75 שנים מלאו להטלת פצצות האטום על יפן בידי חיל האוויר האמריקאי. ב-6 באוגוסט הוטלה פצצת האטום הראשונה על העיר היפנית הירושימה וכעבור שלושה ימים, ב-9 באוגוסט – על העיר נגסאקי. בין 200 אלף לרבע מיליון איש נהרגו, חציים ביום ההפצצה וחציים בחלוף זמן כתוצאה מכוויות ומקרינה. הטלת שתי הפצצות הביאה את יפן לכניעה וכך תמה מלחמת העולם השנייה.
הנשק הגרעיני הוא מפלצת נוראית, סכנה לשלום העולם. יש לקוות שהאנושות לא תדע עוד אסון כמו בהירושימה ונגסאקי.
פיתוח פצצות האטום נעשה במהלך מרוץ צמוד לגרעין בין ארצות הברית לבין גרמניה הנאצית. זאת הסיבה לכך שאפילו מדען פציפיסט כמו אלברט איינשטיין נרתם לעידוד המאמץ האמריקאי. לא צריך להפעיל יותר מדי את הדמיון כדי לשער מה עלול היה לקרות אילו חלילה הייתה פצצת אטום בידי היטלר.
ולכן, הלקח המשמעותי ביותר שעלינו ללמוד מהירושימה ונגסאקי, הוא מניעת מצב שבו יהיה נשק גרעיני בידי מדינה מטורפת.
"מדינות מטורפות" הוא מושג שטבע פרופ' יחזקאל דרור מומחה בינלאומי לאסטרטגיה רבתי. כבר ב-1973, שנים אחדות לפני השתלטותו של חומייני על איראן, הוא פרסם ספר שבו חזה איום על ישראל מצד מדינה מטורפת – מדינה שאין לה עכבות חוקיים מוסריים כלשהם ומוכנה לכל צעד נגד ישראל והאנושות. מדינה שכללי החוק והמוסר וחשיבה רציונלית אינם נחשבים בעיניה. דרור טען שיש לפעול נגד מדינות כאלו בכל דרך ולהשמיד את היכולות שלהן.
איראן היא מדינה מטורפת בהתגלמותה. מדינת קנאות איסלאמיסטית, החותרת להשתלט על העולם ולפחות על המזרח התיכון, והשמדת ישראל היא מטרתה העיקרית. לשם כך היא חותרת להשגת נשק גרעיני. איראן היא האיום הגדול ביותר על שלום העולם ולכן על העולם לסכל בכל דרך את התגרענותה.
הצגת תכנית הגרעין האיראנית כגרעין לצרכי שלום נועדה להסוות את תכליתה היחידה של התכנית – ייצור נשק גרעיני, מתוך כוונה להשתמש בו בפועל נגד ישראל. אם ניתן לסכל את התגרענותה של איראן, באמצעות החרפה משמעותית של הסנקציות הכלכליות נגדה, עד כדי מצור כלכלי מוחלט – מה טוב. ולא – יש להשמיד את היכולת הגרעינית של איראן בפעולה צבאית.
מתקן המים הכבדים באראכ מקור: ויקיפדיה
מדיניות הגרעין של ישראל מבוססת על ארבעה יסודות המזוהים עם שלושה מנהיגים: דוד בן גוריון, יגאל אלון ומנחם בגין.
מיד עם קום המדינה, חתר בן גוריון, על פי מקורות זרים, כמובן, להשגת נשק גרעיני כתעודת ביטוח למדינת ישראל ולעם היהודי כדי שלא תהיה שואה שניה. בכך הוא ראה את הפקת הלקח המרכזי מהשואה.
יסוד נוסף שבן גוריון החליט עליו, לאחר לבטים רבים ומחלוקות בצמרת המדינית הביטחונית של ישראל, הוא מדיניות העמימות. ישראל לא תכריז על עצמה כמדינה גרעינית, תצהיר שהיא לא תהיה הראשונה להכניס נשק גרעיני למזרח התיכון, והעמימות תעצים את יכולת ההרתעה שלה מפני ניסיונות להשמידה.
היסוד השלישי מזוהה עם יגאל אלון והוא הימנעות מביסוס ביטחונה של ישראל על הגרעין. הנשק הגרעיני הוא נשק יום הדין, שנועד לסכל את השמדתה של ישראל. אולם עצם השימוש בו הרה אסון, ולכן יש להשתמש בו רק אם יהיה איום מוחשי על עצם קיומה של המדינה. כדי לא להגיע למצב שבו נאלץ להשתמש באופציה הזאת, עלינו לחזק את הכוח הקונבנציונלי של צה"ל כאילו אין אופציה גרעינית ולהבטיח גבולות בני הגנה לישראל. כלומר, הירדן הוא גבולה המזרחי של ישראל והגולן – ישראלי.
היסוד הרביעי מכונה "דוקטרינת בגין", על פיה חובתה של ישראל לסכל בכל דרך פיתוח של טכנולוגיה גרעינית במדינה עוינת, מתוך הנחה שמטרת הפיתוח הזה היא נשק גרעיני נגד ישראל. בשם דוקטרינה זאת נעשו שתיים מן הפעולות החשובות ביותר לביטחון ישראל מאז קום המדינה – השמדת הכור העיראקי כאשר בגין כיהן כראש הממשלה ושר הביטחון והשמדת הכור הסורי בהחלטת ממשלת אולמרט.
העיקרון הזה תקף ביתר שאת כאשר מדובר באיראן, מדינה מטורפת החותרת להיות מעצמה. איראן גרעינית היא איום על שלום העולם ובעיקר – היא איום ממשי ומוחשי על קיומה של ישראל. לכן, חובתה של ישראל לסכל את התגרענותה של איראן. רצוי לעשות זאת בשיתוף עם ארצות הברית. ברם, ראינו כבר שארצות הברית נקטה מדיניות פייסנות צ'מברליינית כלפי איום הגרעין האיראני, שבאה לידי ביטוי בהסכם הגרעין האיראני, שיזם הנשיא ברק אובמה.
המועמד הדמוקרטי לנשיאות ארצות ג'ו ביידן, שעל פי הסקרים הוא כעת המועמד המוביל בבחירות, עלול לחזור למדיניות הפייסנית הזאת. אם כך יהיה, ישראל תעמוד לבדה מול איראן, ולא יהיה מנוס מפעולה צבאית להשמדת הגרעין האיראני. נכון היה לבצע פעולה כזו כבר בעשור הקודם. מן הראוי שלא נשתהה עד שיהיה מאוחר מדי.
אורי הייטנר הוא איש חינוך, פובליציסט והיסטוריון. חוקר במכון שמיר למחקר ויו"ר מדרשת השילוב בנטור
Report