בית המשפט העליון   מקור: לע"מ (סער יעקב)

"את הג'וק הזה צריך להרוג כשהוא קטן", אהרן ברק

אתמול בחרה הוועדה לבחירת שופטים ארבעה שופטים חדשים לבית המשפט העליון. ארבעת המועמדים הם משפטנים ראויים אולם המוסד שהם מיועדים להיבחר אליו כבר מזמן אינו מוסד משפטי מובהק אלא יותר מוסד פוליטי, וספק אם הרקורד המשפטי הנכבד שלהם הכין אותם לפסוק בסוגיות הפוליטיות שבית המשפט העליון עוסק בהם חדשות לבקרים.

ההפיכה השיפוטית שחוללו אהרן ברק ועמיתיו, הפכה את בית המשפט העליון בישראל לבית משפט לחוקה דה פקטו. לא זאת בלבד, בית המשפט העליון בישראל מתערב ללא הרף בסוגיות חוקתיות ופוליטיות ומאז סוף שנות השבעים של המאה ה-20 נוצרה מסורת אנטי דמוקרטית לפיה השופטים ממציאים לעצמם סמכויות מרחיקות לכת שהכנסת לא העניקה להם – לא בכובעה כרשות מחוקקת ולא בכובעה כרשות מכוננת. כך, למשל, הכנסת מעולם לא הסמיכה את בית המשפט העליון לפעול כאספה מכוננת ולכונן חוקה באמרי פיו. למרבה הצער, המסורת האנטי דמוקרטית שברק הנחיל לבית המשפט העליון השתרשה בו היטב, וכיום, 16 שנה אחרי שפרש מתפקידו מוסד זה מסוכן לדמוקרטיה הישראלית יותר מאי פעם.

את הנזק העצום שגרמו ברק וממשיכי דרכו למשטר הדמוקרטי בישראל חייבים להתחיל לתקן, ואחד מהתיקונים החשובים שיש לעשות הוא הקמת בית משפט לחוקה על ידי הכנסת. אבל, כידוע, אין מדובר ברעיון מקורי או חדש.

 

אהרן ברק

אפילו לפני פסק דין בנק המזרחי הידוע לשמצה, הרעיון להקים בית משפט לחוקה כבר נידון בכנסת ואף הוגשה הצעת חוק בנושא בשנת 1994. בתחילת שנות ה-2000 הרעיון של בית משפט לחוקה זכה לתמיכה לא מבוטלת בכנסת ושתי הצעות חוק בנושא אף עברו בקריאה טרומית.
.
באופן לא מפתיע, ברק, אז נשיא בית המשפט העליון, התנגד בתוקף להקמת בית משפט לחוקה שייקח את הכוח החוקתי מהמוסד שעמד בראשו. בכנס שנערך במרץ 2001 אמר ברק על הרעיון של הקמת בית משפט לחוקה כי "את הג'וק הזה צריך להרוג כשהוא קטן". חודשיים לאחר מכן הסביר ברק כי הקמתו של בית משפט לחוקה "תהווה סכנה ישירה ומוחשית לדמוקרטיה".

חבר הכנסת יגאל ביבי, שאחת משתי הצעות החוק המדוברות הוצעה על ידו, אמר בתגובה כי "הנשיא ברק רוצה שהעוצמה שלו והשליטה שלו תשאר. בעיני בית המשפט העליון פסול מלהיות בית משפט לחוקה. הוא לקח לעצמו סמכויות לא לו, יש הקוראים לזה דיקטטורה. הכנסת היא הגוף המחוקק, היא העבירה את ההצעה בקריאה טרומית ובכל מדינה מתוקנת אם היה נשיא בית משפט מבקר בצורה בוטה כל כך את הפרלמנט, הוא היה עף מתפקידו. אנחנו נבחרנו לחוקק ולא השופט ברק, מעשיו אינם מקובלים בשום משטר דמוקרטי".

בסופו של דבר, הלובינג הפוליטי שעשה נשיא בית המשפט העליון נגד בית המשפט לחוקה עלה בהצלחה ובעזרת שר המשפטים דאז מאיר שטרית, שתי הצעות החוק לא התקדמו לקריאה ראשונה.

שנים לאחר מכן, כאשר התחלתי לכהן כשר משפטים, נפגשתי עם ברק, שהיה אז לקראת סוף כהונתו בבית המשפט העליון. בפגישה זו אמרתי לברק שלדעתי עמדתו בסוגיית בית המשפט לחוקה שגויה ושהימנעות מהקמת מוסד זה מערערת את הדמוקרטיה ופוגעת באמון הציבור בבית המשפט העליון. במהלך אותה פגישה טענתי לפני ברק שהואיל ובית המשפט העליון עוסק ללא הרף בנושאים חוקתיים, מן הראוי למנות שופטים לבית המשפט לפי אותם פרמטרים שהיו קובעים את מינוים אילו היה קיים בית משפט לחוקה. כוונתי הייתה שבנסיבות הקיימות, מן הראוי למנות לבית המשפט העליון לאו דווקא משפטנים, וליתר דיוק – לא רק משפטנים. אולם, משכה הקצר של כהונתי לא אפשר לי לקדם את הקמתו של מוסד חשוב זה.

Aharon barak in Library

נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרן ברק

 

המודל הרצוי לבית המשפט לחוקה בישראל

הרעיון שחשבתי עליו בזמנו, ושלדעתי נכון ליישמו גם עתה, הוא הקמת בית משפט לחוקה על פי המודל הגרמני או על פי המודל הצרפתי.

בית המשפט החוקתי הפדרלי של גרמניה (Bundesverfassungsgericht) עוסק בעיקר בפרשנות לחוקה, בחילוקי דעות לגבי חוקיותו של חוק והתאמתו לחוקה, בסכסוכים בנושאים משפטיים ביחסים שבין הממשל הפדרלי לממשל המדינתי, בהפרת זכויות יסוד המעוגנות בחוקה, וכיוצא באלה.

בבית המשפט החוקתי הפדרלי מכהנים 16 שופטים – מחציתם נבחרים על ידי הבונדסטאג (הפרלמנט הפדרלי – הבית התחתון ברשות המחוקקת) ומחציתם נבחרים על ידי הבונדסראט (המועצה הפדרלית – הבית העליון ברשות המחוקקת). גיל הפרישה של השופטים הוא 68 אבל בכל מקרה כהונתם מוגבלת ל-12 שנים.

הבונדסטאג והבונדסראט יכולים לבחור כל מועמד בעל כשירות לשיפוט לכהן בבית המשפט החוקתי הגרמני. מלבד שופטים מקצועיים ופרופסורים למשפט, נוהגים שני בתי הפרלמנט לבחור גם נבחרי ציבור בעלי הכשרה משפטית. כך, למשל, השופט פיטר מולר הוא פוליטיקאי מהמפלגה הנוצרית-הדמוקרטית וכיהן מטעמה כראש ממשלת המדינה של חבל הסאר וכנשיא הבונדסראט. גם נשיא בית המשפט החוקתי הפדרלי, השופט סטפן הרברת', הוא פוליטיקאי מהמפלגה הנוצרית-הדמוקרטית וכיהן בעבר כחבר הבונדסטאג.

המועצה חוקתית של צרפת (Conseil constitutionnel) מוסמכת להבטיח את תקינות הליך הבחירות לנשיאות ולפרלמנט, אמונה על נושא משאלי העם וכן על מתן פרשנות לחוקיותם של חוקים, ובכלל זה בסמכותה לחוות דעה על חוקים בטרם עברו הליכי חקיקה סופיים.

למועצה החוקתית מתמנים תשעה שופטים: שלושה נבחרים על ידי הנשיא; שלושה נבחרים על ידי יושב ראש האסיפה הלאומית (הבית התחתון בפרלמנט הצרפתי) ושלושה נבחרים על ידי יושב ראש הסנאט (הבית העליון בפרלמנט הצרפתי). לאחר שנבחרו, צריכים השופטים הנבחרים לעבור שימוע בפני ועדות פרלמנטריות ולקבל אישור לבחירתם משני בתי הפרלמנט. השופטים מתמנים לקדנציה בת תשע שנים שאינה ניתנת לחידוש ומדי שלוש שנים שליש מחברי המועצה החוקתית מוחלפים בחברים חדשים. בנוסף, נשיאי המדינה יכולים להצטרף למועצה החוקתית לאחר סיום כהונתם, והם רשאים לכהן בה למשך כל ימי חייהם.

השופטים הממונים למועצה החוקתית אינם נדרשים להיות בעלי השכלה משפטית וניתן למצוא שם אנשים שהוכשרו במגוון דיסציפלינות אקדמיות. רוב השופטים המכהנים במועצה החוקתית הם נבחרי ציבור או עובדי ציבור בעברם.

אם בשתי דמוקרטיות מתוקנות כמו צרפת וגרמניה בוחרים נבחרי הציבור את כל השופטים החוקתיים אין שום מניעה שגם בדמוקרטיה שלנו ננהג כך. וחשוב לציין שלא מדובר רק בצרפת ובגרמניה. בכמעט כל הדמוקרטיות המתוקנות בהן יש סמכות ביקורת שיפוטית על חוקי הפרלמנט – מארצות הברית, דרך שווייץ ועד אוסטרליה – נבחרי הציבור הם מי שבוחרים את רוב השופטים החוקתיים או את כולם.

 

בית משפט לחוקה

על אף שאין לנו עדיין חוקה בפועל שזכתה להכרת הכנסת, יש להקים בית משפט לחוקה כבר עכשיו. למעשה, ההפיכה השיפוטית שהפכה את בית המשפט העליון לבית משפט לחוקה בפועל, הביאה להאטת מלאכת כינון החוקה עקב חששם של המחוקקים מפני הנטיות האנטי דמוקרטיות של שופטי העליון. הקמת בית משפט לחוקה תשכך חשש זה ותאפשר לכנסת להמשיך במלאכה זו.

את בית המשפט לחוקה יש להקים, כמובן, בנפרד מבית המשפט העליון. בית המשפט לחוקה ישמש כערכאה היחידה אליה ניתן יהיה להגיש עתירות נגד חוקי הכנסת. בג"ץ יבוטל ובית המשפט העליון יהפוך לערכאת ערעור בלבד (עתירות מנהליות תוגשנה לבית המשפט המחוזי וניתן יהיה לערער על החלטות ערכאה זו לבית המשפט העליון).

בחירת השופטים לבית המשפט לחוקה לא תתבצע דרך הוועדה לבחירת שופטים. אפשר יהיה לבחור לבית המשפט לחוקה גם מועמדים שאינם משפטנים אלא מומחים מתחומים אחרים כגון חוקרים במגוון תחומי דעת, אנשי רוח, אנשי דת, נבחרי ציבור לשעבר ועובדי ציבור לשעבר. בנוסף לגיל פרישה מנדטורי, תוגבל כהונת השופטים בבית המשפט לחוקה למספר שנים קצוב מראש – לפי המוקדם מביניהם. וחשוב מכל, השופטים לבית המשפט לחוקה ייבחרו אך ורק על ידי נבחרי הציבור.

בית משפט לחוקה הוא צו השעה. הקמת מוסד זה תבסס את מערכת היחסים בין הרשות המחוקקת לבין הרשות השופטת על הדגם המקובל בדמוקרטיות מתוקנות ותשיב את האיזון הדמוקרטי לישראל. חבל מאוד שלא הוקם בית משפט לחוקה לפני שני עשורים, אבל כל דחייה נוספת רק מגדילה את הפגיעה של בית המשפט העליון בדמוקרטיה ומגבירה את הסכנה ליציבות המשטרית בישראל.

חיים רמון כיהן כחבר כנסת וכשר בממשלות ישראל

users: חיים רמון

אבי
הכנסת הימנית הבאה חייבת לעשות 3 דברים ביום הראשון לכהונתה. 1). לחוקק חוק התגברות 2). לחוקק חוק להקמת בין דין לחוקה 3). לחוקק חוק מערכת המשפט. על ידי חקיקת חוק ההתגברות ניתן יהיה מיידית להפסיק את התערבות הבג"ץ ולחוקק ללא הפרעה את שני החוקים האחרים, כך שהשלטון והמשילות יחזרו לעם ולא לשופטים המורמים מעם שנבחרו ע"י אברון ברק ועוזריו הפרוגרסיביים.

הבעייתיות בהקמת בית משפט לחוקה - ופתרון אלגנטי יותר!
מלבד הבעייתיות בכך שבהקמתו של בית משפט מובלעת ההכרה שלישראל אכן יש חוקה, כל מהלך שכותרתו "לבטל את בג"ץ" לא יצלח באקלים הנוכחי וייתפס כהסתערות על בית המשפט. המרכז הפוליטי לא ייתן לכך יד. בקיצור, בג"ץ הוא מותג והוא כאן כדי להישאר. לעומת זאת אם תוקם ערכאת ערעור מיוחדת ונפרדת לבג"ץ (עם שיטת בחירות לשופטים אשר תואמת בתי משפט חוקתיים) אפשר יהיה לשווק זאת כחיזוק כוחו של הבג"ץ

עוד בנושא

אולי יעניין אתכם