פיוס, הסדרה או מלחמה, חלק ו' – מאזן הכוח שנוצר בזירה הישראלית-רש"פית-חמאסית ומחירו

העוינות בין ישראל לרצועת עזה שבשליטת החמאס, והמצב ברצועה שהוחרף בעקבות הסנקציות שהטילה עליה הרש"פ, הציבו את כל הגורמים המעורבים בפני שתי חלופות עיקריות. פתרון המשבר באמצעות פיוס פנים-פלסטיני בין הרש"פ לבין חמאס, היה מחזיר את השליטה ברצועה לידי הרש"פ ומביא להסדרת היחסים פלסטינית כוללת מול ישראל.

לחלופין, הסדרה ישירה בין ישראל לחמאס, הייתה מביאה להפחתת האלימות בתמורה להקלות ישראליות על הכלכלה ברצועת עזה ובמישור המהותי להכרה ישראלית דה פקטו בשלטון החמאס ברצועה. גם מלחמה בין ישראל לחמאס עמדה על הפרק כאחד האמצעים להכרעה בין שתי החלופות.

הברירה בין חלופות אלה הציפה את המחלוקות הפנימיות בכל אחת מהזירות הפוליטית. מחלוקות בין אישים וזרמים בזירה מסוימת הביאו ליצירת שיתופי פעולה עם גורמים בזירות אחרות המעוניינים בפתרון דומה. בסדרת המאמרים שלנו ביקשנו לשרטט את המהלכים העיקריים שהתרחשו בתקופה שראשיתה במגעים לפיוס פלסטיני בסתיו 2017 וסיומה בהכרעה על מימוש חלקי ראשוני של מסלול ההסדרה בין ישראל לחמאס והתפטרות שר הביטחון אביגדור ליברמן בסתיו 2018.

בתמונה הכוללת, נראה שמאמץ הפיוס שקודם בחודשי האביב של שנת 2018 נבלם במהלך הקיץ על ידי הכוחות המתנגדים לו. כוחות אלו קידמו הסדרה בין ישראל לחמאס בתיווך שליח האו"ם ומצרים ובמימון קטאר, וזאת אל מול התנגדותם של מגוון גורמים בזירות השונות במהלך חודשי הסתיו של אותה השנה. אלא שבסופו של דבר לא הושגה הכרעה מוחלטת לטובת מסלול ההסדרה. כמו תמיד, התוצאות הפוליטיות המעשיות נגזרו ממאזן הכוחות שנוצר בין הצדדים הנאבקים.

במקרה הזה הצליחו אבו מאזן, יחיא סינוואר וליברמן למנוע הכללת היבטים מדיניים בהסדרה בין ישראל לחמאס. זאת באמצעות לחץ פיננסי של הרש"פ מחד גיסא וכתוצאה מאיומי מלחמה שיצאו מלשכת שר הביטחון הישראלי וממשרד ראש החמאס בעזה מאידך גיסא. ההיבטים המדיניים שלא נכללו בהסדרה עסקו בעיקר בשליטה במעברים, בהישגים כלכליים שייזקפו לזכות שלטון חמאס, בהבטחת תזרים מזומנים לקופת הארגון, ובמתן לגיטימציה לחמאס כנושא ונותן מוסכם עם ישראל. הסעיף האחרון היה נותן לגיטימציה לחמאס גם בזירה הבינלאומית שהם הוא עדיין נתפס כארגון טרור ולא כגורם מדיני מוכר. תמיכתו של ראש הממשלה בסיעת סאלח אל-עארורי בחמאס ובתיווך הקטארי מלמדת כי נתניהו היה מעוניין בהכללת היבטים מדיניים כאלה בהסדרה, וזאת על מנת להעמיק את הקרע בין החמאס לרש"פ.

אבו מאזן

לכן, כשהסכים אבו מאזן בשיחתו עם נשיא מצרים אל-סיסי להעברות הכספים מקטאר לחמאס, הוא עשה זאת כדי למנוע את מימושה המלא של ההסדרה, שהייתה פוגעת בו אנושות. בהתפשרותו הצליח אבו מאזן לשמור את אפשרות הפיוס הפנים פלסטיני העתידי פתוחה, ולמנוע הישגים כלכליים ומדיניים משמעותיים משלטון חמאס ברצועת עזה.

מבחינת נתניהו, בחירתו במסלול ההסדרה גבתה ממנו מחיר כפול. כאשר הושגה ההכרעה לטובת ההסדרה, וזאת בניגוד לעמדתו של ליברמן, שקידם בפועל את אפשרות הפיוס – תחילה בהתנגדות לכניסת אל-עארורי לרצועה ולאחר מכן באיום במהלכים צבאיים – הוא התפטר מהממשלה. זמן קצר לאחר מכן הוחלט על הקדמת הבחירות לכנסת. מאז הפך ליברמן ליריב נחרץ של נתניהו בזירה הפוליטית. ליברמן אף הצליח למנוע הקמת ממשלה בראשות נתניהו במשך שתי מערכות בחירות.

בנוסף, ההסכמה להסדרה חשפה את נתניהו כשותף פוליטי של שלטון החמאס ברצועה, ופתחה את הדרך להתקפות פוליטיות נגדו מהאגף הימני. התקפות אלו פחתו רק עם מינויו של נפתלי בנט לשר ביטחון בנובמבר 2019. לפחות בעניין זה, עמדתו של בנט הייתה ועודנה זהה לזאת של נתניהו, ככל הנראה בשל אותן סיבות.

המאבק בין גישת הפיוס הפנים פלסטיני לבין גישת ההסדרה מול החמאס לבדו לא הסתיים בהכרעה ברורה אלא בפשרה. המאבק בין שתי הגישות ממשיך להתנהל מאז יום-יום, על אף שההתמודדות עם מגפת הקורונה תופשת את עיקר תשומת הלב של המנהיגים בישראל, ברש"פ וברצועת עזה. נכון לעכשיו, היחסים בין ישראל לבין החמאס ממשיכים להתנהל לפי הגיון ההסדרה המוגבלת, אך לא מתקדמים אל מעבר לכך. ברור גם שהמאבק בין שתי הגישות מושפע מתוכנית טראמפ שניצבת ברקע ושעתידה טרם הוכרע.

הרכב הממשלה הישראלית ויציבותה, תוצאות הבחירות בארצות הברית, שאלת המשך שלטונו של אבו מאזן וזהות מחליפו ומאזן הכוח בתוך החמאס והאוריינטציה האזורית של הארגון – לכל הגורמים האלו תהיה השפעה מכרעת הן בתוך כל מחנה פנימה והן על המציאות הפוליטית שתתעצב על בסיס מאזני הכוחות שייווצרו בין המחנות העתיד. ביחסים בין אומות אין גזירה מוקדמת, רק הכרעות של מקבלי החלטות.

• פיוס, הסדרה או מלחמה, חלק א' – ניסיון פיוס וכישלונו

• פיוס, הסדרה או מלחמה, חלק ב' – ניסיון פיוס שני וצעדת השיבה הגדולה

• פיוס, הסדרה או מלחמה, חלק ג' – הופעת המסלול המקביל

• פיוס, הסדרה או מלחמה, חלק ד' – ההתקדמות באפיק ההסדרה והניסיונות לבלימתו

• פיוס, הסדרה או מלחמה, חלק ה' – הסדרה או מלחמה

אבשלום בן צבי מלמד היסטוריה ותרבות יהודית-ציונית וכותב את יומן הרשת עמדת תצפית

יותם גבעולי חי בלייפציג, לומד גרמנית ועוסק בהיסטוריה פוליטית