מני יצחקי (משמאל) עונד את סיכת יחידת להב 433 על מדיו של רוני ריטמן   מקור: ויקיפדיה
בתמונה: מני יצחקי (משמאל) עונד את סיכת יחידת להב 433 על מדיו של רוני ריטמן (מימין)

O, what a tangled web we weave
When first we practise to deceive

Walter Scott, Marmion: A Tale of Flodden Field

הו, איזו רשת סבוכה אנו טווים
כאשר מנסים אנו כוחנו בכזבים

וולטר סקוט, מרמיון

החשיפה של עמית סגל

התכתובות הפנימיות בין בכירי הפרקליטות שחשף הפרשן הפוליטי של חברת החדשות עמית סגל עוררו סערה ציבורית מיידית. מהתכתובות עולה כי התנהלות פסולה ואולי פלילית במשטרה הושתקה על ידי בכירי המשטרה ואז על ידי בכירי הפרקליטות כדי לא לעורר סערה שתפגע במערכת ובחקירת תיקי ראש הממשלה.

הכתבה של עמית סגל. חדשות 12

מסתבר שרב פקד אבי רוטנברג ניהל קשר זוגי סודי עם ג'ודי ניר מוזס שלום מתחילת 2015. באותה תקופה היה רוטנברג חוקר בכיר ביאח"ה (היחידה הארצית לחקירות הונאה) ועמד בראש הצוות שחקר את פרשת מעונות ראש הממשלה. רוטנברג בחר להסתיר ממפקדיו את הקשר הזוגי שניהל עם מוזס שלום.

בתחילת 2016 הגיעו לידי המשטרה הקלטות הסתר של ראש הממשלה בנימין נתניהו ומו"ל "ידיעות אחרונות" נוני מוזס, מה שיהפוך בהמשך לתיק 2000.

רוטנברג היה מיועד להשתתף בבדיקת המשטרה של מה שיהפוך להיות תיק 2000. סגל טוען, בהסתמך על מסמכי מח"ש (המחלקה לחקירות שוטרים), כי רוטנברג שותף בפרטי חקירת נתניהו-מוזס ושהיה שותף סוד להקלטות נתניהו-מוזס.

אולם, מסתבר שבאותה תקופה כבר הסתובבו במשטרה שמועות על הקשר הזוגי בין רוטנברג לבין מוזס שלום. סגן ניצב מומי משולם, בכיר ביאח"ה ומי שעמד בראש צוות החקירה המיוחד שבדק את תיקי 1000 ו-2000, כתב כך: "לפני מספר חודשים סיפר לי רפ"ק ----- [השם מושחר] על כך ששמע על רומן המתנהל בין רפ"ק רוטנברג לג'ודי ניר מוזס. משיחות כלליות הבנתי ממנו שהוא חי עם אשתו... [רוטנברג] ציין שהוא בהחלט יכול לנהל את התיק הנדון. שאלתיו באם ישנן סיבות נוספות שבגינן יכולה להיות בעיה מבחינתו לנהל את התיק והנ"ל השיב בשלילה".

תאריך המכתב של סנ"צ משולם הוא ה-22 ביוני 2016. תזכרו היטב את התאריך הזה.

יש לציין כי ממה שנחשף מהמסמך לא מצוין בפירוש שמדובר בתיק 2000. עם זאת סביר להניח שזה התיק עליו מדבר סנ"צ משולם, ולא תיק 1000 שגם היה תחת פיקודו ולא תיק מעונות ראש הממשלה שניהל רפ"ק רוטנברג. שכן היחסים של רוטנברג עם מוזס שלום מקימים לכאורה ניגוד עניינים מובהק עוד יותר בתיק 2000 מאשר בתיקים האחרים, היות שנוני מוזס, אחיה של מוזס שלום, הוא חשוד בתיק זה.

בתיק מעונות ראש הממשלה קם ניגוד עניינים מתוקף האיבה המשפחתית והאישית בין מוזס שלום לבין משפחת נתניהו. לא מדובר בסוד כמוס אלא באיבה גלויה ופומבית בחלקה. מח"ש ציינו, במסמך שנחשף על ידי סגל, את "היריבות המרה בין המשפחות על רקע חוק ישראל היום והקדמת הבחירות". מח"ש הוסיפו וציינו כי "קיימת אינדיקציה כי לגברת מוזס היה אינטרס אישי וכלכלי באופן ניהול חקירת תיק המעונות ותוצאותיה וכי החשוד [רוטנברג] היה מודע לכך".

אבל היה עוד תיק ועוד ניגוד עניינים שסגל לא הזכיר במהלך הכתבה. מהמסמכים שהוצגו בכתבה אפשר ללמוד שהקשר הזוגי בין רוטנברג לבין מוזס החל בזמן שנמרוד ניר, בנה של מוזס שלום, נחקר על ידי יאח"ה, יחידתו של רוטנברג, בתיק עיריית רמת גן. בתיק זה, לא רק שהתקיים ניגוד עניינים מובהק, אלא רוטנברג גם פעל בניגוד עניינים שכן שימש חוקר בכיר בתיק. עוד נחזור לתיק הזה בהמשך.

Lahav 433

יאח"ה היא אחת משש היחידות הארציות המרכיבות את להב 433

אבל מה בדיוק הייתה המטרה של המסמך של סנ"צ משולם? אין מדובר בסיכום פגישה עדכנית בין סנ"צ משולם לבין רפ"ק רוטנברג. למעשה, מדובר בדיווח של סנ"צ משולם למפקדיו על מה שהוא עצמו ידע עד לאותו היום על הקשר הזוגי בין רוטנברג לבין מוזס, ועל מה שעשה לאחר ששמע על הקשר המדובר.

אם בוחנים היטב את הכתבה ששודרה, אפשר להבחין ברקע במסמכים שסגל מצטט מתוכם. המסמך שכותרתו "הנדון: רפ"ק אבי רוטנברג וג'ודי ניר מוזס – חשד לקשר רומנטי" מוצג ברקע של הכתבה ואפשר להבחין בתאריך – ה-22 ביוני 2016.

כאמור, המסמך אינו מתעד פגישה שנערכה באותו היום אלא מתעד פגישות עבר של משולם ושל רוטנברג בנושא הקשר הזוגי שלו עם מוזס שלום. משולם מספר כי מספר חודשים קודם לכן שמע שמועה על רומן בין השניים. משולם כותב כי "משיחות כלליות עמו הבנתי ממנו שהוא חי עם אשתו". זהו תיאור קצת אניגמטי ועמום באופן מחשיד. למה משולם לא כותב כי שאל באופן ישיר את רוטנברג אם יש לו רומן עם מוזס שלום? מוזר מאוד. על כל פנים, משולם מציין כי רוטנברג אמר שהוא יכול לנהל את התיק הנדון (כנראה תיק 2000, כמוסבר לעיל).

המסמך הבא שמוצג בכתבה נכתב על ידי ראש יאח"ה, תת ניצב כורש ברנור. וכך כותב מפקד היחידה של רוטנברג: "קראתי היום [הדגשה שלי, נ.ס.] לנדון למשרדי. שאלתי את הנדון האם אם יש לו היכרות וקשר לג'ודי ניר מוזס. הנדון השיב בחיוב". ברנור מוסיף וכותב "בהמשך שוחחתי עימו ארוכות על ההיבטים הפסולים בהתנהגותו ועל הנורמות המצופות מקצין משטרה".

המסמך מוצג ברקע הכתבה ואפשר לראות שגם הוא נכתב ב-22 ביוני 2016.

על מה שהתרחש במשטרה לאחר שהיחסים נחשפו נדבר בהמשך, אבל עתה צריך לספר על חשיפה עיתונאית מוקדמת של הנושא, עוד באוגוסט 2017.

Coresh Barnoor

תנ"צ כורש ברנור

 

החשיפה של רביב דרוקר

בתגובה לפרסומים של סגל היו מי שקפצו וטענו שמדובר באטריות מחוממות, לפחות ביחס לרוטנברג, הואיל ורביב דרוקר כבר חשף את הפרשה במה שהיה אז "חדשות 10".

ואכן, ב-9 באוגוסט 2017 חשף דרוקר את הסיפור. וכך מתוארים הדברים באתר "החדשות 13" (הגוף שנוצר לאחר המיזוג בין ערוץ 10 לבין רשת): "חוקר ביאח"ה הוזז לאחרונה [הדגשה שלי, נ.ס.] מתפקידו לאחר שהתברר כי הוא מקורב לג'ודי ניר מוזס שלום". יש לציין כי ההקלטה המלאה של הכתבה לא זמינה באתר ואפשר למצוא רק חלק ממנה ברשת, כך שנצטרך להסתמך בעיקר על ההעברה של הנאמר בכתבה לכתוב באתר. על כל פנים, תזכרו את המילה "לאחרונה" כי אנחנו נחזור אליה בהמשך.

חלק מהכתבה ששידר רביב דרוקר על פרשת רוטנברג-מוזס שלום, באוגוסט 2017. חדשות 10

הסיפור ממשיך כך באתר: "החוקר אבי רוטברג [הטעות במקור, הן בכתוב באתר והן בדבריו של דרוקר בכתבה המצולמת, נ.ס.] היה חוקר ביחידה הארצית לחקירות הונאה, אך לאחר שהתברר כי הוא מקורב לניר מוזס שלום הוחלט כי לא יעבוד בתיקי נתניהו. סיבה נוספת להעברתו מהיחידה היא טעמי נראות. גורמים מספרים כי העברתו של החוקר יצרה מכשול, כיוון שפתאום נעלם אחד החוקרים מהתיקים [כל ההדגשות שלי, נ.ס.]".

כלומר, בקיץ 2017 הודלף לדרוקר הסיפור של הקשר בין רוטנברג לבין מוזס שלום ושל הרחקתו מתיקי נתניהו. סביר מאוד להניח שההדלפה לדרוקר באה מקרב שורות המשטרה. אמנם, ישנה אפשרות שהפרקליטות ולא המשטרה הייתה הגורם המדליף לדרוקר, אבל זו האפשרות הסבירה פחות. בכל מקרה, ברי כי מקור הידיעה בהדלפה מתוך גורמי האכיפה.

ובכן, כדאי להעיף מבט שני על המידע שהודלף לדרוקר (ועל המידע שלא הודלף לו).

לפי המידע שפרסם דרוקר:
1. רוטנברג היה אחד החוקרים של תיקי נתניהו (דרוקר לא מפרט איזה תיקים).
2. הוחלט שרוטנברג לא יעבוד בתיקי נתניהו.
3. רוטנברג הועבר לאחרונה מיאח"ה, כלומר בסמוך לאוגוסט 2017.
4. העברתו של רוטנברג מיאח"ה יצרה מכשול בחקירת תיקי ראש הממשלה בגלל היעלמותו מצוות החקירה.

ואיזה מידע שנחשף עתה לא הודלף בזמנו לדרוקר?
1. הזמן בו החל הקשר בין רוטנברג לבין מוזס שלום.
2. העובדה שרוטנברג הסתיר את הקשר עם מוזס שלום ממפקדיו במשך תקופה ממושכת.
3. העובדה שרוטנברג כנראה שיקר למפקדיו כאשר נשאל על טיב יחסיו עם מוזס שלום.
4. הזמן המדויק בו גילו במשטרה על הקשר הזוגי בין רוטנברג לבין מוזס שלום.
5. איזו פעולות ננקטו נגד רוטנברג לאחר גילוי הקשר בינו לבין מוזס שלום, מלבד העברתו מתיקי נתניהו ומיחידת יאח"ה ליחידה אחרת.

בהמשך נראה שיש גם מידע שקרי שהודלף לדרוקר ועיקרו:
1. מה התאריך האמיתי בו הועבר רוטנברג מיאח"ה.

ועתה הגיע הזמן לעבור לתגובה המאוד מעניינת של הפרקליטות לחשיפה של סגל

 

התגובה של הפרקליטות בעניין רוטנברג

בתגובה לחשיפה של סגל עלתה הפרקליטות להתקפה. הפרקליטות ביקשה להבהיר כי "לאחר בדיקת הדברים, הכתבה כולה מגמתית, מסולפת ומוציאה דברים מהקשרם" והוסיפה כי "אין לנו אלא להצר על האופן בו הוצגו הדברים ונבקש להעמידם על דיוקם".

ובכן, הבה ונראה כיצד העמידה הפרקליטות את הדברים על דיוקם: "בניגוד גמור לנטען בכתבה, החוקר בדימוס רוטנברג כלל לא היה מעורב בחקירת תיק 2000, בו נאשם מר נוני מוזס. למעשה, הוא עזב את היחידה החוקרת בחודש יוני 2016 כחצי שנה טרם החלה חקירת הפרשה, בשלב בו נגבתה רק עדות מקדמית ראשונה ויחידה, שאינה עדות של מי מהחשודים בתיק, ואף בה הוא לא נמנה על צוות החוקרים". הפרקליטות מסכמת את ההתייחסות לחלקו של רוטנברג בכתבה של סגל כי "למעשה די בכך כדי לשמוט את עיקר הבסיס מן הפרסום" ולא שוכחת להוסיף "יצויין כי עניינו של רוטנברג פורסם עוד בשנת 2017 ע"י העיתונאי רביב דרוקר".

הפרקליטות הוציאה הבהרה נוספת, העוסקת אך ורק בחלקו של רוטנברג בכתבה של סגל: "הקצין החוקר לשעבר, אבי רוטנברג, שירת ביאח"ה, היחידה שחקרה את תיקים 1000 ו-2000, עד לחודש יוני 2016, מועד בו הועבר ליחידה אחרת. רק בחודש ינואר 2017, כחצי שנה לאחר עזיבתו את יאח"ה, הפכה הבדיקה בתיקי 1000 ו-2000 לחקירה פלילית. לפי מזכר שתיעוד מקיומו הועבר גם לסנגורים במסגרת חומרי החקירה, רוטנברג השתתף בחודש מאי 2016 בפגישה שהתקיימה עם מקור מודיעיני ואשר קדמה לפתיחת החקירה הפלילית בתיקי ראש הממשלה. מדובר בשלב ראשוני של בדיקת מידע מודיעיני שהתקבל, ולא בחקירת התיקים. נשוב ונדגיש כי בתקופה בה שירת רוטנברג ביאח"ה, הוא כלל לא היה מעורב בפעולות חקירה שבוצעו בתיק 2000. אין לנו אלא לשוב ולהצר על הצגת הדברים באופן מטעה ומגמתי".

 

בחזרה לסגל

אמנם, טענת איש הקש של הפרקליטות יוצרת מסגור לא ענייני לתגובה כולה הואיל וסגל כלל לא טען בכתבה כי רוטנברג היה מעורב בתיק 2000, אלא ששותף בפרטי חקירת נתניהו-מוזס (וזאת בהסתמך על הכתוב במסמכי מח"ש). אבל זה לא באמת החלק החשוב בתגובה של הפרקליטות. מה שחשוב זה האימות הנוסף של קו הזמן שבנה סגל בכתבה. שכן כפי שדיווח סגל, כבר למחרת השיחה עם תנ"צ ברנור, נפגש מפקד להב 433 ניצב רוני ריטמן עם רוטנברג וסגר את הטיפול בפרשה – לפחות לאותה העת.

וכך כתב ריטמן בסיכום הפגישה "סיכמתי שכורש ישוחח בדיסקרטיות עם רפ"ק רוטנברג ויציע לו לעבור בהסכמתו לתפקיד ר' [ראש] כוח משימה. בנוסף תירשם לנדון הערת מפקד".

בסוף יוני 2016, נסגר הטיפול בנושא באופן פנימי בתוך יחידת להב 433. מסיכום ביניים של מח"ש שהוצג בכתבה אנו למדים שריטמן עדכן את ראש אח"מ (אגף חקירות ומודיעין) ניצב מני יצחקי וראש מח"ש עודכן טלפונית.

Rony Ritmanנ

ניצב רוני ריטמן שסגר את הפרשה של רפ"ק רוטנברג בתוך המשטרה (בידיעתו של ניצב יצחקי)

 

בחזרה לדרוקר

הקורא העירני לבטח כבר הבחין כי קיימת התנגשות בין קו הזמן שבנה סגל, ושתגובת הפרקליטות אישרה, לבין קו הזמן שהציג דרוקר. מפקדיו של רוטנברג גילו את הקשר הזוגי עם מוזס שלום ביוני 2016 וסגרו את הטיפול בפרשה באופן פנימי כבר ביום למחרת הגילוי, ואילו דרוקר דיווח על הנושא רק באוגוסט 2017. "אז מה?" ישאל הקורא, ויוסיף "הסיפור הודלף לדרוקר רק שנה לאחר שהתרחש ואז הוא פרסם אותו". אבל זה לא הסיפור מיוני 2016 שהודלף לדרוקר, אלא גרסא אלטרנטיבית של הסיפור, עם קו זמן אחר לגמרי.

כזכור, דרוקר סיפר כי לאחר שהתברר כי רוטנברג מקורב לניר מוזס שלום הוחלט כי לא יעבוד בתיקי נתניהו. באוגוסט 2017 תיקי 1000 ו-2000 מצויים כבר בשלב של חקירה פלילית מלאה. אבל אולי דרוקר התכוון שרוטנברג בעצם הוסר מהתיקים עוד בשלב מקדמי, נניח ביוני 2016, היכן שהסרתו מהטיפול המשטרתי לא תורגש כלל וכלל? אז זהו שלא. למידע שהודלף לדרוקר הוספה האנקדוטה המעניינת הבאה: "גורמים מספרים כי העברתו של החוקר [רוטנברג] יצרה מכשול, כיוון שפתאום נעלם אחד החוקרים מהתיקים".

אם רוטנברג הועבר מהטיפול בתיקי נתניהו ביוני 2016 לא היה נוצר שום מכשול, ואף אחד לא היה שם לב להיעלמותו של רוטנברג מהתיקים, משום שבאותה העת עוד לא הייתה חקירה פלילית (החקירה הפלילית בתיקי 1000 ו-2000 החלה רק בינואר 2017, כפי שציינה הפרקליטות בתגובתה). מכך עולה שהאנקדוטה המודלפת נועדה למקם את הסרת רוטנברג מהחקירה בנקודת זמן המצויה לאחר שתיקי 1000 ו-2000 הפכו לחקירה פלילית. יתרה מזו, דרוקר מציין בפירוש שרוטנברג היה "אחד החוקרים של תיקי נתניהו". כלומר, גם להבנתו של דרוקר באותה העת, הייתה לרוטנברג נגיעה בפועל בתיקי נתניהו (וזאת בניגוד למה שהפרקליטות טוענת עתה ובאופן מפתיע גם בניגוד למה שדרוקר עצמו טוען עתה).

הוכחה נוספת למטרת ההדלפה אפשר למצוא במועד ההעברה של רוטנברג מיאח"ה. כזכור, רוטנברג הועבר מתיקי ראש הממשלה ומיחידתו כבר ביוני 2016. אולם המידע השקרי שהודלף לדרוקר ממקם את ההעברה במועד שונה. זוכרים את ה-"לאחרונה"? ובכן, במידע שהודלף לדרוקר נאמר כי "חוקר ביאח"ה הוזז לאחרונה מתפקידו". כלומר, סמוך לאוגוסט 2017, שנה לאחר מועד ההזזה האמיתי.

ניכר שהגורם המדליף, סביר להניח גורם בכיר מתוך המשטרה, רצה להוציא החוצה את הסיפור, אבל בקו זמן אחר מזה שהתרחש בפועל. אותו גורם הדליף מידע שקרי לדרוקר כדי שהלה יסייע לו לבסס את קו הזמן החלופי. דרוקר, עיתונאי מוכשר לכל הדעות, כנראה לא הצליח להשיג מידע מצליב, מה שכל עיתונאי ברמתו שואף לעשות, ולכן פרסם את המידע השקרי שנמסר לו כמות שהוא. במקום הזזה מתפקיד שקרתה בפועל ביוני 2016, הוזז רוטנברג מתפקידו, במידע השקרי שהודלף לדרוקר, רק סמוך לאוגוסט 2017, ובמקום מעורבות חסרת משמעות בתיקי ראש הממשלה הוצג רוטנברג כבורג מרכזי בתיקים אלו שהסרתו "יצרה מכשול".

 

ועוד קצת דרוקר

זה לא סוד גדול שמדליפים מעבירים לעתים מידע שקרי לעיתונאים כדי שהאחרונים יפרסמו סיפורים שנוחים לראשונים. אבל למה להדליף מידע שקרי על סיפור רוטנברג לדרוקר? ניכר שגורמים במשטרה רצו לשלוט בנרטיב הזוגיות של רוטנברג-מוזס, כדי למנוע יציאה של הסיפור במועד לא נוח להם. אותם גורמים רצו לפרסם את הסיפור בתנאים המציירים את המשטרה כמי שמקפידה מעל ומעבר על ניגודי עניינים ועל נראות ציבורית כמו שעולה מתגובתם לכתבה של דרוקר:

"לאור הרגישות הרבה של משטרת ישראל גם למהות וגם לנראות הציבורית, נעשו כל הפעולות הנדרשות למניעת ניגוד עניינים ולו עקיף ורחוק".

במצב כזה, אותם מדליפים לא יכולים לגלות לדרוקר כי מדובר בסיפור מלפני שנה. שכן דרוקר ישאל אותם למה הם מדליפים לו רק עתה. ואז אולי הוא ישאל על הדרך בה נחשפו היחסים. ובמקום סיפור חיובי, המשטרה עלולה לקבל כתבה שלילית. המדליפים פשוט נהיו חמדנים בשקר שלהם. במקום להיפטר מהסיפור עם קו הזמן המקורי, הם יצרו קו זמן אלטרנטיבי שמחמיא למשטרה. זו הייתה טעות.

Raviv Drucker

רביב דרוקר. הכתבה שפרסם דרוקר התבססה על מידע שקרי שכנראה הודלף לו מהמשטרה

ההבדלים בין המידע שהודלף לדרוקר בקיץ 2017 לבין התגובה של הפרקליטות על הטיפול המשטרתי בעניינו של רוטנברג מעלים גיחוך של שעשוע מיואש. נכון, הסיפור של דרוקר לא היה פרסום רשמי של המשטרה או של הפרקליטות, אבל מלבד תמימים מוחלטים, אף אחד לא יחשוב שהמידע הגיע אליו שלא מהמשטרה או מהפרקליטות.

אולי אם המשטרה והפרקליטות ישקרו פחות לציבור כדי לקדם את הנרטיבים הרצויים בעיניהן, אז הן פחות תסתבכנה בשקרים של עצמן.

אבל הסיפור לא נגמר פה.

 

המשטרה ומח"ש

לקראת סוף 2017 נפתחת חקירת מח"ש בפרשת רוטנברג-מוזס שלום. החקירה לא נפתחה עקב חשדות שעלו במח"ש אלא לאחר שהמשטרה דיווחה למח"ש על קשר שהתקיים בין השניים עוד בזמן חקירת בנה של מוזס שלום ביאח"ה.

באוקטובר 2017 נפגש ראש אגף החקירות והמודיעין ניצב מני יצחקי עם אשתו לשעבר של רפ"ק רוטנברג. אשתו לשעבר של רוטנברג, קצינה רמת דרג במשטרה, מסרה ליצחקי כי "להערכתה, אבי הכיר את ג'ודי במסגרת חקירת תיק עיריית רמת גן (כאשר חקר את בנה של ג'ודי בזמן ששירת ביאח"ה)".

ניגוד העניינים של רוטנברג בתיק עיריית רמת גן הוא לא כמו ניגוד העניינים שלו בתיק 2000. שכן בתיק 2000 מדובר על שותפות סוד ולא על מעורבות פעילה בחקירה – וזאת בניגוד למידע השקרי שהודלף לדרוקר על היותו של רוטנברג חוקר "בתיקי נתניהו". בתיק עיריית רמת גן, רוטנברג היה חוקר בכיר ואף חקר בעצמו את נמרוד ניר. כלומר, בתיק עיריית רמת גן מדובר בפעולה של רוטנברג בניגוד עניינים מובהק באופן המקים חשד ברור לעבירת מרמה והפרת אמונים.

אם הסיפור של תיק עיריית רמת גן היה מתפוצץ בתקשורת, הוא היה פוגע קשה מאוד במשטרה, הרבה יותר מהקשר הרופף של רוטנברג לתיק 2000.

אשתו לשעבר של רוטנברג, כנראה הצליחה לשכנע את ניצב יצחקי שהסיפור הולך לצאת לתקשורת.

וזו הסיבה היחידה בגינה שיצחקי פנה למח"ש – למרות שרפ"ק רוטנברג נמצא כבר בחופשת פרישה מהמשטרה.

מסיכום הביניים של חקירת מח"ש עולה כי רוטנברג הודה בפני כורש ברנור שהיחסים עם מוזס שלום החלו שנה וחצי לפני הפגישה ביוני 2016, כלומר, בתחילת 2015. כלומר, יצחקי ידע על הימצאותו של רוטנברג בניגוד עניינים מובהק בתיק עיריית רמת גן שנה וארבעה חודשים לפני שדיווח על כך למח"ש. יצחקי פנה למח"ש אך ורק בגלל שהסיפור של תיק עיריית רמת גן עמד לצאת לתקשורת. כי אם העניין נחקר במח"ש, אי אפשר לבוא אל המשטרה בטענות של קבירת הפרשה. וכל עוד הנושא בחקירה אפשר להשיג דחייה של מועד הפרסום. ולא פחות חשוב, מח"ש היא בפרקליטות. ובכלל לא בטוח שבכירי הפרקליטות ירצו לחשוף את הסיפור לאור השמש המחטא.

 

הפרקליטות ומח"ש

ברגע שהעניין הגיע למח"ש, רוטנברג היה בצרות. למח"ש היה את תיק עיריית רמת גן, את תיק מעונות ראש הממשלה, ואת שותפות הסוד להקלטות ראש הממשלה בתיק 2000. חוץ מזה היה להם את זה שרוטנברג לא גילה למפקדיו על הקשר הזוגי עם מוזס שלום, ואולי גם את השקרים שסיפר לסנ"צ משולם (בהנחה שמשולם שאל אותו במישרין על היחסים עם מוזס שלום). בסיכום ביניים של הליך הבדיקה במח"ש, נכתב כי "ישנה אינדיקציה מחומר החקירה כי נעשו פעולת הסתרה מכוונות מצידו [של רוטנברג]".

Mahash

מח"ש היא מחלקה בתוך פרקליטות המדינה

סגל חושף את התכתובת בין ראש מח"ש אורי כרמל לבין המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים מומי למברגר. ההשגות של למברגר שסגל מקריא בכתבה עוסקות בניגוד העניינים בתיק עיריית רמת גן, ובקשר בין חוקר לבין מקורב לחשוד, קרי בנה של מוזס. במסמך שמשודר אפשר לראות עוד חלק קטן מהמכתב בו מעלה למברגר השגות גם על ניגודי העניינים בתיקים הרלוונטיים האחרים.

אבל כמובן, מה שסגל הדגיש ומה שמשך את עיקר תשומת הלב של הציבור הייתה ההערה של למברגר: "אני לא רואה מצב בו בעת הזו מח"ש נכנסים לבדיקת חומרים בתיק 2000. מסיבות מובנות".

 

המערכת, דבר ראשון, שומרת על עצמה

החשיבות העיקרית בכתבה של עמית סגל מצויה בחשיפות שלה – חשיפות המתבססות לא על מידע בעל-פה אלא על תיעוד ממוסמך. אבל סגל פספס קצת בכתבה שכן המסגור שלה הוא חלקי ולא מפורט דיו (למען ההגינות יש להזכיר את מגבלות המדיום של כתבה בחדשות). סגל רצה להראות כי מערכת האכיפה – המשטרה והפרקליטות – התכנסה פנימה כדי לקבור פעולות פסולות ואולי פליליות של אנשיה וכדי למנוע ביקורת חיצונית וגלויה, וכל זאת על מנת שלא לפגוע בחקירת תיקי ראש הממשלה. טיוח בתיקי נתניהו.

אבל סגל בעצם מסתכל על פיל דרך חור המנעול. זה לא שלא הייתה השפעה לרגישות של תיקי ראש הממשלה על החלטות ההסתרה והטיוח של המשטרה ושל הפרקליטות. הייתה, ובעיקר בקרב בכירי הפרקליטות. אולם מדובר בתופעה רחבה יותר ועמוקה יותר ששבה והתגלתה לנו במקרה הנוכחי – והפעם על בסיס עדויות כתובות.

המערכת, וזה לא משנה אם מדובר במשטרה או בפרקליטות, קודם כל רוצה להגן על עצמה. לא לזעזע את הספינה. לא להוציא כביסה מלוכלכת החוצה. לקבור דברים בשקט. מפחיד כמה שהסתעפויות הסיפור הנפרשות לעיל, וסיפורים אחרים מהעבר הרחוק והקרוב ומההווה, מזכירים את הדיאלוג בין חוקר מח"ש איזי בכר לבין ניצב משנה ברק הראל בפרק האחרון של הסדרה "מנאייכ" ששודרה בכאן 11. [זהירות ספוילר] "המערכת, דבר ראשון, שומרת על עצמה" אומר הראל לבכר כאשר חקירת מח"ש נגדו מושתקת בגלל שהיא מסכנת את הפרקליטות בפרסום שלילי.

Menayec Scene

איזי בכר וברק הראל, "מנאייכ". כאן 11

אמנם, לא הייתה פה קנוניה חובקת עולם. אין פה כדור שלג מתגלגל. למעשה, אפילו לא הייתה פה תגובת שרשרת רציפה בין המשטרה לבין הפרקליטות. זה סיפור אחד קטן שהסתעף לשלושה סיפורים נפרדים (בינתיים). הבעיה היא שכל סיפור בנפרד מלמד על חוליי המערכת והצירוף של שלושתם יחד מעיד על ליקויים מערכתיים אופקיים ואנכיים.

בתחילה, זה רק סיפור פשוט. קצין ביאח"ה החל בזוגיות עם אישה שפגש בחקירת משטרה. הזוגיות הקימה לקצין המשטרה מספר ניגודי עניינים בעוצמה שונה ובחשיבות שונה. קצין המשטרה היה מודע לניגודי העניינים אך בחר להסתיר את מערכת היחסים ממפקדיו וכנראה גם שיקר להם. על פניו, קם פה חשד ברור למרמה והפרת אמונים של שוטר. של איש ציבור. לא חדש במיוחד ולא מעניין במיוחד.

אבל הסיפור הפשוט שלנו לא כל כך פשוט כמו שהוא נראה בתחילה.

בגלל מעמדה הציבורי של האישה, בגלל ריביה וטינותיה ובגלל קשריה המשפחתיים, נוצרו ניגודי עניינים מורכבים יותר. וחמור לא פחות בעיני בכירי המערכת, נוצר פה פוטנציאל לסיקור שלילי מתמשך של המשטרה בגלל האופי הסנסציוני של הסיפור ובגלל שהאישה היא דמות מוכרת וצבעונית. וכן, סגל צודק שגורמי האכיפה, ובעיקר בכירי הפרקליטות, שקלו שיקולים זרים נוספים בנושא בגלל תיקי ראש הממשלה ובעיקר תיק 2000. מסיבות מובנות.

בהסתעפות הראשונה של הסיפור, ביוני 2016, הקצינים הבכירים רוני ריטמן ומני יצחקי קברו את הפרשה. במקום להעביר את רוטנברג לבדיקת מח"ש הם סגרו את הפרשה באופן פנימי והשתיקו אותה. כי מה הם צריכים חקירת מח"ש על הראש? ואם זה ייצא לתקשורת זו בכלל תהיה סנסציה צהובה. מי צריך את כאב הראש הזה? נעביר את רוטנברג מיאח"ה לתפקיד של ראש כוח משימה. רוטנברג יהיה מרוצה וישתוק, והפרשה תעלם. טוב לכל המעורבים וטוב למערכת. "המערכת, דבר ראשון, שומרת על עצמה".

בהסתעפות השנייה של הסיפור, באוגוסט 2017, גורמים, כנראה במשטרה, נהיו חמדנים. עכשיו הם רצו להשתמש בפרשת רוטנברג-מוזס שלום כדי להפיק רווח תקשורתי, ובייחוד להראות כמה הגישה שלהם לתיקי ראש הממשלה היא עניינית. זאת אל מול הביקורת הגואה של בנימין נתניהו על התנהלות פסולה ונגועה בשיקולים זרים של גורמי האכיפה כלפיו.

אז גורמים במשטרה הדליפו לדרוקר את הסיפור. אבל הם הדליפו לדרוקר מידע שקרי במכוון, גם כדי שלא יידע את הסיפור האמיתי (ההסתרה של רוטנברג, הזמן של ההזזה מהיחידה ועוד), וגם כדי ליצור סיפור אלטרנטיבי. סיפור יפה יותר. סיפור בו חוקר בתיקי ראש הממשלה מועבר מתפקידו לפני שנוצר ניגוד עניינים, אפילו זעיר, תוך שהמשטרה מקפידה הקפדה קיצונית על ניגודי עניינים ואפילו על נראות ציבורית.

ההסתעפות השנייה של הסיפור שונה מההסתעפות הראשונה, אבל לשתיהן יש מכנה משותף – "המערכת, דבר ראשון, שומרת על עצמה".

בהסתעפות השלישית של הסיפור, הפרשה עמדה לפני חשיפה בתקשורת. ניצב יצחקי החרוץ, שידע על העיסקה של ריטמן עם רוטנברג זה 16 חודשים, פתאום נזכר להעביר את התיק למח"ש. זאת למרות שרוטנברג כבר היה בחופשת פרישה. טוב, בכל זאת עדיף מאוחר מלעולם לא, בייחוד אם – בצירוף מקרים אקראי לגמרי – הפרשה המלאה, ולא הגרסא האלטרנטיבית שהודלפה לדרוקר, הולכת להתפוצץ בתקשורת.

אבל לא ינום ולא יישן פרקליט ישראל. אם המשטרה לא מצליחה להגן על עצמה מפני חקירת מח"ש, הפרקליטות – הגוף לו מח"ש כפופה – תיזעק לעזרה.

המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים מומי למברגר הוא לא מגושם כמו הגורמים שהדליפו לדרוקר. למברגר גם לא יקבור את הסיפור באופן גס וישיר כמו ניצב ריטמן. בעדינות, כל כך בעדינות, הוא ידאג שהסיפור ימות בחושך. בדומיה.

אם אפשר למשוך זמן אז הוא ופרקליט המדינה שי ניצן ימשכו זמן. אם צריך ראש מח"ש אנ"ש, נחכה לזמן בו נוכל למנות אחד (או אחת במקרה הזה).

ובינתיים, נשאל אם ניגוד עניינים הוא בעצם ניגוד עניינים. נתמה האם מעורבותו של חוקר המצוי בניגוד עניינים בחקירה המקימה את ניגוד העניינים "= עבירה"? נהרהר באופן אקזיסטנציאלי מה קורה אם עץ ניגוד עניינים נופל ביער ניגודי העניינים אבל אף אחד בציבור לא שומע על זה – האם הוא בכלל משמיע רעש של מרמה והפרת אמונים?

אפשר לחזור ולעשות את התרגיל הקבוע. במקום לדבר על חוקר משטרה החוקר את בנה של בת הזוג שלו, או את אחיה, או אישה שיש לה סכסוך אישי ארוך ומכוער עימה, בואו ונדבר על פוליטיקאי. נניח שר/ה או חבר/ת כנסת מהליכוד. אם בן של שר החקלאות מטעם הליכוד, היה זוכה במכרז של משרד החקלאות, ואביו היה רק משתתף בישיבות המכרז כדי לראות איך המכרז מתנהל, האם גם אז למברגר היה ממציא דרכים חדשות ומקוריות לתאר ניגודי עניינים מובהקים בכל צורה אפשרית אחרת? מסופקני.

וכמובן, גם בהסתעפות השלישית של הסיפור, "המערכת, דבר ראשון, שומרת על עצמה".

 

טיוח בתיקי נתניהו או טיוח ותיקי נתניהו?

התופעות האלו אינן נובעות באופן ישיר מתיקי ראש הממשלה. מדובר במערכות ותיקות ורבות עוצמה, הרגילות לפעול ללא בקרה אפקטיבית עליהן. בכל מקרה, אצל רוב הבכירים במערכות אלו אין סובלנות רבה לביקורת ולא הבנה לחשיבותה. אם ביקורת זה כמו אנטיביוטיקה הרי בתקופת רוני אלשיך ושי ניצן התנהלו המשטרה והפרקליטות כמו מתנגדי חיסונים קיצוניים שאפילו אנטיביוטיקה מצילת חיים אינם מוכנים לקחת.

אבל תיקי ראש הממשלה הגבירו את הרגישות של המשטרה ושל הפרקליטות לביקורת, הן בגלל הפרופיל הציבורי הגבוה שלהם והן בגלל שנתניהו, בניגוד לאזרח הקטן, היה יכול להשיב מלחמה פומבית אפקטיבית שערה. אז בזמן כזה חייבים לשים את האינטרסים של המדינה – ובכך הכוונה כמובן לפרקליטות (שכן "המדינה זה אני" לשיטתם) – לפני זוטות כמו חקירת מח"ש בעניין רוטנברג או התקפות של מפכ"ל המשטרה על הגוף החוקר את המשטרה. מערכת האכיפה בזמן מלחמה, ובזמן מלחמה מוזות הביקורת מושתקות.

תיקי ראש הממשלה אינם כל הסיפור ואפילו אינם החלק העיקרי בסיפור. זה לא טיוח תיקי נתניהו. זה טיוח ותיקי נתניהו. לתיקי ראש הממשלה בהחלט היה תפקיד בסיפור אבל תרבות הטיוח במשטרה ובפרקליטות קדמה להם, ותישאר הרבה אחריהם. הטובים לטייח.

עיקר הסיפור, על כל הסתעפויותיו, מצוי בהתנהלותן של שתי מערכות רבות עוצמה שקוברות פעולות פסולות ואולי פליליות שמבצעים אנשיהן, שמשתיקות ביקורת ושדוחפות נרטיבים שקריים לתקשורת כדי להציג אותן טוב. שתי מערכות רבות עוצמה שמורחות, שמטשטשות ושמשקרות. זהו עיקר הסיפור משום ששתי המערכות רבות העוצמה כנראה היו נוהגות כפי שנהגו גם אם תיקי ראש הממשלה לא היו קיימים. שכן תיקי ראש הממשלה לא יצרו את הרצון של המערכת לשמור על עצמה, אלא רק הגבירו רצון זה.

במקום לחשוב על הסאגה הנפרשת לעיל בפריזמה של רקביבי/רקלאביבי, כל אחד ואחד מאיתנו צריך לחשוב על איך מתקנים את שתי המערכות החשובות האלו. כל אחד ואחד מאיתנו צריך לחשוב על איך אנחנו מזכירים לבכירים במשטרה ובפרקליטות שתפקידם הוא לא לשמור על המערכת, אלא לשמור עלינו – האזרחים.

ניסים סופר הוא פובליציסט ועורך אחראי באתר "דיומא"

users: ניסים סופר

עוד בנושא

אולי יעניין אתכם