקרון של "איחוד משפחות", והן בפסיקות על מהגרי עבודה, בחסות העיקרון של מתן מקלט לפליטים, ויש מקום לחשש ששני העקרונות עלולים להתלכד בפסיקות עתידיות בעניינם של פליטים ממלחמות האזרחים השכיחות במזרח-התיכון.
בריאיון שערך רביב דרוקר עם מני מזוז לפני מספר שנים, סיפר מזוז על התערבותו בנושאים צבאיים וביטחוניים במהלך כהונתו כיועץ משפטי לממשלה. הוא סיפר, בגאווה, כיצד מנע מראש הממשלה אריק שרון להגיב לתקיפות מרצועת עזה בירי תותחים, כיצד מנע את ניתוק הספקת החשמל לרצועה, וכיצד סיכל יוזמה, אותה הוא כינה "הזויה", לגלח 3,000 בתים צמודים לציר פילדלפי בתקופה לפני ההתנתקות כדי לשפר את היכולת של צה"ל לסכל הברחות דרך הציר.
בתמונה תושבי אשקלון חולקים כבוד לסמל אורי אשכנזי נחמיה בדרכו האחרונה
לפני שבוע וחצי, אורי אשכנזי נחמיה, בנה של בת דודי, נפל בלחימה בדרום הרצועה. לפי מה שסיפרו למשפחה הוא היה בפריצת ציר במשימה לאיתור חטופים, כאשר טיל נ"ט נורה על הטנק שלו והרג אותו. בן 19 היה בנופלו, כל החיים היו לפניו ואינם עוד.
בתמונה עזה, 8 באוקטובר 2023
אחרי 11 חודשים של התנגדות נחרצת להקמת ממשל צבאי ברצועת עזה ואחרי שורה של סיפורי בדים אודות הצרכים האינסופיים של ממשל צבאי, ששיאם במסמך שקבע שצריך לא פחות מחמש אוגדות כדי לתפעל ממשל כזה, החלו שר הביטחון יואב גלנט והרמטכ"ל הרצי הלוי לפעול להקמת ממשל צבאי. סופסוף. אבל השניים מנסים לעשות זאת בשקט, בלי שאף אחד ישים לב, כנראה כדי שלא יזכירו להם את התנגדותם הנחרצת לכך בעבר.
בנאום חריף שנשא חתן פרס נובל פרופ' אהרן צ'חנובר בשבוע שעבר ב-"כנס החירום הלאומי" שנערך בקיבוץ ניר עוז, הוא הזהיר מפני ירידה המונית של האליטות, והציג זאת כאיום קיומי על המדינה.
היום מתחתי ביקורת על בית המשפט העליון במדיות החברתיות לאחר שבג"ץ הוציא צו על תנאי מטעמים של "יעילות הדיון" ובו הוא דורש מהמדינה לנמק מדוע לא יבוטל האיסור הגורף על ביקורים של נציגי הצלב האדום אצל אסירים ועצורים פלסטינים מרצועת עזה ומיהודה ושומרון המוחזקים במשמורת הצבא ושירות בתי הסוהר, ומדוע לא תחודש מסירת מידע לצלב האדום בעניינם.
עיון בתולדות הסכסוך היהודי-ערבי על ארץ ישראל, מראשיתו ועד לעת האחרונה, חושף שליבתו היא תחרות דמוגרפית בין הערבים ליהודים. תחרות זו היא הכוח המניע את ההתפתחויות בצמתים השונים של הסכסוך והיא גם האופק האסטרטגי החשוב ביותר שלו.
אלון הראל | 01 במאי 2024
Read moreיגאל ליברנט | 29 באפריל 2024
Read moreשמחה רוטמן | 25 באפריל 2024
Read moreחיים רמון | 24 באפריל 2024
Read moreניסים סופר | 18 באפריל 2024
Read more