נערת חורף   מקור: פיקסניו

"נערות חורף" מגולל את סיפורה של ליה, נערה המתמודדת במשך שנים עם מחלת האנורקסיה. הכריכה האחורית של הספר לא מסגירה את הנושא המרכזי שלו, ולקח לי מספר עמודים להבין איזה סוג רומן אני קוראת.

"הפסיכיאטר של בית החולים אמר לי לצייר קו מתאר בגודל טבעי של הגוף שלי. בחרתי גיר שעווה שמן בצבע עור פיל או מדרכה בגשם. הוא פרש את הנייר על הרצפה, נייר קצבים שרישרש כשנשענתי עליו. רציתי לצייר את הירכיים שלי, כל אחת בגודל ספה, על השטיח שלו. הנקניקיות של השיבם והבטן שלי יגלשו על הרצפה ויינתזו על הקירות, הציצים שלי – כדורי חוף מתנפחים; הזרועות שלי – גלילים של בצק עוגיות שמתפקעים בתפרים".

ליה עסוקה לכאורה במשקל שלה ובדימוי הגוף שלה אבל בעצם היא רק רוצה למות: "39.000 הייתי יכולה לומר שאני מתלהבת, אבל זה יהיה שקר. למספר אין חשיבות. אם אני ארד אל 30.000 אני ארצה לרדת אל 25.000. אם אני אשקול 05.000, אני לא אהיה מרוצה עד שארד אל 02.500. המספר היחיד שיספיק אי פעם יהיה 0. אפס קילו, אפס חיים".

כפי שניתן להתרשם, הספר לא חוסך מן הקורא דבר. הידרדרותה הפיזית והנפשית של ליה מתוארת שלב שלב, תוך ירידה לפרטים הקטנים ביותר. זה לא טקסט שצופה מן הצד. הספר נכנס עמוק אל תוך הקרביים של הגיבורה ועוקב אחריה יום ולילה, לאורך הארוחות, נדודי השינה, מחשבותיה, זיכרונותיה ויחסיה עם הוריה הגרושים ועם אחותה הקטנה החורגת.

ליה מתמודדת גם עם אובדנה של קאסי. השתיים היו החברות הכי טובות בין גיל תשע לגיל שמונה עשרה. ואז הקשר ניתק. הרומן נפתח בבשורה שמקבלת ליה על מותה של קאסי – "הגופה נמצאה בחדר במוטל, לבדה" – ועוסק לכל אורכו בחוסר היכולת שלה להתמודד עם האובדן.

ליה מתייסרת ייסורים עזים על כך שלא ענתה לחברתה בלילה בו מתה. קאסי התקשרה אליה 33 פעמים וליה זרקה את הטלפון על הקיר בלי שטרחה לבדוק את זהות המתקשר. ליה מתאבלת מרה על קאסי, וככל שהיא שוקעת באבל כך קאסי שבדמיונה מנסה למשוך יותר ויותר אל העבר השני, אל זרועות המוות והשלווה: "את לא מתה, אבל גם לא חיה. את נערת חורף, ליה-ליה, לכודה בין העולמות. את רוח רפאים עם לב פועם. בקרוב תחצי את הגבול ותהיי איתי. אני כל כך מחכה לזה. אני מתגעגעת אלייך נורא".

לאורך הספר ליה שואלת את עצמה מה היא באמת רוצה בחייה: "במקום שיעור היסטוריה מצעידים אותנו אל אולם הספורט ליריד השכלה גבוהה. נציגים עומדים מאחורי שולחנות עמוסים עלונים מבריקים שמבטיחים כולם עתיד מזהיר. אני צריכה לקחת אחד? לא. אנחנו יודעים באיזו אוניברסיטה אני אלמד. אני רוצה ללמוד שם? לא. מה אני רוצה? התשובה לשאלה הזאת לא קיימת".

האם כוחות החיים הטמונים בליה יספיקו כדי שתשרוד, או שמא תרעיב עצמה למוות? אמה של ליה, קרדיולוגית מוכשרת, מנסחת במילים ברורות את המאבק שבתה מצויה בו: "'הגוף שלך רוצה לחיות, ליה, גם אם הראש שלך לא' היא אומרת, 'המספרים שלך התאוששו מהר בבית החולים; תפקודי הכבד השתפר, מרווח ה QT שלך השתפר, רמות הזרחן והסידן יותר טובות. את קשוחה, ואני מתכוונת לזה מהבחינה הכי חיובית שאפשר רפואית'".

אני מודה שככל שהתקרבתי לסיום חשתי שאין כל תקווה שליה תצליח לשרוד. המחלה שלה חריפה כל כך, תפיסת המציאות שלה מעוותת לחלוטין, ואחיזתה בחיים רופפת עד מאוד. [זהירות ספוילר] בסוף הספר היא מוצאת עצמה לבדה במוטל בו סיימה קאסי את חייה. המתח מגיע לשיאו והקורא מרגיש שאין לה סיכוי לעבור את הלילה. בנקודה זו היו לסופרת לורי האלס אנדרסון שלוש אפשרויות לסיים את הספר: להעניק לה חיים, לגזור עליה מוות או לסיים את הספר עם סוף פתוח. אנדרסון בוחרת באפשרות הראשונה אבל עושה זאת באופן מאוד לא משכנע. לכל אורך הספר ליה מצויה עמוק עמוק במחלה. היא סופרת כל קלוריה, שונאת את עצמה ולא רואה עתיד לעצמה. בפועל, ליה עושה הכל כדי למות. ופתאום, בשלושת העמודים האחרונים של הספר, המנטרה החדשה של ליה היא "אוכל הוא חיים" והיא מדמיינת לעצמה אינסוף עתידים אפשריים. דאוס אקס מאכינה גס, סכריני ומאכזב לספר ריאליסטי שלא מהסס לגעת בעצבים החשופים.

"נערות חורף" הוא ספר יוצא דופן בסוגת ה-Young Adult, משום שהוא כתוב היטב, הדמות של הגיבורה מאוד משכנעת, והסופרת מצליחה להעביר בפירוט מצמרר את ההתמודדות היומיומית של אנשים עם מחלת אנורקסיה. ולמרות זאת, אני לא יכולה להמליץ על "נערות חורף". שנאתי את הספר. זאת האמת. הטקסט חשוף, ישיר וקשה לקריאה. רוב הזמן כאבה לי הבטן ורק רציתי שהספר יסתיים כבר. אלו המתעניינים באנורקסיה, או בעלי קיבה קשיחה במיוחד, אולי יפיקו משהו מהספר, אבל כל היתר קחו בחשבון שהטקסט מזעזע ואפילו אלים. כמי שאוהבת לקרוא על קשיים אנושיים ועל התמודדות מורכבת מולם, אני מצטערת שקראתי את הספר הזה. סיימתי אותו חבולה.

נערות חורף / לורי האלס אנדרסון
כנרת זמורה-ביתן, 2017
תרגום מאנגלית: יעל אכמון
256 עמודים

דניאלה ש. היא מבקרת הספרים של אתר דיומא

users: דניאלה ש.

עוד בנושא

אולי יעניין אתכם