הלוגו של רדיט   מקור: ויקיפדיה

לאחרונה פקדה סערה עזה את שוק ההון האמריקאי. מי שחולל את הסערה היו משקיעים צעירים שפעלו במסגרת מתואמת שזכתה לכינוי – "צבא הרדיט".

למה מדובר בתופעה חריגה ומעניינת? מספיק להביט בתשואות של החברות הבאות מתחילת השנה, שעלו על אף יתרות ההשקעה בשורט והמגמה השלילית שאפיינה אותם: בלוקבאסטר עלתה ב-2,300%, גיימסטופ ב-1,600% ו-AMC עלתה ב-500%.

רדיט (Reddit) היא רשת חברתית של קהילות שונות ומגוונות ודרכה מתנהל שיח פורה במגוון רחב של תחומים. לאחרונה, נצפית תופעה מרתקת ברשת זו, כאשר משקיעים צעירים נוקטים באסטרטגיית השקעה מתואמת הכוללת קנייה בלונג (long) של חברות בוול סטריט שלהן אחוז שורט (short) גבוה במיוחד.

חברות שמצבן הפיננסי אינו מבשר טובות מושכות משקיעים מקצועיים גדולים להמר כנגד עליית ערך המניות שלהן (המשקיעים הגדולים מוכרים בחסר מניות של החברות האלו. הרווח של המשקיעים בשורט גדל ככל שהערך של ההשקעה יורד). אבל דווקא מניות מהסוג הזה, משמשות השקעה אטרקטיבית לצבא הרדיט.

צבא הרדיט משקיע באופן מתואם בחברות שלהן אחוז שורט גבוה במיוחד. בגלל מספר "החיילים" הרב בצבא הרדיט, מדובר בהשקעה ניכרת. אסטרטגיית השקעה זו יוצרת ביקוש חזק של כל הצדדים למניות אלו, שכן משקיעי השורט נאלצים לעבור לאסטרטגיית לונג בכדי לכסות את הפסדי השורט. פועל יוצא, המניות של החברות הכושלות מזנקות והמשקיעים הקטנים נהנים. מאחר והשקעה בשיטת השורט מאפיינת את המשקיעים המוסדיים ואת קרנות הגידור, למשקיעי צבא הרדיט נוצרה הילה אנטי ממסדית.

יחד עם זאת, התשואות המדהימות ואפילו האידיאולוגיה שמאחורי צבא הרדיט אינן הסיפור המרכזי.

לעניות דעתי, אנו חוזים כעת בשיבוש משמעותי של המסחר בשוק באופן המשפיע על יעילותו של השוק ובמובן מסוים אף עשוי להגדיר אותו מחדש. חשוב להבין שצבא הרדיט אינו השלב הראשון בתהליך. מדובר בתהליך ממושך שהתפתח באופן הדרגתי בשנים האחרונות, אך שמגפת הקורונה האיצה אותו באופן משמעותי.

 

מודל השיבוש

התזה התופסת את השיבוש כמאפיין המהותי של זמננו הפכה בשנים האחרונות למקובלת מאוד בתחום הארגוני. השיבוש לכשעצמו אינו העיקר, אלא הקצב בו הוא מתרחש. התרחשויות ששינו סדרי עולם קרו משחר ההיסטוריה, אולם לאחר מכן לרוב הייתה תקופה ממושכת למדי של יציבות. אך התקופה הנוכחית מתאפיינת בקצב מסחרר של התרחשויות מהפכניות.

אפשר ללמוד על כך מהמהירות בה תעשיות ותיקות ומבוססות עוברות שיבוש בשנים האחרונות. בענף התיירות Airbnb משנה סדרי עולם, בתעשיית הרכב חברות חותרות לרכב אוטונומי ובתחום האנרגיה המהפכה החשמלית קורמת עור וגידים. חברות כמו אובר ופייבר (Fiverr) משנות את שוק התעסוקה, אמזון יצרה מהפכה בעולמות הקמעונאות והלוגיסטיקה, וכמובן, אי אפשר בלי פייסבוק שהיוותה גורם מעורר רב חשיבות בפרוץ האביב הערבי, בבחירות לנשיאות ארצות ב-2016 ועוד.

מה משותף לכל השיבושים האלו? לצד הקצב המהיר של התרחשותן ניתן להצביע על הטכנולוגיה כגורם המאפשר את השיבוש ואף מעודד אותו. הטכנולוגיה, כאמור, תמיד הייתה גורם לשינויים מהפכניים, אבל עם התבססות רשת האינטרנט, ההתקדמות ביכולת העיבוד של מחשבים, וקטלוג וסידור המידע הרב שנצבר, תעשיות שלמות החלו לעבור שינויים מהפכניים תכופים. כיצד ניתן להתמודד עם השיבוש? התשובה נעוצה בהתאמה ובהסתגלות – כלומר, פיתוח והטמעה של כלים שיאפשרו התמודדות עם שינויים, ללא קשר לסוג השינוי.

 

האם צבא הרדיט הוא שיבוש של שוק ההון?

כדי לענות על שאלה זו ראשית יש לאפיין שלוש מגמות חדשות יחסית, כולן פרי התפתחויות טכנולוגיות, שהינן בעלות השפעה משמעותית על שוקי ההון:

1. מהפכת המידע – התבססות רשת האינטרנט יצרה נגישות בלתי מוגבלת למידע. מה שפעם היה נחלת המומחים כיום נמצא בחזקת הכלל. כך, למשל, ויקיפדיה, שם כל אדם יכול לעדכן ולהוסיף ערכים, החליפה את המוסד האנציקלופדי המסורתי. גם אם שאלת מהימנות המידע הקיים ברשת מציבה אתגרים מורכבים, הנגישות הרבה מאפשרת לכל אדם ללמוד ולהתמחות. בעבר, המידע הנחוץ לביצוע השקעות בשוקי ההון היה מוגבל בעיקר לאנשי המקצוע ורוב המשקיעים הקטנים היו זקוקים להם כדי לנהל את השקעותיהם. אולם כיום הנגישות למידע מספקת למשקיע העצמאי אלטרנטיבות לאנשי המקצוע.
2. נגישות טכנולוגית – בשנים האחרונות פותחו מערכות מסחר בבורסה המאפשרות השקעה מכל מקום ובכל זמן. מערכות המסחר האינטרנטיות משלימות את הנגישות הבלתי מוגבלת למידע, ומאפשרות למשקיע העצמאי לנצל את המידע שצבר ברשת להשקעה בפועל. יתרה מזאת, הנגישות הטכנולוגית אפשרה שיטות השקעה מקוריות כגון מסחר תוך-יומי (קניה ומכירה של ניירות ערך במהלך אותו יום המסחר(, אלגו-טריידינג (מסחר המבוסס על אלגוריתם ממוחשב) ועוד.
3. הקהילה הווירטואלית – התפתחות הקהילה הווירטואלית והיכולת של אנשים רבים מכל רחבי העולם לתקשר ולהתאגד יחד, יצרו מהפכה תפיסתית בדרך בה נוצרות קהילות בעולם.

צבא הרדיט הוא קהילה ווירטואלית המנצלת את מהפכת המידע ואת הנגישות הטכנולוגית לשימוש מוגדר. הקהילה לא רק מרחיבה את הידע של הפרטים בה, אלא גם מייצרת מחויבות לפעולה קהילתית בקרב חבריה ומעודדת את מימוש הכוח הקהילתי מבחינת "השלם גדול מסך חלקיו" – וכך יוצרת שיבוש בשוק ההון.

מגפת הקורונה הקלה על יצירת השיבוש בשוק ההון. מחזורי המסחר בוול סטריט שברו שיאים חדשים (גם מחזורי המסחר בבורסה בתל אביב ב-2020 היו גדולים באופן משמעותי מאלו של 2019). ניתן לראות בהגבלות הממושכות על פעילות כלכלית במדינות העולם, בשיעור האבטלה הגבוה שנוצר עקב כך, ובתמיכה הממשלתית הנרחבת שניתנה לאזרחים כדי להתמודד עם המשבר הכלכלי שגרמה המגפה – גורמים מעודדי שיבוש.

 

איך למדתי להפסיק לדאוג ולאהוב את השיבוש

באופן מסורתי, החלטה לגבי השקעה לרוב נשענה על בסיס ניתוח פונדמנטלי של מצבה הפיננסי של חברה מסוימת (ניתוח פונדמנטלי מבוצע על נתונים של החברה מהעבר ומההווה, כגון דו"חות כספיים, מצב המתחרים של החברה, מצב השווקים בה היא פועלת ועוד – במטרה להגיע לתחזית עתידית). לעומת זאת, ניתן להצביע על לא מעט חברות המציגות שילוב בין חזון טכנולוגי לבין יכולת שיבוש של תעשייה מסוימת – כמו, למשל, חזון הרכב החשמלי של חברת טסלה – כגורמי צמיחה משמעותיים. פועל יוצא, התבססות על ניתוח של מכפילי רווח בגישה המסורתית, עלולה להביא לתשואת חסר.

יתרה מזאת, קצב השינוי המהיר מעמיד בסיכון את השיטות הקלאסיות להשקעה בשוקי ההון. שוק הון כמערכת המבוססת על תפיסה של מגמות ממושכות, קרוב מאי פעם לשינוי בפרדיגמה. חישבו על שנת 2020, שהתחילה בנפילות חדות כתוצאה מהקורונה ולאחר מכן עלתה בתשואות דו ספרתיות במדדים המובילים, בזמן שהניתוק בין הכלכלה הריאלית לבין מחירי המניות רק המשיך והתרחב.

אז מה המשקיע יכול לעשות נוכח השיבוש המתרחש? אם נישען על המודלים הארגוניים העוסקים בשיבוש, נוכל להסיק כי על המשקיע לסגל לעצמו יכולת תגובה מהירה בהתאם למגמות המשתנות בתכיפות. כלומר, על המשקיע להתבסס על גישת השקעה גמישה וזריזה. ניתן לקבוע מספר עקרונות יסודיים לגישה זו:

א. לא עוד "החזק לנצח" סטייל וורן באפט אלא ניטור ובקרה רציפים של המתרחש בשוק.
ב. פיזור גבוה של השקעות המקטין את התנודתיות.
ג. נתח מזומן פנוי להשקעה בתגובה לשיבוש בשוק.
ד. "ראש פתוח" – לא להיצמד למוכר ולקיים אלא לבצע ניסוי וטעיה בשיטות השקעה ובאסטרטגיות השקעה שונות ומגוונות.

צבא הרדיט ומלחמתו במשקיעים המקצועיים מבטא שלב חדש של השיבוש בשוקי ההון. כדי להתמודד עם קצב השינויים ולהמשיך להשיג תשואות גבוהות נדרש המשקיע לגלות גמישות מחשבתית ולא להיצמד רק לשיטות ההשקעה הקלאסיות המאפיינות את רוב המשקיעים. למרות הבעייתיות בהשקעה מבוססת שיבוש, בעתיד תהפוך גישה זו לרווחת יותר ויותר.

דור דבירי הוא משקיע עצמאי בשוקי ההון ובעל הבלוג הכלכלי בַּזֶּרֶם

** אין לראות בכתוב המלצה לפעולה כלשהי בניירות ערך או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא ולייעוץ השקעות כהגדרתו בחוק. במידע עלולות ליפול טעויות ולכותב או לחברות הקשורות בו עשויה להיות פוזיציה בניירות הערך הנזכרים במאמר או עניין אישי שלו או של מי מטעמו, בנכסים, בחברות או בניירות הערך המוזכרים במאמר

users: דור דבירי

שאלה
מעניין מאוד, אבל כמעט לא נגעת במושג "השיבוש" עצמו. תוכל בבקשה להרחיב עליו?

דור
בהקשר דנאן, שיבוש הוא כזה אשר מוביל ליצירה של שוק חדש על חשבון שוק קיים, תוך שינוי מהותי ביחסים המתקיימים באותו שוק. airbnb למשל משבשת בתחום התיירות באופן בו היא מגדירה מחדש את השימושיות כתיירותי ואת בעל הנכס לספק בתחום התיירות. על כל פנים, שיבוש הוא מושג רחב מאוד שנוגע בשלל הקשרים כמו תרבות, חברה, כלכלה ועוד.

אולי יעניין אתכם