בנימין נתניהו   מקור: ויקיפדיה

"ישנם לא מעט קריטריונים למדידת הצלחה כלכלית. צמיחה, צמצום פערים, יצירה ותחזוקה של מערכות בריאות וחינוך ציבוריות חזקות, הקמת תשתיות ועוד. מבין כל אלה קריטריון הצמיחה קל למדידה מכיוון שקיימים לגביו נתונים כמותיים ברורים, ומכיוון שממנו נגזרת רמת החיים של אזרחי המדינה".

כך כתב לאחרונה כתב "כלכליסט" אורי טל טנא במאמר שכותרתו "הבדיקה שחושפת: נתניהו רחוק מלהיות מר כלכלה" ("כלכליסט" 05.08).

על-מנת לבדוק זאת, בחן כתב כלכליסט את הצמיחה בישראל ביחס לארצות הברית במשך 110 רבעונים, החל משנת 1992 ועד 2019. המאמר של אורי טל טנא חובבני למדי ונראה שלא בכדי.

למשל, בסוג כזה של השוואה לא נהוג לבדוק צמיחה אלא צמיחה לנפש. יתרה מזאת, החלוקה לרבעונים יוצרת מצג שווא לגבי מי שכיהן לתקופה קצרה מאוד – אהוד ברק לדוגמא (לוקח זמן לראש ממשלה ליצור אימפקט כלכלי). יתרה מזו, צמיחה היא לא מדד יחיד, שכן ממשלה יכולה להגדיל את הצמיחה באופן מלאכותי על ידי הגדלת החוב הלאומי, כמו ארצות הברית לאחר משבר הסאב-פריים.

כדי לקבל תמונה מאוזנת יותר של ההישגים הכלכליים של בנימין נתניהו ראוי לבחון את המצב הכלכלי שהיה בישראל כאשר עלה בשלטון לעומת המצב הכלכלי לפני פרוץ משבר הקורונה

טענה מרכזית במאמר היא שהצמיחה בישראל מושפעת מאוד מהצמיחה בעולם. ראוי היה אפוא לבחון את השינוי בתוצר המקומי הגולמי לנפש בישראל במונחי כוח קנייה בהשוואה לארצות הברית ובכלל ל-OECD. וגם בלי להתעמק בנתונים יוכל הקורא להבחין מהגרף המצורף להלן כי בעשור האחרון הצטמצם הפער.

GDP Per Capita PPP Israel 

מדד תוצר מקומי לנפש במונחי כוח קנייה ($Int), מקור: הבנק העולמי

ב-2009 התוצר המקומי הגולמי לנפש בישראל במונחי כוח קנייה היווה 58.4% מזה של ארצות הברית. בשנת 2019 מהווה התוצר המקומי לנפש בישראל במונחי כוח קנייה 64.6% מזה של ארצות הברית.

אותו חישוב אגב, תופס גם אם משווים את ישראל למדינות ה-OECD. בשנת 2009 התוצר המקומי הגולמי לנפש בישראל במונחי כוח קנייה היווה 82.8% מזה של הממוצע במדינות ה-OECD. בשנת 2019 מהווה התוצר המקומי לנפש בישראל במונחי כוח קנייה 90.7% מזה של ה-OECD.

אבל נעזוב רגע את התוצר המקומי הגולמי ונבחן אינדיקטורים נוספים. למשל, מדד השכר הריאלי למשרת שכיר משקף עד כמה גדל כוח הקנייה של השכיר הממוצע בישראל – כלומר הגידול בשכר בניכוי האינפלציה.

 Real Wages Israel

מדד שכר ריאלי חודשי למשרת שכיר בניכוי עונתיות, מקור: הלמ"ס

בין סוף שנת 2009 לסוף שנת 2019 חל גידול של 22.27% בשכר הריאלי של השכיר, קרי בכוח הקנייה שלו. המשמעות של נתון זה היא שיוקר המחייה ירד משמעותית.

ומה באשר ליחס חוב התוצר? מדד זה משקף את גובה החוב הלאומי ביחס לגודל התוצר. ככל שיחס החוב תוצר קטן, תשלומי הריבית של המדינה על חובה קטנים ביחס לגודל התוצר שלה.

Debt to GDP Israel 

יחס חוב תוצר, מקור: טריידינג אקונומיקס

אם משווים בין ישראל לבין ארצות הברית מזהים מגמה הפוכה. יחס חוב תוצר בישראל ירד מ-74.5% ל-59.9%. לעומת זאת, בארצות הברית חל גידול חד בחוב לאחר משבר הסאב-פריים ב-2008. מ-82.3% חלה עלייה ביחס חוב תוצר בארצות הברית ל-106.9%.

ואיך כלכלת ישראל נתפסת על ידי סוכנויות דירוג בינלאומיות? סוכנות הדירוג הבינלאומית פיץ' העלתה בשנת 2016 את הדירוג של ישראל ל-A+. סוכנות S&P לא פיגרה אחריה ובשנת 2017 העלתה את הדירוג של ישראל ל-A+ עם אופק חיובי.

דירוג האשראי נסמך על הערכה של כלכלנים מומחים בסוכנות דירוג שאין לה פוזיציה פוליטית זו או אחרת בישראל. ואין מדובר בשינוי קוסמטי או ביוקרה גרידא. לשינויים בדירוג האשראי יש השפעה על היכולת של ישראל לגייס אשראי זול יותר ולהוזיל את תשלומי הריבית שהיא משלמת.

ההערכה של כתב כלכליסט את ההישגים הכלכליים של נתניהו בעשור האחרון מבוססת על ניתוח שטחי – וזה עוד הדבר הטוב ביותר שאפשר לומר על הכתבה. מטרת הכתב הייתה להראות שנתניהו הוא לא מר כלכלה. קודם ירה הכתב את החיצים ואז ניסה לצייר את המטרה. הנתונים הנסקרים לעיל מלמדים על ההישגים הכלכליים של מדינת ישראל בתקופת שלטונו של בנימין נתניהו, ועוד אפשר היה להוסיף ולהתייחס לירידה בשיעור האבטלה, לירידה באי שוויון בחלוקת ההכנסות ועוד כהנה וכהנה. סבר פלוצקר, הכתב הכלכלי של "ידיעות אחרונות", כתב במאמר מסוף שנת 2018: "כאשר בנימין נתניהו יתייצב בפני הבוחרים במערכת הבחירות הבאה, הוא לא יצטרך לשקר. העשור שבו כיהן כראש הממשלה היה מן הטובים בתולדות הכלכלה הישראלית". את הערכתו, ביסס פלוצקר על שורה ארוכה של נתונים שהביא במאמרו. אולי כדאי שכתב כלכליסט ילמד מעמיתו כיצד להפריד בין פוזיציה פוליטית לבין ניתוח כלכלי מקצועי.

"ימנית ליברלית" היא מהנדסת מערכות מידע, תעשייה וניהול ובעלת תואר שני במנהל עסקים הכותבת בשם עט במדיה החברתית

users: ימנית ליברלית

עוד בנושא

אולי יעניין אתכם