בראד פיט, מרגו רובי ולאונרדו דיקפריו, 2019   מקור: ויקיפדיה

מאז עשה את הופעת הבכורה שלו עם "כלבי אשמורת" בשנת 1992, נחשב קוונטין טרנטינו לאחד הבמאים הייחודיים והמרתקים בדורנו. השילוב בין הרגישויות המובהקות שלו לבין אהבתו הטהורה לקולנוע – אהבה חסרת מעצורים לפרקים – מביא את טרנטינו תמיד למצוא דרך לבדר את הקהל שלו ללא קשר לסוגה עמה הוא מתמודד.

בסרטו התשיעי מציע טרנטינו מחווה אוהבת לעידן קולנועי שחלף מן העולם. "היו זמנים בהוליווד" הוא סרט תקופתי המביא את הצופים חזרה לקליפורניה של שנות השישים. באמצעות שחקנים נהדרים ועיצוב ויזואלי משובח, פורש טרנטינו מבט ייחודי ומשעשע על הוליווד, בהנחה שיש לכם זמן וסבלנות לסרט באורך 165 דקות.

מה שמבדל את "היו זמנים בהוליווד" מיצירותיו האחרונות של טרנטינו הוא היעדר קו זמן סיפורי רציף. במקום הנעה עלילתית בדרך סיפור מסורתית נפרש "היו זמנים בהוליווד" כמו תמונת מצב של תקופה. הצופים המצטרפים לנסיעה עוקבים אחר כוכב הטלוויזיה הדועך ריק דלטון (לאונרדו דיקפריו) ואיש הפעלולים הנאמן לו קליף בות' (בראד פיט) במהלך חיי היומיום שלהם.

במשך רוב הסרט, נע "היו זמנים בהוליווד" באופן מאופק למדי בהשוואה לסרטיו הקודמים של טרנטינו. הסרט נע באיטיות מכוונת כדי לבסס את הדמויות ואת סביבת חייהם בדרכים שמושכות את הצופה אט אט לעולמם. "היו זמנים בהוליווד" מציג שינוי קצב מרענן מצד הבמאי. למרות איטיות הסרט מצליח טרנטינו לעבוד באופן יעיל ומתגמל.

אחת הסיבות העיקריות לכך ש-"היו זמנים בהוליווד" כל כך אפקטיבי היא בגלל שהדמויות מהנות לצפייה. באופן לא מפתיע, מספקים פיט ודיקפריו תצוגת משחק מצויינת, בין אם בהנפקת שורות מחץ מבדרות ובין אם בזוגיות גברית עם מתיקות מובנית בתוכה. ריק וקליף הם הליבה הרגשית של הסרט ופיט ודיקפריו מצליחים להעביר את התחושה של שני חברים וותיקים שעברו הרבה מאוד יחד.

דיקפריו מקבל הזדמנות להפגין צד שונה ביכולת המשחק שלו כאשר הוא מגלם את ריק חסר הביטחון באופן הומוריסטי ושובה לב. פיט מתאים לתפקיד של קליף כמו כפפה ליד ומתעל היטב את הצדדים השטותיים והנינוחים באישיותו של איש הפעלולים בהתאם לדרישות הסצנה.

"היו זמנים בהוליווד" עלה לכותרות כאשר חלק מהכוכבים שלוהקו לסרט קיבלו תפקידים קטנים למדי. אל פאצ'ינו, קורט ראסל, מייק מו, דקוטה פנינג ולוק פרי, בין רבים אחרים, נמצאים בסרט לסצינה או שתיים, אך עדיין מצליחים להפיק את המרב מזמן המסך המינימלי שקיבלו.

דמות המשנה המשמעותית ביותר בסרט היא זו של שרון טייט (מרגוט רובי), שגרה בשכנות לריק עם בעלה, רומן פולנסקי. התפקיד של רובי לא גדול במיוחד אך היא מצליחה לחצוב ממנו את המקסימום. למרות שהסיפור של טייט מנותק ברובו ממה שקורה בחייהם של ריק וקליף (עד סוף הסרט), הקטעים בה מופיעה הדמות מעניינים ולא פוגעים בזרימה של הסרט.

נכס אדיר נוסף שעמד לרשותו של טרנטינו היה הצוות שעמל על שיחזור לוס אנג'לס של שנות השישים תוך הקפדה על הפרטים הקטנים ביותר. בין אם זו עיר המלאכים עצמה ובין אם מכשירי הטלוויזיה המיושנים, הסרט מצליח להעביר את הצופים אחורה בזמן. מעצבת התפאורה ברברה לינג, מעצבת התלבושות אריאן פיליפס, הצלם רוברט ריצ'רדסון ורבים אחרים במורד כותרות הסיום, ראויים לכל הקרדיט על תרומתם. הצוות המוכשר הצליח ליצור עולם מפתה להפליא שתופס את הצופה ולא מרפה עד לסוף הסרט.

באופן לא מפתיע, עוזרות בחירות הפסקול של טרנטינו להגדיר את מצב הרוח בסצינות השונות בדרכים שרק הוא יכול להמציא.

4 כוכבים מתוך 5 כוכבים

המילה האחרונה: "היו זמנים בהוליווד" הוא חיה שונה ממה שהתרגלנו לצפות מטרנטינו, אך החזון הייחודי שלו ניכר. מבחינות מסוימות "היו זמנים בהוליווד" אינו נגיש לכלל הקהלים, בדומה למה שקרה עם "ממזרים חסרי כבוד" או "ג'אנגו ללא מעצורים", אך עדיין שווה לצפות בו על המסך הגדול. עם זאת, כיוון שאין בתי קולנוע בימים אלו – והסרט מגיע היישר לטלוויזיה הקרובה לסלונכם – הכינו פופקורן ושבו לצפות.

"היו זמנים בהוליווד" (Once Upon a Time in Hollywood), 2019
בימוי: קוונטין טרנטינו
תסריט: קוונטין טרנטינו
שחקנים: לאונרדו דיקפריו, בראד פיט, מרגו רובי

שי שגב משמש כמבקר תרבות, קולנוע וטלוויזיה באתר דיומא. בשנים האחרונות משמש ככתב היין, האלכוהול והקולינריה הבינלאומית של Ynet, כתב התרבות והטכנולוגיה באתר ג'ירפה, עורך מגזין יין וגורמה, מגזיני תעופה, תיירות ומלונאות מובילים

users: שי שגב

אולי יעניין אתכם