בחירת שופטים לבתי משפט חוקתיים – שיטות הבחירה לערכאות השיפוט העליונות ב-50 מדינות ארצות הברית

בתמונה אולם בית המשפט העליון של מדינת קולורדו

ב-50 מדינות ארצות הברית נהוגות שיטות שונות לבחירת שופטים לערכאות השיפוט המדינתיות העליונות. את השיטות האלו ניתן לחלק לארבע קטגוריות עיקריות:

1. בחירות ישירות על ידי הציבור הרחב.
2. בחירת נבחרי הציבור.
3. בחירה על ידי נבחרי הציבור, באמצעות ועדה מקצועית (שאת רוב חבריה ממנים נבחרי ציבור).
4. בחירת מושל המדינה, במעורבות ועדה מקצועית (שאת רוב חבריה נבחרי ציבור אינם ממנים), המאושררת בבחירות ישירות על ידי הציבור הרחב.

שיטת הבחירות הישירות על ידי הציבור הרחב היא הנפוצה ביותר ונהוגה ב-22 מן המדינות. ב-4 מדינות נבחרי הציבור הם שבוחרים את השופטים, ללא מעורבות של ועדה מקצועית. ב-24 מן המדינות מעורבת בהליך המינוי ועדה מקצועית שמגישה רשימת מועמדים מצומצמת לנבחרי הציבור, אשר בוחרים מתוכה את המועמד שימונה. עם זאת, ב-16 מאותן מדינות נבחרי הציבור ממנים את רוב חברי הוועדה. בנוסף, מתוך אותן 16 מדינות, באחת עובר המינוי הליך אשרור בפני בתי המחוקקים בתום כל קדנציה, וב-8 מדינות נערכות בחירות אשרור ישירות על ידי הציבור הרחב (retention elections), לרוב עד כשנתיים ממועד המינוי. לבסוף, ב-8 מדינות ממונים השופטים על ידי המושל, במעורבות ועדה מקצועית שאת רוב חבריה לא ממנים נבחרי ציבור. עם זאת, בכל המדינות הללו עומדים השופטים לבחירות אשרור כלליות ישירות על ידי הציבור הרחב, לרוב בסמוך מאוד למועד המינוי, וכן לבחירות אשרור חוזרות בתום כל קדנציה (לרוב, כל 12-6 שנים). עוד יש להדגיש כי גם במדינות השייכות לקטגוריה הרביעית, לרוב הגורם המשפטי המקצועי המעורב בהליך המינוי היא לשכת עורכי הדין במדינה ולא נציג של הרשות השופטת.

כלומר, בכל מדינות ארצות הברית הליך בחירת השופטים לבתי המשפט העליונים מסור לציבור, אם בבחירות ישירות ואם באמצעות נציגיו הדמוקרטיים, אם בהליך הבחירה עצמו ואם במסגרת הליך אשרורה. גם במדינות בהן קיימת מעורבות מחייבת של גורמים מקצועיים, עומדים השופטים לבחירות אשרור כלליות בסמוך למועד מינויים, על מנת להבטיח לגיטימציה דמוקרטית לכהונתם. מעבר לכך, נזכיר כי פסיקות בתי המשפט העליונים במדינות השונות כפופות לבית המשפט העליון הפדרלי, ששופטיו, כמוסבר במאמר הקודם בסדרה, נבחרים בהליך בעל אופי פוליטי מובהק. פרטי הליכי בחירת שופטי הערכאות העליונות במדינות ארצות הברית יובאו להלן, בהתאם לארבע הקטגוריות אשר פורטו לעיל.

מדינות ארצות הברית לפי סוג הליך בחירה לערכאות השיפוט העליונות

בחירות דמוקרטיות ישירות

אוהיו – בבית המשפט העליון מכהנים 7 שופטים. אף שלכאורה מתמודדים המועמדים בבחירות כלליות ישירות לא מפלגתיות (כלומר, התמודדותם היא מטעמם ולא מטעם מפלגה מסוימת), בפועל הם נבחרים בבחירות מקדימות ("פריימריז") על ידי המפלגות השונות במדינה. לפיכך, נבחרים שופטי העליון במדינה בפועל בבחירות כלליות ישירות מפלגתיות. השופטים מכהנים לתקופה של 6 שנים, ובסופה עליהם לשוב ולהתמודד בבחירות לתפקיד (בהליך זהה לבחירה הראשונית). גיל הפרישה לשופטים הוא 70.

אלבמה – בבית המשפט העליון מכהנים 9 שופטים הנבחרים בבחירות כלליות ישירות מפלגתיות. כלומר, המועמדים מלכתחילה מתמודדים בבחירות מטעם מפלגה מסוימת (המפלגה הדמוקרטית, המפלגה הרפובליקנית או מפלגה אחרת), לאחר שנבחרו בבחירות מקדימות ("פריימריז"), או כעצמאים. השופטים מכהנים לתקופה של 6 שנים, ובסופה עליהם לשוב ולהתמודד בבחירות לתפקיד (שוב בבחירות כלליות ישירות מפלגתיות). גיל הפרישה לשופטים הוא 70.

טקסס – בבית המשפט העליון מכהנים 9 שופטים הנבחרים בבחירות כלליות ישירות מפלגתיות. השופטים מכהנים לתקופה של 6 שנים, ובסופה עליהם לשוב ולהתמודד לתפקיד (שוב בבחירות כלליות ישירות מפלגתיות). גיל הפרישה לשופטים הוא 75.

מישיגן – בבית המשפט העליון מכהנים 7 שופטים. אף שלכאורה מתמודדים המועמדים בבחירות כלליות ישירות לא מפלגתיות (כלומר, התמודדותם היא מטעמם ולא מטעם מפלגה מסוימת), בפועל הם נבחרים בבחירות מקדימות ("פריימריז") על ידי המפלגות השונות במדינה. לפיכך, נבחרים שופטי העליון במדינה בפועל בבחירות כלליות ישירות מפלגתיות. השופטים מכהנים לתקופה של 8 שנים, ובסופה עליהם לשוב ולהתמודד בבחירות לתפקיד (בהליך זהה לבחירה הראשונית). גיל הפרישה לשופטים הוא 70.

ניו מקסיקו – בבית המשפט העליון מכהנים 5 שופטים הנבחרים בבחירות כלליות ישירות מפלגתיות. השופטים מכהנים לתקופה של 8 שנים. בתום תקופת הכהונה עומד השופט לבחירות אשרור כלליות ישירות. בבחירות האשרור נדרש השופט לקבל לפחות 57% מקולות הבוחרים כדי לכהן קדנציה נוספת. אין גיל פרישה מחייב לשופטים במדינה.

פנסילבניה – בבית המשפט העליון מכהנים 7 שופטים הנבחרים בבחירות כלליות ישירות מפלגתיות. השופטים מכהנים לתקופה של 10 שנים. בתום תקופת הכהונה עומד השופט לבחירות אשרור כלליות ישירות. בבחירות האשרור מספיק שיקבל השופט רוב רגיל מקולות הבוחרים כדי שיוכל לכהן קדנציה נוספת. גיל הפרישה לשופטים הוא 75.

קרוליינה הצפונית – בבית המשפט העליון מכהנים 7 שופטים הנבחרים בבחירות כלליות ישירות מפלגתיות. השופטים מכהנים לתקופה של 8 שנים, ובסופה עליהם לשוב ולהתמודד לתפקיד (שוב בבחירות כלליות ישירות מפלגתיות). גיל הפרישה לשופטים הוא 72.

אילינוי – המדינה מחולקת לחמישה מחוזות שיפוטיים (שאינם חופפים את החלוקה המנהלית של המדינה למחוזות או את חלוקתה למחוזות בחירה לצורך הבחירות הפדרליות). בבית המשפט העליון מכהנים 7 שופטים – שלושה שופטים ממחוז קוק (הכולל את העיר שיקגו), ושופט אחד מכל אחד מארבעת המחוזות הנותרים, אשר נבחרים כולם בבחירות מחוזיות ישירות מפלגתיות. הם מכהנים לתקופה של 10 שנים, ובסופה עליהם לעמוד לבחירות אשרור מחוזיות ישירות. בבחירות האשרור נדרש השופט לקבל לפחות 60% מקולות הבוחרים במחוז. אין גיל פרישה מחייב לשופטים במדינה.

לואיזיאנה – המדינה מחולקת לשבעה מחוזות בחירה שיפוטיים (שאינם חופפים את החלוקה המנהלית של המדינה למחוזות או את חלוקתה למחוזות בחירה לצורך הבחירות הכלליות). בבית המשפט העליון מכהנים 7 שופטים – כל מחוז בוחר שופט אחד, בבחירות מחוזיות ישירות מפלגתיות. השופטים מכהנים לתקופה של 10 שנים, ובסופה עליהם לשוב ולהתמודד לתפקיד (שוב בבחירות מחוזיות ישירות מפלגתיות). גיל הפרישה לשופטים הוא 70.

אורגון – בבית המשפט העליון מכהנים 7 שופטים הנבחרים בבחירות כלליות ישירות לא מפלגתיות. כלומר, המועמדים אמנם משתייכים לרוב לגישה אידיאולוגית כזו או אחרת, אך אינם מתמודדים מטעם מפלגה פוליטית. השופטים מכהנים לתקופה של 6 שנים, ובסופה עליהם לשוב ולהתמודד בבחירות לתפקיד. גיל הפרישה לשופטים הוא 75.

איידהו – בבית המשפט העליון מכהנים 5 שופטים הנבחרים בבחירות כלליות ישירות לא מפלגתיות. השופטים מכהנים לתקופה של 6 שנים, ובסופה עליהם לשוב ולהתמודד בבחירות לתפקיד. אין גיל פרישה מחייב לשופטים במדינה.

ארקנסו – בבית המשפט העליון מכהנים 7 שופטים הנבחרים בבחירות כלליות ישירות לא מפלגתיות. השופטים מכהנים לתקופה של 8 שנים, ובסופה עליהם לשוב ולהתמודד בבחירות לתפקיד. אין גיל פרישה מחייב לשופטים במדינה.

ג'ורג'יה – בבית המשפט העליון מכהנים 9 שופטים הנבחרים בבחירות כלליות ישירות לא מפלגתיות. השופטים מכהנים לתקופה של 6 שנים, ובסופה עליהם לשוב ולהתמודד בבחירות לתפקיד. אין גיל פרישה לשופטים במדינה.

דקוטה הצפונית – בבית המשפט העליון מכהנים 5 שופטים הנבחרים בבחירות כלליות ישירות לא מפלגתיות. השופטים מכהנים לתקופה של 10 שנים, ובסופה עליהם לשוב ולהתמודד בבחירות לתפקיד. אין גיל פרישה מחייב לשופטים במדינה.

וושינגטון – בבית המשפט העליון מכהנים 9 שופטים הנבחרים בבחירות כלליות ישירות לא מפלגתיות. השופטים מכהנים לתקופה של 6 שנים, ובסופה עליהם לשוב ולהתמודד בבחירות לתפקיד. גיל הפרישה לשופטים הוא 75.

ויסקונסין – בבית המשפט העליון מכהנים 7 שופטים הנבחרים בבחירות כלליות ישירות לא מפלגתיות. השופטים מכהנים לתקופה של 10 שנים, ובסופה עליהם לשוב ולהתמודד בבחירות לתפקיד. אין גיל פרישה מחייב לשופטים במדינה.

וירג'יניה המערבית – בבית המשפט העליון לערעורים (הערכאה הגבוהה במדינה) מכהנים 5 שופטים הנבחרים בבחירות כלליות ישירות לא מפלגתיות. עד לשנת 2015 נבחרו השופטים בבחירות כלליות ישירות מפלגתיות, אך השיטה שונתה, וכיום רק אחד מתוך חמשת השופטים המכהנים נבחר תחת השיטה הישנה. עם זאת, גם ארבעת השופטים הנותרים, שלכאורה התמודדו על משרתם מטעם עצמם ולא כמועמדים מפלגתיים, מזוהים בפועל כדמוקרטים או כרפובליקנים. השופטים מכהנים לתקופה של 12 שנים, ובסופה עליהם לשוב ולהתמודד בבחירות לתפקיד. אין גיל פרישה מחייב לשופטים במדינה.

מונטנה – בבית המשפט העליון מכהנים 7 שופטים הנבחרים בבחירות כלליות ישירות לא מפלגתיות. השופטים מכהנים לתקופה של 8 שנים, ובסופה עליהם לשוב ולהתמודד בבחירות לתפקיד. אין גיל פרישה מחייב לשופטים במדינה.

מינסוטה – בבית המשפט העליון מכהנים 7 שופטים הנבחרים בבחירות כלליות ישירות לא מפלגתיות. השופטים מכהנים לתקופה של 6 שנים, ובסופה עליהם לשוב ולהתמודד בבחירות לתפקיד. גיל הפרישה לשופטים הוא 70.

נבדה – בבית המשפט העליון מכהנים 7 שופטים הנבחרים בבחירות כלליות ישירות לא מפלגתיות. השופטים מכהנים לתקופה של 6 שנים, ובסופה עליהם לשוב ולהתמודד בבחירות לתפקיד. אין גיל פרישה מחייב לשופטים במדינה.

מיסיסיפי – המדינה מחולקת לשלושה מחוזות בחירה שיפוטיים (שאינם חופפים את החלוקה המנהלית של המדינה למחוזות או את חלוקתה למחוזות בחירה לצורך הבחירות הפדרליות). בבית המשפט העליון מכהנים 9 שופטים – כל מחוז בוחר שלושה שופטים, בבחירות מחוזיות ישירות לא מפלגתיות. השופטים מכהנים לתקופה של 8 שנים, ובסופה עליהם לשוב ולהתמודד לתפקיד (שוב בבחירות מחוזיות ישירות לא מפלגתיות). אין גיל פרישה מחייב לשופטים במדינה.

קנטקי – המדינה מחולקת לשבעה מחוזות בחירה שיפוטיים (שאינם חופפים את החלוקה המנהלית של המדינה למחוזות או את חלוקתה למחוזות בחירה לצורך הבחירות הפדרליות). בבית המשפט העליון מכהנים 7 שופטים – כל מחוז בוחר שופט אחד, בבחירות מחוזיות ישירות לא מפלגתיות. השופטים מכהנים לתקופה של 8 שנים, ובסופה עליהם לשוב ולהתמודד לתפקיד (שוב בבחירות מחוזיות ישירות לא מפלגתיות). אין גיל פרישה מחייב לשופטים במדינה.

בית המשפט העליון של מדינת נבדה

בחירת נבחרי ציבור

וירג'יניה – בבית המשפט העליון מכהנים 7 שופטים הנבחרים על ידי שני בתי המחוקקים, ברוב רגיל בכל בית. השופטים מכהנים לתקופה של 12 שנים, ולאחריה בידי בתי המחוקקים לשוב ולבחור בהם לקדנציות נוספות, לפי אותו ההליך. גיל הפרישה לשופטים הוא 73.

מיין – בבית המשפט העליון מכהנים 7 שופטים הנבחרים על ידי המושל, בכפוף לאישור פרלמנטרי כדלהלן: המושל מגיש את שם המועמד לוועדה פרלמנטרית המורכבת מחברי שני בתי המחוקקים, וזו רשאית לאשר את המינוי או לדחות אותו, ברוב רגיל מקרב המצביעים; החלטת הוועדה מועברת לבחינת סנאט המדינה, שרשאי להפוך אותה, ברוב מיוחס של 2/3 מקרב המצביעים. אם הסנאט לא הפך את החלטת הוועדה, ממונה השופט לכהן לתקופה של 7 שנים, ולאחריה רשאי המושל להציע את אותו השופט בשנית, לפי אותו ההליך בדיוק. אין גיל פרישה מחייב לשופטים במדינה.

ניו ג'רזי – בבית המשפט העליון מכהנים 7 שופטים הנבחרים על ידי המושל, בכפוף לאישור פרלמנטרי כדלהלן: המושל מגיש את שם המועמד לוועדה פרלמנטרית ייעודית של סנאט המדינה, וזו מחווה את דעתה באשר למינוי (ורשאית להמליץ לאשרו או לדחות אותו – המלצה שאינה מחייבת); הצעת המושל מועברת למליאת הסנאט, בליווי חוות דעתה של הוועדה, שם על המועמד לזכות ברוב מוחלט מקרב החברים. שופט שמונה יכהן לתקופה של 7 שנים, ולאחריה יעמוד לאשרור, בהליך זהה להליך בו מונה. שופט שמינויו עבר אשרור יכהן עד לגיל 70.

קרוליינה הדרומית – בבית המשפט העליון מכהנים 5 שופטים הנבחרים על ידי שני בתי המחוקקים, ברוב רגיל, בהצבעה פומבית משותפת. הבחירה נעשית מתוך רשימת מועמדים שמגבשת ועדה בת 10 חברים, המורכבת ברובה מנבחרי ציבור (וכן ממספר אזרחים שמונו בידי נבחרי ציבור). 5 מחברי הוועדה ממונים על ידי יושב ראש בית הנבחרים (בהם 3 נבחרי ציבור, ו-2 אזרחים רגילים), 3 ממונים על ידי יושב ראש ועדת השיפוט של הסנאט המדינתי (ועדה פרלמנטרית), ו-2 ממונים על ידי נשיא הסנאט המדינתי (מתוך 5 חברי הוועדה הממונים בידי אנשי הסנאט, 3 יהיו נבחרי ציבור ו-2 יהיו אזרחים רגילים). השופטים מכהנים לתקופה של 10 שנים, ולאחריה באפשרות בתי המחוקקים לשוב ולבחור בהם לקדנציות נוספות, באותו ההליך. גיל הפרישה לשופטים הוא 72.

בית המשפט העליון של מדינת קרוליינה הדרומית

בחירת נבחרי ציבור באמצעות ועדה מקצועית (שאת רוב חבריה ממנים נבחרי ציבור)

ב-8 מן המדינות הכלולות בקטגוריה זו השופטים, אשר נבחרים, כאמור, באמצעות ועדה מקצועית שאת רוב חבריה ממנים נבחרי ציבור, נדרשים לאחר מינוים גם לעמוד לבחירות אשרור ישירות על ידי תושבי המדינה.

אוקלהומה – בבית המשפט העליון מכהנים 9 שופטים הנבחרים על ידי המושל. את השופט בוחר המושל מתוך רשימה בת 3 מועמדים שמגבשת ועדה מקצועית המונה 15 חברים: 6 עורכי דין הנבחרים על ידי הלשכה, וכן 9 אזרחים שאינם עורכי דין, מתוכם – 6 במינוי המושל (אשר מנוע מלמנות יותר מ-3 חברי ועדה המשתייכים באופן מוצהר למפלגה פוליטית אחת), אחד במינוי נשיא הסנאט המדינתי, אחד במינוי יושב ראש בית הנבחרים המדינתי ואחד הממונה על ידי הוועדה עצמה. על השופט הממונה לעמוד לבחירות אשרור ישירות של תושבי המדינה במסגרת הבחירות הכלליות המדינתיות הראשונות לאחר מינויו, ולאחר מכן לבחירות אשרור חוזרות בכל 6 שנים. אין גיל פרישה מחייב לשופטים במדינה.

אריזונה – בבית המשפט העליון מכהנים 7 שופטים הנבחרים על ידי המושל. את השופט בוחר המושל מתוך רשימה בת לפחות 3 מועמדים שמגבשת ועדה מקצועית המונה 16 חברים: 5 עורכי דין הנבחרים על ידי לשכת עורכי הדין וממונים באישור הסנאט (ברוב רגיל), 10 אזרחים שאינם עורכי דין הממונים על ידי המושל באישור הסנאט (ברוב רגיל), ויושב ראש – נשיא בית המשפט העליון במדינה או נציגו. על השופט הממונה לעמוד לבחירות אשרור ישירות של תושבי המדינה במסגרת הבחירות הכלליות המדינתיות הראשונות מתום שנתיים ממועד מינויו, ולאחר מכן לבחירות אשרור חוזרות בכל 6 שנים. גיל הפרישה לשופטים הוא 70.

טנסי – בבית המשפט העליון מכהנים 5 שופטים הנבחרים על ידי המושל, באישור האסיפה הכללית (שני בתי המחוקקים), ברוב רגיל. את השופט בוחר המושל מתוך רשימה בת 3 מועמדים שמגבשת ועדה מקצועית. אם המושל אינו מרוצה מן השמות בהם בחרה הוועדה, הוא מוסמך לבקש רשימה נוספת, בת 3 מועמדים אף היא, ולבחור תוך 60 ימים מועמד מבין 6 המועמדים כולם. הוועדה מונה 11 חברים הממונים בידי המושל, אולם לפחות על 8 מהם להיות עורכי דין. על השופט הממונה לעמוד לבחירות אשרור ישירות של תושבי המדינה במסגרת הבחירות הכלליות המדינתיות הראשונות שלאחר מינויו (קרי, לכל היותר שנתיים ממועד המינוי), ולאחר מכן לבחירות אשרור חוזרות בכל 8 שנים. אין גיל פרישה מחייב לשופטים במדינה.

יוטה – בבית המשפט העליון מכהנים 5 שופטים הנבחרים על ידי המושל, באישור הסנאט (ברוב מוחלט). את השופט בוחר המושל מתוך רשימה בת לפחות 3 מועמדים שמגבשת ועדה מקצועית המונה 8 חברים: 7 במינוי המושל, בהם לא יותר מ-4 עורכי דין (אך לפחות שניים הממונים מתוך רשימה של 6 עורכי דין שמגבשת לשכת עורכי הדין); ונציג בודד הממונה על ידי נשיא בית המשפט העליון מקרב חברי מועצת המשפט (גוף המקביל להנהלת בתי המשפט הישראלית, המורכב ברובו משופטים מכהנים). בניגוד לחברי הוועדה האחרים, לאותו נציג בודד לא קנויה זכות הצבעה. על השופט הממונה לעמוד לבחירות אשרור ישירות של תושבי המדינה במסגרת הבחירות הכלליות המדינתיות הראשונות מתום שלוש שנים ממועד מינויו, ולאחר מכן לבחירות אשרור חוזרות בכל 10 שנים. גיל הפרישה לשופטים הוא 75.

מרילנד – המדינה מחולקת לשבעה מחוזות בחירה שיפוטיים (שאינם חופפים את החלוקה המנהלית של המדינה למחוזות או את חלוקתה למחוזות בחירה לצורך הבחירות הכלליות). בבית המשפט לערעורים (הערכאה העליונה במדינה) מכהנים 7 שופטים הנבחרים על ידי המושל, באישור הסנאט (ברוב רגיל). כל שופט ממונה עבור מחוז בחירה שיפוטי אחר. את השופט בוחר המושל מתוך רשימה בת 3 מועמדים שמגבשת ועדה מקצועית המונה 17 חברים: 12 במינוי המושל, ו-5 הנבחרים על ידי לשכת עורכי הדין. על השופט הממונה לעמוד לבחירות אשרור ישירות של תושבי מחוז הבחירה השיפוטי במסגרת הבחירות הכלליות המדינתיות הראשונות בחלוף שנה מן היום בו התפנתה המשרה, ולאחר מכן לבחירות אשרור מחוזיות חוזרות בכל 10 שנים. גיל הפרישה לשופטים הוא 70.

נברסקה – בבית המשפט העליון מכהנים 7 שופטים הנבחרים על ידי המושל. את השופטים בוחר המושל מתוך רשימות בנות לפחות 2 מועמדים עבור כל משרת שיפוט, שמציעות ועדות מקצועיות. המדינה מחולקת ל-6 מחוזות שיפוטיים, ולכל מחוז ועדה משלו. לצד זאת, קיימת ועדה ייעודית (כללית, ולא מחוזית) לצורך מינוי נשיא בית המשפט העליון. הוועדות מציעות את מועמדיהן למושל, והוא בוחר וממנה, בהתאם להצעתן, את נשיא בית המשפט ו-6 שופטים – שופט מכל מחוז. כל אחת מהוועדות מונה 9 חברים: 4 אזרחים שאינם משפטנים, במינוי המושל; 4 עורכי דין, שנבחרים על ידי הלשכה; ויושב ראש, הממונה על ידי המושל מקרב חברי בית המשפט העליון עצמם, אך אינו זכאי להצביע. קיים איסור על יותר מ-4 מחברי כל ועדה להיות משויכים לאותה מפלגה פוליטית. על השופט הממונה לעמוד לבחירות אשרור ישירות של תושבי המדינה במסגרת הבחירות הכלליות המדינתיות הראשונות מתום שלוש שנים ממועד מינויו, ולאחר מכן לבחירות אשרור חוזרות בכל 6 שנים; שופטי העליון הרגילים עומדים לבחירות אשרור בפני האלקטורט המחוזי שלהם, ואילו נשיא בית המשפט עומד לאשרור בפני האלקטורט המדינתי הכללי. אין גיל פרישה מחייב לשופטים במדינה.

פלורידה – בבית המשפט העליון מכהנים 7 שופטים הנבחרים על ידי המושל. את השופט בוחר המושל מתוך רשימה בת 6-3 מועמדים שמציעה ועדה מקצועית המורכבת מ-9 חברים שממונים על ידי המושל: 5 לפי שיקול דעתו (מתוכם על 2 להיות עורכי דין), ו-4 בהמלצתה המחייבת של לשכת עורכי הדין. על השופט הממונה לעמוד לבחירות אשרור ישירות של תושבי המדינה במסגרת הבחירות הכלליות המדינתיות הראשונות מתום שנה ממועד מינויו, ולאחר מכן לבחירות אשרור חוזרות בכל 6 שנים. גיל הפרישה לשופטים הוא 75.

קולורדו – בבית המשפט העליון מכהנים 7 שופטים הנבחרים על ידי המושל. את השופט בוחר המושל מתוך רשימה של 3 מועמדים שמציעה ועדה מקצועית המונה 16 חברים: נשיא בית המשפט העליון של המדינה, המשמש כיושב ראש אך אינו בעל זכות הצבעה; 7 עורכי דין (אחד לכל אחד ממחוזות המדינה), שנבחרים ברוב קולות על ידי ועדה המורכבת מנשיא בית המשפט העליון של המדינה, מהמושל ומהתובע הכללי המדינתי; ו-8 אזרחים שאינם משפטנים (אחד לכל אחד ממחוזות המדינה, ואזרח נוסף שאינו משוייך למחוז), הנבחרים על ידי המושל לבדו. על השופט הממונה לעמוד לבחירות אשרור ישירות של תושבי המדינה במסגרת הבחירות הכלליות המדינתיות הראשונות מתום שנתיים ממועד מינויו, ולאחר מכן לבחירות אשרור חוזרות בכל 10 שנים. גיל הפרישה לשופטים הוא 72.

בית המשפט העליון של מדינת פלורידה

ביתר המדינות בקטגוריה זו נבחרים השופטים באמצעות ועדה מקצועית שאת רוב חבריה ממנים נבחרי ציבור, ללא דרישה נוספת לבחירות אשרור על ידי תושבי המדינה.

דלאוור – בבית המשפט העליון מכהנים 5 שופטים הנבחרים על ידי המושל, באישור הסנאט (ברוב מוחלט). את השופט בוחר המושל מתוך רשימה בת 3 מועמדים לפחות, שמגבשת ועדה מקצועית, המונה 11 חברים: 10 מהם נבחרים על ידי המושל, מתוכם לפחות 4 שאינם עורכי דין ו-4 עורכי דין; ונציג אחד נבחר, הלכה למעשה, על ידי ראש לשכת עורכי הדין במדינה (אף שמינויו נעשה באופן רשמי על ידי המושל). בנוסף, חוקת המדינה קובעת מגבלות על סמכות המושל למינוי השופטים – בכל זמן נתון על 3 מתוך 5 שופטי העליון להשתייך לאחת משתי המפלגות המרכזיות במדינה (כמתבטא בבחירות הכלליות), ואילו על השניים הנותרים להשתייך לשנייה מבין שתי המפלגות הללו. בהתחשב בטיבה הנוכחי של הפוליטיקה האמריקנית משמעות הדבר היא שיוך פוליטי של השופטים לאחת משתי המפלגות המרכזיות: המפלגה הרפובליקנית והמפלגה הדמוקרטית. השופט מכהן לתקופה של 12 שנים, ובתום כל קדנציה עליו להתמנות מחדש, באותו ההליך. אין גיל פרישה מחייב לשופטים במדינה.

הוואי – בבית המשפט העליון מכהנים 5 שופטים הנבחרים על ידי המושל, באישור הסנאט (ברוב רגיל). את השופט בוחר המושל מתוך רשימה בת 6-4 מועמדים שמגבשת ועדה מקצועית, המונה 9 חברים – 2 במינוי המושל, 2 במינוי מנהיג בית הנבחרים של המדינה, 2 במינוי מנהיג סנאט המדינה, אחד במינוי נשיא בית המשפט העליון של המדינה, ו-2 במינוי חברי לשכת עורכי הדין. חל איסור על חברות של יותר מ-4 עורכי דין בוועדה. השופט מכהן לתקופה של 10 שנים, ולאחריה, אם ברצונו להמשיך לכהונה נוספת, עליו לקבל את אישור הוועדה. גיל הפרישה לשופטים הוא 70.

ורמונט – בבית המשפט העליון מכהנים 5 שופטים הממונים על ידי המושל, באישור הסנאט (ברוב רגיל). את השופט בוחר המושל מתוך רשימת מועמדים שמגבשת ועדה מקצועית המונה 11 חברים: 3 עורכי דין המוסמכים לעבוד מול בית המשפט העליון, שנבחרים על ידי הלשכה; 2 חברים שאינם עורכי דין הממונים על ידי המושל; 3 סנאטורים הממונים על ידי סנאט המדינה (בהם לא יותר מעורך דין אחד); ו-3 חברי קונגרס הממונים על ידי בית הנבחרים (בהם לא יותר מעורך דין אחד). השופט מכהן לתקופה של 6 שנים, ובתום כל קדנציה עליו לעמוד לאשרור בפני האסיפה הכללית (שני בתי הקונגרס במשותף), שרשאית לדחות את כהונתו הנוספת ברוב רגיל. גיל הפרישה לשופטים הוא 90.

מסצ'וסטס – בבית המשפט העליון מכהנים 7 שופטים הנבחרים על ידי המושל, באישור הרשות המבצעת ("מועצת המושל"). יש לציין כי מועצת המושל עצמה מורכבת מ-8 נציגים הנבחרים על ידי הציבור בבחירות ישירות מחוזיות (בהתאם לחלוקה ייעודית של המדינה לשמונה מחוזות בחירה). את השופט בוחר המושל מתוך רשימה בת 6-3 מועמדים שמגבשת ועדה מקצועית בת 21 חברים, הממונים כולם בידי המושל. המינוי לשיפוט הוא עד לפרישה בגיל 70.

ניו המפשייר – בבית המשפט העליון מכהנים 5 שופטים הנבחרים על ידי המושל, באישור הרשות המבצעת ("המועצה המבצעת"). יש לציין כי המועצה המבצעת עצמה מורכבת מ-5 נציגים הנבחרים על ידי הציבור בבחירות ישירות מחוזיות (בהתאם לחלוקה ייעודית של המדינה לחמישה מחוזות בחירה). את השופט בוחר המושל מתוך רשימת מועמדים שמגבשת ועדה מקצועית המונה 11-9 חברים, הממונים כולם בידי המושל. על הוועדה לכלול ייצוג של כל אחד ממחוזות הבחירה השונים למועצה המבצעת. המינוי לשיפוט הוא עד לפרישה בגיל 70.

ניו יורק – בבית המשפט לערעורים (הערכאה העליונה במדינה) מכהנים 7 שופטים, הנבחרים על ידי המושל, באישור הסנאט (ברוב רגיל). את השופט בוחר המושל מתוך רשימה של 7-3 מועמדים, שמציעה ועדה מקצועית המונה 12 חברים: 4 ממונים על ידי המושל (בהם שני משפטנים ושני אזרחים שאינם משפטנים; חל איסור על יותר מ-2 מן הממונים להיות משויכים לאותה מפלגה), 4 ממונים על ידי נשיא בית המשפט לערעורים (בהם שני משפטנים ושני אזרחים שאינם משפטנים; חל איסור על יותר מ-2 מן הממונים להיות משויכים לאותה מפלגה), חבר אחד ממונה על ידי נשיא הסנאט המדינתי, חבר אחד ממונה על ידי מנהיג המיעוט בסנאט, חבר אחד ממונה על ידי יושב ראש בית הנבחרים, וחבר נוסף ממונה על ידי מנהיג המיעוט בבית הנבחרים. השופט הנבחר מכהן לתקופה של 14 שנים, ולאחריה עליו לעבור שוב את הליך המינוי המתואר. גיל הפרישה לשופטים הוא 70.

קונטיקט – בבית המשפט העליון מכהנים 7 שופטים הנבחרים על ידי המושל, באישור האסיפה הכללית (שני בתי המחוקקים), ברוב רגיל. את השופט בוחר המושל מתוך רשימת מועמדים שמגבשת ועדה מקצועית המונה 12 חברים: 3 עורכי דין ו-3 אזרחים שאינם משפטנים הממונים על ידי המושל; 2 עורכי דין ו-2 אזרחים שאינם משפטנים הממונים על ידי נציגי הרוב באסיפה הכללית (קרי, מנהיג הרוב בסנאט ומנהיג הרוב בבית הנבחרים); ועורך דין בודד ואזרח בודד שאינו משפטן, הממונים על ידי מנהיג המיעוט בבית הנבחרים. חל איסור על כהונה בוועדה של יותר מ-6 חברים המשתייכים לאותה מפלגה פוליטית. השופט מכהן לתקופה של 8 שנים, שבסופה עליו לקבל בשנית את אישור הוועדה בטרם ימונה על ידי המושל לכהונה נוספת. גיל הפרישה לשופטים הוא 70.

רוד איילנד – בבית המשפט העליון מכהנים 5 שופטים הנבחרים על ידי המושל, באישור כל אחד משני בתי המחוקקים, ברוב רגיל. את השופט בוחר המושל מתוך רשימה בת 5-3 מועמדים שמגבשת ועדה מקצועית המונה 9 חברים – כולם ממונים במינוי רשמי על ידי המושל. 4 מקרב חברי הוועדה נבחרים על ידי המושל עצמו (בהם 3 עורכי דין ואדם אחד שאינו משפטן), ואת השאר ממנה המושל מתוך חמש רשימות שונות שמגבשים נציגי הרוב והמיעוט בשני בתי המחוקקים (כל אחד מראשי הרוב ומראשי המיעוט בבית הנבחרים ובסנאט מגבש רשימה אחת, ואילו הרשימה החמישית מגובשת במשותף על ידי נציגי הרוב בסנאט ובבית הנבחרים, שאינם בהכרח חברי אותה מפלגה). המינוי הוא לכל החיים, ואין גיל פרישה מחייב לשופטים במדינה.

בית המשפט העליון של מדינת הוואי

בחירת נבחרי ציבור במעורבות ועדה מקצועית (שאת רוב חבריה נבחרי ציבור אינם ממנים), המאושררת בבחירות

שיטת בחירת השופטים הנהוגה במדינות הבאות גובשה במקור במדינת מיזורי (ומכונה, לפיכך, "שיטת מיזורי"). השיטה כוללת שלושה מרכיבים: ראשית, מגובשת רשימת מועמדים מצומצמת על ידי ועדה מקצועית, שבראשה עומד משפטן – לרוב נשיא או שופט בבית המשפט העליון (מחצית מיתר חברי הוועדה ממונים על ידי המושל ומחצית על ידי לשכת עורכי הדין); שנית, מושל המדינה בוחר מתוך הרשימה המצומצמת את המועמד שימונה לתפקיד; לבסוף, בחלוף תקופה קצובה עומד המינוי לבחירות אשרור ישירות על ידי העם. שיטה זו התפשטה ברחבי ארצות הברית וזכתה לווריאציות שונות. אף שיש אלו המונים בקרב מדינות "שיטת מיזורי" כל מדינה בה אומצה שיטת בחירת שופטים המערבת ועדה מקצועית, אנו סבורים כי נכון יותר להפריד בין אותן מדינות שפיתחו וריאציות חדשות של השיטה (אשר פורטו בקטגוריה הקודמת) ובין המדינות שאימצו את השיטה המקורית (המובאות להלן).

איווה – בבית המשפט העליון מכהנים 7 שופטים, הנבחרים על ידי המושל. את השופט בוחר המושל מתוך רשימה בת 3 מועמדים שמגבשת ועדה מקצועית המונה 17 חברים: 8 בבחירת חברי לשכת עורכי הדין; 8 במינוי המושל, ובאישור הסנאט המדינתי (ברוב רגיל); וכן שופט בית המשפט העליון של המדינה, המכהן כיושב ראש. על השופט הממונה לעמוד לבחירות אשרור ישירות של תושבי המדינה במסגרת הבחירות הכלליות המדינתיות הראשונות מתום שנה ממועד מינויו, ולאחר מכן לבחירות אשרור חוזרות בכל 8 שנים. גיל הפרישה לשופטים הוא 72.

אינדיאנה – בבית המשפט העליון מכהנים 5 שופטים, הנבחרים על ידי המושל. את השופט בוחר המושל מתוך רשימה בת 3 מועמדים שמגבשת ועדה מקצועית, המונה 7 חברים: 3 אזרחים שאינם משפטנים הממונים על ידי המושל; 3 עורכי דין הנבחרים על ידי לשכת עורכי הדין; ונשיא בית המשפט העליון עצמו, המכהן כיושב ראש. על השופט הממונה לעמוד לבחירות אשרור ישירות של תושבי המדינה במסגרת הבחירות הכלליות המדינתיות הראשונות מתום שנתיים ממועד מינויו, ולאחר מכן לבחירות אשרור חוזרות בכל 10 שנים. גיל הפרישה לשופטים הוא 75.

אלסקה – בבית המשפט העליון מכהנים 5 שופטים, הנבחרים על ידי המושל. את השופט בוחר המושל מתוך רשימה בת לפחות 2 מועמדים שמגבשת ועדה מקצועית המונה 7 חברים: 3 אזרחים שאינם משפטנים הממונים על ידי המושל, באישור שני בתי המחוקקים בהחלטה משותפת (ברוב רגיל); 3 עורכי דין הנבחרים על ידי לשכת עורכי הדין; ונשיא בית המשפט העליון עצמו, המכהן כיושב ראש. על השופט הממונה לעמוד לבחירות אשרור ישירות של תושבי המדינה במסגרת הבחירות הכלליות המדינתיות הראשונות מתום שלוש שנים ממועד מינויו, ולאחר מכן לבחירות אשרור חוזרות בכל 10 שנים. גיל הפרישה לשופטים הוא 70.

דקוטה הדרומית – בבית המשפט העליון מכהנים 5 שופטים, הנבחרים על ידי המושל. את השופט בוחר המושל מתוך רשימה בת 2 מועמדים שמגבשת ועדה מקצועית המונה 7 חברים: 3 עורכי דין במינוי נשיא לשכת עורכי הדין; 2 אזרחים שאינם עורכי דין במינוי המושל; ו-2 שופטים מחוזיים הנבחרים על ידי "האסיפה השיפוטית" (גוף ניהולי שכל חבריו הם שופטים מכהנים). על השופט הממונה לעמוד לבחירות אשרור ישירות של תושבי המדינה במסגרת הבחירות הכלליות המדינתיות הראשונות מתום שלוש שנים ממועד מינויו, ולאחר מכן לבחירות אשרור חוזרות בכל 8 שנים. גיל הפרישה לשופטים הוא 70.

ויומינג – בבית המשפט העליון מכהנים 5 שופטים, הנבחרים על ידי המושל. את השופט בוחר המושל מתוך רשימה בת 3 מועמדים שמגבשת ועדה מקצועית, המונה 7 חברים: 3 אזרחים שאינם עורכי דין בבחירת המושל; 3 עורכי דין בבחירת לשכת עורכי הדין; ונשיא בית המשפט העליון עצמו (או נציגו), המכהן כיושב ראש. על השופט הממונה לעמוד לבחירות אשרור ישירות של תושבי המדינה במסגרת הבחירות הכלליות המדינתיות הראשונות מתום שנה ממועד מינויו, ולאחר מכן לבחירות אשרור ישירות חוזרות בכל 8 שנים. גיל הפרישה לשופטים הוא 70.

מיזורי – מוצאה של "שיטת מיזורי", שאומצה על ידי מדינות אחרות. בבית המשפט העליון מכהנים 7 שופטים, הנבחרים על ידי המושל. את השופט בוחר המושל מתוך רשימה בת 3 מועמדים שמגבשת ועדה מקצועית המונה 7 חברים: 3 אזרחים שאינם משפטנים הממונים על ידי המושל; 3 עורכי דין הנבחרים על ידי לשכת עורכי הדין; ונשיא בית המשפט העליון עצמו, המכהן כיושב ראש. על השופט הממונה לעמוד לבחירות אשרור ישירות של תושבי המדינה במסגרת הבחירות הכלליות המדינתיות הראשונות מתום שנה ממועד מינויו, ולאחר מכן לבחירות אשרור חוזרות בכל 12 שנים. גיל הפרישה לשופטים הוא 70.

קליפורניה – היחידה מבין המדינות המנויות בקטגוריה זו אשר אימצה שיטת בחירה רב-שלבית שאינה מבוססת על "שיטת מיזורי" (אף כי היא בהחלט דומה לה). בבית המשפט העליון במדינה מכהנים 7 שופטים, הנבחרים על ידי המושל. המושל מעביר את שמו של המועמד המוצע לבחינתה של ועדת הערכת מועמדים לשיפוט של לשכת עורכי הדין במדינה, וזו מגבשת חוות דעת בלתי מחייבת על המועמד ומידת התאמתו לתפקיד. לאחר מכן, על המועמד לזכות לאישור הוועדה למינוי שופטים, המונה שלושה חברים: נשיא בית המשפט העליון במדינה, התובע הכללי המדינתי, ושופט הערעורים הבכיר במדינה. ועדה זו אף עורכת למועמדים שימועים פומביים. לבסוף, על השופט הממונה לעמוד לבחירות אשרור ישירות של תושבי המדינה במסגרת הבחירות לתפקיד המושל הקרובות ביותר למועד המינוי (בחירות שכאלו נערכות אחת ל-4 שנים), ולאחר מכן לבחירות אשרור ישירות חוזרות בכל 12 שנים. אין גיל פרישה מחייב לשופטים במדינה.

קנזס – בבית המשפט העליון מכהנים 7 שופטים, הנבחרים על ידי המושל. את השופט בוחר המושל מתוך רשימה בת 3 מועמדים שמגבשת ועדה מקצועית המונה 9 חברים: עורך דין, המכהן כיושב ראש, שנבחר על ידי כלל עורכי הדין במדינה; 4 עורכי דין שנבחרים על ידי לשכת עורכי הדין; ו-4 אזרחים שאינם משפטנים הממונים על ידי המושל. על השופט הממונה לעמוד לבחירות אשרור ישירות של תושבי המדינה במסגרת הבחירות הכלליות המדינתיות הראשונות מתום שנה ממועד מינויו, ולאחר מכן לבחירות אשרור ישירות חוזרות בכל 6 שנים. גיל הפרישה לשופטים הוא 75.

בית המשפט העליון של מדינת מיזורי

• בחירת שופטים לבתי משפט חוקתיים – כיצד יש לבחון את הסוגיה?

• בחירת שופטים לבתי משפט חוקתיים – הרקע הנורמטיבי

• בחירת שופטים לבתי משפט חוקתיים – שיטות הבחירה במדינות דמוקרטיות

• בחירת שופטים לבתי משפט חוקתיים – ההכרעה הדמוקרטית

עורך הדין שי-ניצן כהן שימש כחוקר בפורום קהלת

עורך הדין שמעון נטף שימש כחוקר בפורום קהלת

ד"ר אביעד בקשי הוא ראש המחלקה המשפטית בפורום קהלת ומרצה למשפט חוקתי ומנהלי באוניברסיטת בר-אילן ובקריה האקדמית אונו

* סדרת מאמרים זו מבוססת על מחקר השוואתי שפורסם במסגרת המחלקה המשפטית בפורום קהלת בשנת 2019. מערכת "דיומא" רוצה להודות לפורום קהלת על הסכמתו לפרסום עיבוד למחקר. למחקר המלא, ראו שי-ניצן כהן, שמעון נטף, אביעד בקשי, בחירת שופטים לבתי משפט חוקתיים – מחקר השוואתי