פסל של שלושת הקופים החכמים   מקור: ויקיפדיה (קיילאן שאה)

מאז הקמת ממשלת השינוי נדמה שהיועץ המשפטי לממשלה והכפופים לו הצטרפו למנזר השתקנים. אם בממשלות קודמות, ד"ר אביחי מנדלבליט היה מביע את דעתו ומתערב בכל עניין ועניין, הרי לממשלה זו היועץ המשפטי לממשלה מספק שקט תעשייתי, בלי התערבות יתרה ואפילו בלי ביקורת. אפילו תופעות יועמ"שיות שכיחות כמו מניעה משפטית ופסילה של מינויים הפכו לפתע לנדירות במיוחד.

כך, למשל, אפשר להזכיר את ההצבעה הכפולה של חבר הכנסת אביר קארה. בתחילה, מנדלבליט מילא פיו מים. ממי שהיה מגיב בזריזות לכל סוגיה "בעייתית" – מהענקת אלפי חיסונים למדינות ידידותיות ועד להקמת של ועדת בדיקה ממשלתית לעניין מח"ש – אפשר היה לצפות להתייחסות זריזה בעניין בו מתקיים חשד לעבירה פלילית.

בסופו של דבר, מנדלבליט החליט להעביר הטיפול בעניינו של חבר הכנסת קארה לפרקליט המדינה. ההתחמקות של מנדלבליט מאחריות לא טיפוסית. ממתי מנדלבליט נמנע מטיפול בנושא המצוי תחת אחריותו ושמן הראוי שדווקא הוא כראש התביעה הכללית יטפל בו? אחרי הכול מדובר בעבירה פלילית לכאורה של חבר כנסת – עבירה שבעבר הביאה להסרת חסינות, לכתבי אישום, ואף להרשעה בעבירות של זיוף בכוונה לקבל דבר במירמה בנסיבות מחמירות ושל הפרת אמונים. יתרה מזאת, כאשר היה חשד לביצוע עבירה זאת בעבר, היועץ המשפטי לממשלה היה מי שהורה על פתיחה בחקירת משטרה. כך או כך, כבר עבר יותר מחודש מאז ההצבעה הכפולה וחקירת משטרה טרם נפתחה בנושא.

אבל מאמר זה לא עוסק ביועץ המשפטי לממשלה אלא דווקא במשנה ליועץ המשפטי לממשלה לענייני משפט מנהלי-ציבורי שמסתמא שאימץ גם הוא גישה של ריפוי ואיחוי כלפי הממשלה החדשה.

Avichai Mandelblit 03 Kobi Gideon

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט

 

אבי ניסנקורן

שר הבריאות ניצן הורוביץ שכר את שירותיו של אבי ניסנקורן על מנת לנהל את המשא ומתן מטעמו מול פקידי האוצר על תקציב הבריאות. כידוע, ניסנקורן כיהן בעבר כשר המשפטים ולפני כן כיושב ראש ההסתדרות והוא בקיא היטב הן בעבודת הממשלה והן במשאים ומתנים.

מאז פרש מפוליטיקה, ניסנקורן משמש כיועץ בתשלום במגזר הפרטי. היות שניגודי עניינים יכולים להתגלע בין עבודתו במגזר הפרטי לבין השירותים שהוא מספק לשר האוצר, נערך הסכם ניגוד עניינים לניסנקורן על ידי היועץ המשפטי של משרד הבריאות.

עד כאן הכול טוב ויפה, אבל זה מעלה בזיכרון פרשה אחרת מלפני כשלוש שנים.

Avi Nissenkorn

 

ניגוד עניינים של זליכה

בסוף 2018 שר האוצר משה כחלון רצה למנות את פרופ' ירון זליכה לעמוד בראשות ועדה לבחינת יוקר המחיה. בדומה לניסנקורן, גם זליכה שימש כיועץ בתשלום בשוק הפרטי ובין לקוחותיו היו גם ועדי עובדים של רשתות קמעונאיות בתחום המזון. אסי מסינג, היועץ המשפטי של משרד האוצר, קבע שעל רקע ניגודי עניינים פוטנציאליים בין תפקידו בוועדה לבין לקוחותיו הפרטיים, ובייחוד אותם ועדים של רשתות קמעונאיות, לא ניתן למנות אותו לראשות הוועדה לבחינת יוקר המחיה.

כחלון סירב לקבל את עמדת היועמ"ש של משרד האוצר ופנה למשנה ליועץ המשפטי לממשלה דאז דינה זילבר. כדי לפתור את הבעיה, זליכה הציע לחתום על הסכם ניגוד עניינים ביחס לרשתות הקמעונאיות וכמובן להימנע מלטפל בעניינן במסגרת הוועדה. ההצעה הזו לא ריצתה את זילבר והיא קבעה שהמינוי של זליכה פסול מבחינה משפטית. זילבר הסבירה כי "ניגוד העניינים בו מצוי זליכה הוא תדיר, ומקיף חלק משמעותי של התפקיד במתכונתו הנוכחית. על כן, הסדר ניגוד עניינים אינו יכול לספק פתרון"

וכך נגמרה הפרשה. היועץ המשפטי של השר הממנה והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה לענייני משפט מנהלי-ציבורי הביאו לסיכול מינויו של זליכה לראשות הוועדה לבחינת יוקר המחיה בטענה של ניגודי עניינים וזאת למרות שהלה הציע לחתום על הסכם ניגוד עניינים ולהימנע לעסוק בהקשר המקים ניגוד עניינים.

אבל זו לא הייתה הפעם הראשונה בה מסינג וזילבר נפגשו בזליכה.

 

האג'נדה של ניסנקורן

בתחילת 2017, כחלון מינה את זליכה לעמוד בראשות הוועדה לבחינת העלאת הקצבאות הנכים.

זמן קצר לפני שהוועדה סיימה את עבודתה והגישה את המלצותיה, מסינג וזילבר החלו לבדוק את תהליך הקמתה. לאחר שבדקו את הנושא, זילבר, בהתייעצות עם מסינג, שלחה מכתב למנכ"ל משרד האוצר ובו צוין שאם שר האוצר רוצה לבחון את קצבאות הנכים הוא יכול להקים ועדה ציבורית – מה שהיה מביא לביטול הוועדה הקיימת וכל עבודתה – או לבחור במסלול של "יועץ חינם" שאינו מחייב את ביטול הוועדה.

למרבה המזל, זליכה עבד בוועדה לבחינת העלאת קצבאות הנכים בהתנדבות מלאה, אז כחלון בחר במסלול "יועץ חינם" כדי שעבודת הוועדה לא תרד לטמיון.

היות שמסלול זה מחייב את היועץ בחינם למלא הסכם ניגוד עניינים, זליכה עשה בדיוק כך. אולם אז טענו "גורמים משפטיים" כי זליכה נמצא בניגוד עניינים לעבודת הוועדה משום שהם משמש כיועץ כלכלי של יושב ראש ההסתדרות דאז, מיודענו אבי ניסנקורן.

אבל למה ייעוץ לניסנקורן מעמיד את זליכה במצב של ניגוד עניינים בסוגיה של בחינת העלאת קצבאות הנכים?

ובכן, לפי הגורמים המשפטיים ניגוד העניינים של זליכה מקורו בכך שלניסנקורן יש אג'נדה ברורה בנושא הנכים והוא אף התבטא לגביה בפומבי. אני חוזר – ניגוד העניינים שזליכה נמצא בו נוצר משום שזליכה מייעץ לאדם אחר שמחזיק באג'נדה בנושא הנכים ושהתבטא לגביה בפומבי – אי אפשר להמציא דברים כאלו.

פסילה על בסיס "אג'נדה" מזכירה לכם מישהו?

כזכור, נשיא בית המשפט העליון פרופ' אהרן ברק התנגד בתוקף למינויה של פרופ' רות גביזון לכהן בבית המשפט העליון, ובסופו של דבר הצליח לסכל את מינויה. ברק הסביר כי הוא מתנגד למינויה של גביזון משום ש-"רות היא מועמדת שיש לה אג'נדה" והוסיף שהיא נתנה פומבי לאג'נדה שלה.

אולם התלמידים בייעוץ המשפטי לממשלה עלו על רבם מבית המשפט העליון. עמדתו הפסולה והמבישה של ברק בזמנו נגעה לאדם המחזיק באג'נדה. בניגוד לכך, זליכה לא "הואשם" בהחזקת אג'נדה אלא בכך שהוא מייעץ באופן פרטי לאדם שיש לו אג'נדה. ועל הטיעון המגוחך הזה גורמים "משפטיים" ביססו טענת ניגוד עניינים. אותם גורמים הוסיפו וקבעו כי היות שחלק קטן מהדו''ח של זליכה גובש על ידי ההסתדרות, צריך לפסול לא רק את החלק הקטן המדובר אלא את הדו"ח כולו.

עוד לפני שזליכה הספיק להשיב בעניין "ניגוד העניינים", זילבר ומסינג הזדרזו ופסלו את מסקנות הוועדה לחלוטין. על פי ההנחיות של השניים, המסקנות של ועדת זליכה אינן תקפות יותר והצוות המקצועי שימשיך לבחון את עניין קצבאות הנכים יהיה חייב לדון מחדש בכל הסוגיות שנבחנו ולנסח המלצות חדשות.

 

אג'נדה לשעתה

לאחרונה עמד מנדלבליט בראש ועדת האיתור לבחירת משנה קבוע לענייני משפט מנהלי-ציבורי. מתוך עשרת המועמדים, ועדת האיתור המליצה על ד"ר גיל לימון, מקורבו של מנדלבליט ועוזרו הבכיר בחמש וחצי שנים האחרונות, לתפקיד. אגב, לימון שירת בפרקליטות הצבאית כאשר מנדלבליט היה הפרקליט הצבאי הראשי, ולאחר שמנדלבליט מונה לתפקיד מזכיר הממשלה לימון הובא לשמש בתפקיד יועץ בכיר למזכיר הממשלה. על פניו קיים ניגוד עניינים מובהק המונע את מנדלבליט לעסוק במינוי של לימון לתפקיד, אבל כידוע לכל, אנשי המערכת המשפטית, וכמובן שופטים, פטורים מזוטות כמו הימנעות מניגוד עניינים. מלבד זאת, חייבים להודות שמינוי בניגוד עניינים של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לענייני משפט מנהלי-ציבורי, הפקיד המשפטי שאמון על הנושא של ניגודי עניינים בקרב אנשי ציבור, מעיד על חוש הומור בריא במיוחד מצידו של מנדלבליט.

אבל לא בלימון או מנדלבליט עסקינן אלא דווקא בדני חורין שמונה לשמש כממלא מקום בתפקיד המשנה ליועץ המשפטי לענייני משפט מנהלי-ציבורי לאחר פרישתה של זילבר מתפקידה.

חורין שימש בתפקיד כאשר ניסנקורן מונה על ידי הורוביץ. פקידי האוצר ביקשו מחורין לברר את סוגיית העסקתו של ניסנקורן כנציגו של שר הבריאות במשא ומתן על תקציב הבריאות. חורין בחן את הנושא ולמרות שציין בעייתיות אחרת במינוי – החלשת הדרג המקצועי במשרד האוצר – הוא לא פסל את המינוי בשל ניגוד עניינים כפי שעשתה זילבר לזליכה.

כלומר, חורין סבור שהלקוחות הפרטיים של ניסנקורן לא מפריעים לתפקודו כיועץ לשר הבריאות ולא מקימים לו ניגוד עניינים. אבל רגע, להיכן נעלמה האג'נדה של ניסנקורן?

כזכור, האג'נדה של ניסנקורן בעניין הנכים והתבטאות לגביה בפומבי הספיקו כדי להעמיד את יועצו זליכה בניגוד עניינים שמנע ממנו לעסוק בסוגיה מצומצמת הקשורה בנכים. אז אם האג'נדה של ניסנקורן בעניין הנכים הספיקה לפסול את יועצו, איך היא לא פוסלת את ניסנקורן עצמו לעסוק בתקציב הבריאות המכסה מגוון של סוגיות הקשורות בנכים? האם מדובר באג'נדה של שרדינגר או שמא הייתה זו רק אג'נדה לשעתה?

ובכן, יש להבין כי לעתים המערכת המשפטית משתמשת בסוגיית ניגוד העניינים כדי לסכל את מי שלא נושא חן בעיניה. הדרך בה סוכל זליכה, בייחוד בכל הקשור למינויו לוועדה לבחינת העלאת קצבאות הנכים, מעידה כאלף עדים על ההנמקות המשפטיות הקלושות והמביכות שהמערכת המשפטית משתמשת בהן כדי להשליט את רצונה על המערכת הפוליטית ועל מגנון שירות המדינה. כמעט מיותר לציין שאנשי המערכת המשפטית – שופטים, יועצים משפטיים וכיוצא באלו – אינם מחילים על עצמם את הסטנדרטים של ניגוד עניינים שהם מחילים על זולתם. אבל לעתים ישנם מקרים אחרים, ותקופות אחרות, בהם המערכת המשפטית מגלה "סובלנות" ראויה לציון גם כלפי מי שמחוץ לקאסטה המשפטנית. כנראה שעכשיו אנחנו בעת רצון שכזו, עת בה אג'נדה של אדם – אג'נדה שבעבר הביאה לפסילתו של אדם אחר – כבר אינה מפריעה יותר לגורמים המשפטיים. אם זה לא מסמל שאנחנו בתקופה של ריפוי ואיחוי אני לא יודע מה כן.

ניסים סופר הוא פובליציסט ועורך אחראי באתר דיומא

users: ניסים סופר

עוד בנושא

אולי יעניין אתכם