להשיב את הקדושה להר

בשבועות הסוערים האחרונים היינו רחוקים רק כפסע ממלחמה נוספת בין ישראל לפלסטינים. בין 21 במרץ ל-5 במאי רצחו מחבלים פלסטינים 19 אנשים. באותה תקופה נהרגו פלסטינים מירי כוחות הביטחון הישראלים, כאשר חלקם היו לא-לוחמים. ירי רקטי בוצע מרצועת עזה לעבר ישראל, וישראל הגיבה בהפצצות ברצועת עזה.

אל-אקצא

האתר הקדוש ביותר לאסלאם וליהדות בירושלים שוב הפך לנקודת גיוס לרגשות אולטרה-לאומנים, ללהט דתי ולאלימות.

דוברי חמאס בעזה, בלבנון ובקטר עודדו את כל הפלסטינים באזור – בגדה המערבית, ברצועת עזה ובמדינת ישראל – לצאת להגן על אל-אקצא מפני התוכנית של ישראל – כך הם סוברים – להרוס את המסגד או לחלק את הר הבית בין היהודים למוסלמים כמו במערת המכפלה. באותו הזמן, קנאים יהודים ניסו להקריב גדיים בהר הבית בחג הפסח ואלפי יהודים עלו להתפלל בהר הבית.

לאורך חודש הרמדאן התרחשו היתקלויות אלימות במתחם אל-אקצא בין צעירים פלסטינים לבין משטרת ישראל. הפלסטינים השליכו אבנים וזיקוקים לעבר המשטרה ולתוך מתחם הכותל המערבי והמשטרה השתמשה בגז מדמיע ובאמצעים אחרים לפיזור הפגנות. פלסטינים רבים נפצעו במהלך העימותים ורבים אחרים נעצרו. בנוסף, קבוצות של פלסטינים ניסו "לתבוע" בעלות על המתחם כאשר הניפו דגלים של הפלג אליו הם משתייכים. תופעה זו שאכן התרחשה, זכתה לדיווח מוגזם בתקשורת הישראלית. בפועל היה מדובר בקבוצות קטנות של פלסטינים, בעיקר אנשי חמאס, שניסו לגייס את ההמונים באמצעות הנפת הדגלים, אבל רוב המתפללים בהר לא הצטרפו למפגן לאומני זה.

מסגד אל-אקצא

האם אפשר לשפר את המצב הנפיץ במתחם המקודש?

בכל פעם שהמתחם המקודש הופך לזירת התנגשות בין ישראל לבין הפלסטינים, ישנה החרפה בעוצמת הסכסוך הישראלי-פלסטיני ובאלימות המלווה אותו, אבל זה לא חייב להיות ככה. חברי הטוב ועמיתי סאמר אל-סיניג'לאווי כתב בחשבון הטוויטר שלו: "אל-אקצא הוא בית האלוהים וראוי ונבון להקדישו לפולחן דתי בלבד במקום להפוך אותו לזירה לפלגנות. הנהגת הפלגים חייבת להוציא החלטה בעניין ולקרוא לחבריה ולתומכיה להימנע מהנפת כרזות ודגלים פוליטיים ומקריאות מפלגתיות בתוך אל-אקצא. הווקף, המופתי והדרשנים חייבים לשים קץ לתופעה זו. אל-אקצא מיועד לכולם רק לתפילה ולקדושה".

אני סבור שדעתו של סאמר שהתפלל באל-אקצא כמעט בכל יום של הרמדאן, משקפת את רגשותיהם של רוב האנשים שעלו להתפלל שם בחודש הקדוש להם. ברצוני אפוא להעלות כמה הצעות שאולי תהיינה מקובלות על היהודים והמוסלמים החפצים להשיב את הקדושה למתחם המקודש ולהבטיח שהוא יחדל להיות מרכז של אלימות דתית ולאומנית.

הצעתי הראשונה היא שהרב הראשי של הכותל, הנהלת הכותל, המופתי וראשי הווקף יתכנסו יחד לסדרה של מפגשי לימוד משותפים כדי לשפר את ההבנה ההדדית אודות המשמעות הדתית של המתחם המקודש לאסלאם וליהדות. להובלה של מפגשי הלימוד הראשונים אני מציע להביא מנהיגי דת נכבדים ובעלי ניסיון רב בעבודה בין-דתית כמו הרב מיכאל מלכיאור והשיח' עבד אל-כרים זורבה.

הצעתי השנייה היא שהווקף והנהלת הכותל יפעלו יחד ובלי שהיות לארגון ביקורים של בני כל הדתות במתחם המקודש, בהדרכת מדריכים בני סמכא מכל צד בהתאמה. ביקורים אלו שיוגדרו כשיעורי דת על מקומו של המתחם המקודש באמונה ובפולחן של שתי הדתות, ייערכו תוך שמירה על הסכמי הסטטוס קוו שלפיהם שעות הביקור באל-אקצא ללא-מוסלמים הן מחוץ לזמני התפילה. וכך, במקום שאורחים יהודים יובלו במתחם אל-אקצא על ידי משטרת ישראל, הם ילוו בידי שומרי הווקף ומורי דת מוסלמים. כמו כן, חשוב לערוך ביקורים לימודיים של מוסלמים בכותל ובמנהרות הכותל. הביקורים באל-אקצא ובכותל ישמשו להגברת ההבנה ההדדית לגבי המשמעות הדתית של כל אתר בשביל מי שרשאי להתפלל בו. הגברת ההבנה ההדדית תסייע למניעת פרובוקציות כגון אלו שראינו במתחם המקודש בחודשים האחרונים. ואולי בעתיד הרחוק, כשהיחסים ישתפרו מאוד, אפשר יהיה להזמין מוסלמים ויהודים להתפלל יחד בכל המקומות הקדושים, שהרי מאמינים בשתי הדתות מתפללים לאותו אלוהים.

הצעתי השלישית היא להזמין את משטרת ישראל ואת אנשי הווקף לדיון משותף בממלכת ירדן בסוגיות הנוגעות בביטחון המבקרים בהר. אחת מתוצאות הדיון הזה צריכה להיות הבטחה של שומרי הווקף לחדול מאחסון אבנים וחפצים אחרים אותם משליכים מוסלמים לעבר יהודים ולכיוון הכותל. אם שומרי הווקף יצליחו לשמור על חוק וסדר בהר, יתייתר הצורך בכניסת שוטרים ישראלים אליו בזמני תפילת המוסלמים. הזמן היחידי בו משטרת ישראל תהיה רשאית להיכנס להר יהיה במספר השעות המצומצם המוקצה לביקורי יהודים, ותפקידה יהיה להבטיח שלא תתקיים תפילה יהודית במתחם, שלא תעשינה פרובוקציות על ידי יהודים, ולהבטיח את שלומם של המבקרים. לאחר שייבנה אמון חזק ויציב בין הצדדים, משימת השמירה על מבקרים לא-מוסלמים תימסר לידי הווקף.

הצעה חמישית, וחשובה במיוחד, היא הסרת דגם בית המקדש מפתח שער המוגרבים. דגם בית המקדש מהווה, בעיני המוסלמים, פרובוקציה מנקרת עיניים המבטאת את השאיפה של יהודים להחליף את כיפת הסלע בבית מקדש. אם אנחנו אכן מעוניינים להשיב את הקדושה להר, מקומו של הדגם אינו שם.

אם לא ננסה למצוא פתרונות לעוינות הדתית שצמחה סביב המתחם המקודש, ולא נשאף להגביר את ההבנה ההדדית לגבי קדושת המקום, מראות כמו אלו שראינו בהר במהלך חודש הרמדאן, וגרועים מהם, ישובו גם בעתיד.

גרשון בסקין הוא יזם חברתי ופוליטי, מנהל קרן השקעות למען שילוב של פיתוח כלכלי עם יישוב הסכסוך