אוטובוס בוער על הדרך בין חרקוב לקייב, 24 בפברואר 2022   מקור: קול אמריקה (יאן בואצ'ט)
בתמונה אוטובוס בוער על הדרך בין חרקוב לקייב, 24 בפברואר 2022

המלחמה באוקראינה יוצרת אתגר של ממש למי שמנסה להבין את מהלך האירועים. על אף שכיום יש יותר מקורות מידע זמינים מאשר בכל זמן אחר בעבר, ערפל הקרב, התעמולה של שני הצדדים והמידע הכוזב המופץ ברשתות מקשים על הבנת המתרחש.

במאמר זה אנסה לפזר במעט את ערפל הקרב ולתת תמונת מצב עדכנית של מלחמת רוסיה-אוקראינה.

 

עצירה אופרטיבית בפועל

תנועת הכוחות הרוסים הפולשים הואטה באופן ניכר. נדמה שאין מדובר בעצירה אופרטיבית מתוכננת אלא בקשיים אמיתיים בהם נתקל הצבא הרוסי. הרוסים כנראה ציפו להתנגדות פחותה של צבא אוקראינה מחד גיסא ולקבלת פנים אוהדת יותר מהאוכלוסייה המקומית מאידך גיסא.

סביר להניח שהרוסים לא ציפו לחזרה מלאה על אירועי הפלישה הרוסית לחצי האי קרים בשנת 2014, כאשר הצבא האקראיני לא ירה כדור אחד והאוכלוסייה הייתה אוהדת ביותר. ועדיין, ההתנגדות העזה של האוקראינים לפלישה הנוכחית בהחלט עלתה על ציפיות הרוסים. מסתבר שכיבוש חלקים מאוקראינה ושמונה שנות לחימה בעצימות נמוכה עם התלקחויות פה ושם השפיעו על רוח הלחימה של האוקראינים.

ההתנגדות האוקראינית העזה הפכה את העצירה הרוסית לעצירה אופרטיבית בפועל (על תפיסת "העצירה האופרטיבית" ראו מאמרו של יגיל הנקין, "נמיגות ההתקפה, עצירה אופרטיבית והמלחמה באוקראינה"). בימים האחרונים, הזרים הצבא הרוסי אספקה וכוחות נוספים כדי להתכונן להמשך המהלך ההתקפי. אולם, עד עתה הוזרמו כוחות נוספים רק מהעתודות שרוכזו בגבולות אוקראינה ובינתיים אין סימנים להזרמת עתודות נוספות מעומק רוסיה. ב-1 במרץ החלה התקדמות רוסית מחודשת, אם כי בקצב איטי יותר מאשר בתחילת הפלישה.

Russian Invasion of Ukraine 03.03.2022 Viewsridge

התקדמות הפלישה הרוסית עד 3 במרץ 2022
 

בעיות לוגיסטיות

מלבד בעיות טקטיות, יצרה ההתנגדות האוקראינית גם מגוון בעיות לוגיסטיות לכוחות הפולשים שכן הצבא הרוסי לא התכונן למצב בו הוא נמצא כעת.

למי שלא מכיר את תורת הלחימה הרוסית העכשווית, רווחת שם תפיסת הפעלה מבוזרת המבוססת על צוותי קרב גדודיים (צק"גים). צוות קרב גדודי מורכב מצירוף של פלוגות חי"ר ופלוגות שריון וכולל גם כוח ארטילרי, כוח הנדסה קרבית וכוחות סיוע נוספים וכל זאת בסדר גודל של גדוד (כלומר, צק"ג מונה כמה מאות חיילים). הרעיון מאחורי תפיסה זו היא יכולת פעולה עצמאית ברמה גדודית – הצק"ג בנוי לפעול ככוח עצמאי בלי תלות במסגרת טקטית גבוהה יותר כמו חטיבה, אוגדה וכיוצא באלה.

צוותי קרב משמשים ככוח לחימה יסודי גם בצבאות אחרים בעולם. הצבא האמריקאי שם את הדגש דווקא על צוותי קרב חטיבתיים (צק"חים). שימוש בצק"גים וצק"חים מקובל גם בצה"ל וקיבל התייחסות מיוחדת במסגרת תוכניות עבודה רב-שנתיות של העשור האחרון. אולם, בעוד שבצה"ל בונים צק"גים על ידי ציוות כוחות מחטיבות שונות, בצבא הרוסי הצק"גים נבנים, בדרך כלל, מתוך אותה חטיבה אורגנית בגלל שבצה"ל אין חי"ר, טנקים וארטילריה בתוך חטיבה אורגנית אחת ובצבא הרוסי יש.

על כל פנים, הצק"גים פועלים עם דרג לוגיסטי מצומצם ולמעשה הם מתבססים על "בטן" (המונח "בטן" המקובל בשיח הצה"לי והמערבי, מכוון לאספקה הקיימת בתוך הכלים הגדודיים – לרוב הכוונה לתחמושת – כאשר בדרגים של הצק"ג עצמו יש כמות מצומצמת של אספקה נוספת). אם ההתנגדות האוקראינית הייתה קלה כפי שהרוסים העריכו שתהיה, הכוח הפולש היה יכול לשעוט קדימה בהתבסס על "הבטן" של הצק"גים, ובמקביל שיירות אספקה היו יכולות לנוע באופן חופשי בלי שיש צורך בפתיחת צירים. אולם, כאשר יש התנגדות עזה ו/או לחימה בעצימות גבוהה – כפי שיש עתה באוקראינה – העדר דרג לוגיסטי משמעותי כמו זה שיש במסגרות טקטיות גדולות יותר כגון אוגדה או ארמיה, יוצר נקודת תורפה בולטת בפעילות הצק"גים, התלויים באספקה שמגיעה ממרחקים גדולים, לעתים אפילו ממרחק של מאות קילומטרים.

אגב, נקודת התורפה הלוגיסטית של הצק"גים הרוסיים לא התגלתה רק לאחרונה ואפשר היה להבחין בה גם בסבב הלחימה במזרח אוקראינה ב-2015-2014, אבל העצימות הגבוהה יותר של סבב הלחימה הנוכחי הופכת אותה למשמעותית אף יותר.

מאז 1 במרץ, עם כניסתם של כוחות רוסים חדשים לתוך אוקראינה, אפשר לראות גם הפעלה של יחידות אורגניות בלי שבונים מהם צק"גים. שינוי זה יכול להצביע על מחסור בכוחות זמינים (אם יש גדוד חי"ר ואין מאיפה להוסיף לו כוח משוריין או ארטילריה כדי לבנות צק"ג, מפעילים אותו כגדוד חי"ר אורגני במסגרת חטיבתית ולא ככוח עצמאי). המחסור בכוחות זמינים יכול לנבוע מהתרחבות החזית או משחיקת הכוחות הלוחמים.

חשוב לציין כי למרות שהצד האוקראיני נוקט במאמצים ניכרים לפגוע בשיירות הרוסיות עם ארטילריה וכטב"מים, אלו רק מאמצים נקודתיים, והקשיים הלוגיסטיים בשלב הראשון של המבצע נגרמו בעיקר מהכנה לקויה בצד הרוסי. יחד עם זאת, נכון לזמן כתיבת שורות אלו, האוקראינים ממשיכים להשקיע מאמצים בפגיעה בשיירות הלוגיסטיות. בנוסף למטוסים, כטבמ"ים וארטילריה פורסמו הוראות רשמיות לאוכלוסייה האוקראינית לתת לכוח הרוסי העיקרי שמגיע לאזור המגורים שלהם לעבור, ואז לפגוע בזנב הלוגיסטי עם רובי ציד, בקבוקי מולוטוב וכל נשק זמין אחר. זו הודעה שפרסם משרד ההגנה האוקראיני אתמול: "תנו לטנקים לעבור, בהם יטפל הצבא, הכו באספקה. טנק ללא תחמושת זה טרקטור, [טנק] ללא דלק זה ערמת ברזל מת, ובלי אוכל האויב ייכנע ביוזמתו".

שיירה רוסית גדולה בדרך לחיזוק הכוחות הרוסים המצויים סמוך לקייב

 

אבדות בצד הרוסי

לכוחות הרוסים כבר יש לא מעט אבדות (למרות שסביר להניח שפחות ממה שהתעמולה האוקראינית טוענת). אתמול הכריז משרד ההגנה הרוסי לראשונה באופן רשמי על מספרי נפגעים – 498 הרוגים ו-1597 פצועים. במקביל, טענו האוקראינים שלרוסים היו 9,000 הרוגים ופצועים ו-200 שבויים. ההבדל העצום במספרים יכול לנבוע לא רק מעימות בין התעמולה הרוסית לבין התעמולה האוקראינית אלא גם מסיבה אדמיניסטרטיבית. משרד ההגנה הרוסי אחראי רק על הצבא, כך שלא ברור אם המספר שפרסם כולל גם אבדות של לוחמי המשמר הלאומי ("רוסגוורדיה") ושל שוטרי המשטרה שמשתתפים במבצע במספרים גדולים. נוסף על כך, "המיליציות העממיות" הפרו-רוסיות של שני המחוזות הבדלניים דונצק (דונייצק) ולוגנסק (לוהנסק) לא שייכות באופן רשמי לצבא הרוסי, ואבדות של יחידות שכירי חרב, כגון יחידת "ווגנר" הידועה, כלל לא נספרות בדיווחים הרשמיים.

כך או כך, הצבא הרוסי עובד במסות. זה היתרון של רוסיה. כל עוד האבדות באנשים ובאמצעי לחימה לא מגבילות באופן ניכר את הלחימה עצמה, המכבש הרוסי יכול להמשיך הלאה (השפעת האבדות על דעת הקהל פחות מעניינת את הקרמלין).

 

שינויים דקים בתעמולה הרוסית

העמדה הרשמית של רוסיה היא שהפלישה לאוקראינה באה לשחרר את האוכלוסייה משלטונה של "כנופיית הנאו-נאצים והנרקומנים" היושבת בקייב (מתוך נאומו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין לפני מועצת הבטחון הרוסית ב-25 בפברואר). מצד שני, ב-1 במרץ אמר דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב שרוסיה רואה בוולודימיר זלנסקי נשיא לגיטימי, וככזה הוא יכול לתת פקודה לכוחות האוקראינים להניח את נשקם (מובן מאליו שמדובר בלגיטימיות "אינסטרומנטלית" רק כאשר היא משרתת את האינטרס הרוסי).

יש להבין שהקו הרשמי של התעמולה הרוסית בתחילת המבצע היה שהצבא האוקראיני כמעט ולא נלחם ושמי שמנהל את עיקר הלחימה מהצד האוקראיני אלו "גדודי לאומנים" (ראו, למשל, את ההודעה הרשמית של משרד ההגנה הרוסי ב-25 בפברואר). ברם, ניכר שאין מדובר בתעמולה גרידא אלא במה שהרוסים עצמם באמת האמינו בו בתחילת המערכה. מאז השתנה הקו התעמולתי הרוסי ועתה מזכירות ההודעות הרשמיות גם יחידות של צבא אוקראינה אבל עדיין מושם דגש על "גדודי לאומנים" מכיוון שזה עולה בקנה אחד עם העמדה הרשמית המוזכרת לעיל – שהפלישה נערכה כדי לשחרר את אוקראינה משלטון הלאומנים האוקראינים הנאו-נאצים.

כך או כך, כוחות "השחרור" הרוסים לא בוחלים בירי ארטילרי על ערים כפי שקרה למשל בחרקוב. מהיום הראשון למבצע, חזר משרד ההגנה הרוסי וטען שהלאומנים האוקראינים מציבים מערכות נשק בתוך שכונות המגורים ומשתמשים באוכלוסייה האזרחית כמגן אנושי, ושזה מסביר מדוע הרוסים פוגעים גם בלא מעורבים. אם המבצע ימשיך כפי שהוא מתנהל עד עכשיו, סביר להניח שנראה יותר ויותר ירי ארטילרי והפצצות מהאוויר על הערים הגדולות.

President Volodymyr Zelensky visits frontline 2019 The Presidential Administration of Ukraine

נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי מבקר חיילים במזרח אוקראינה, 2019

 

"תמונת ניצחון"

אחרי שלב החדירה הראשונית, התאפיינה הפלישה הרוסית בהסתננות מבוזרת. צק"גים של הצבא הרוסי חדרו בגזרות שונות והיות שנוצרה חזית רחבה מאוד אין לאוקראינים מספיק כוחות כדי לחסום את כל הפרצות. פועל יוצא, למרות שההתקדמות הרוסית נעצרה בחלק מהיעדים, היו יעדים אחרים שנכבשו כמעט ללא קרב.

מובן מאליו שכל תוצאה במלחמה תוצג על ידי הרוסים כניצחון אבל הם רוצים גם "תמונת ניצחון". לכן, הצבא הרוסי ממשיך במאמצי כיתור בקייב (עיר הבירה של אוקראינה והעיר הגדולה במדינה), בחרקוב (העיר השנייה בגודלה באוקראינה והבירה הראשונה של אוקראינה בתקופה הסובייטית), במריופול ויש אפילו ניסיונות נחיתה באזור אודסה (העיר השלישית בגודלה באוקראינה). הנפת דגל רוסי בעיר גדולה תספק לרוסיה את "תמונת הניצחון" המבוקשת.

בתחילת המבצע הנחיתו הרוסים כוחות בסביבת קייב, ויחידות ממוכנות פרצו מצפון משטח בלארוס כדי לחבור אליהם. המטרה של התקפה זו הייתה כיתור עיר הבירה. אולם, כפי שמהלומת הפתיחה הרוסית שכללה הפצצות מהאוויר וטילים מדויקים, הצליחה רק באופן חלקי – חיל האוויר וההגנה האווירית של אוקראינה עדיין לא שותקו לגמרי – גם תמרון הכיתור של קייב טרם השיג הצלחה מלאה. אולם, כיתור קייב עומד עדיין על הפרק והרוסים ממשיכים להזרים כוחות לגזרה זו – נכון לאתמול היו באזור קייב כבר יותר משלושים צק"גים.

הרוסים יכולים להשיג "תמונת ניצחון" גם אם יצליחו לבסס מסדרון יבשתי בין חצי האי קרים לבין רוסיה, זו תהיה הצלחה מערכתית מרשימה ביותר שגם תפתור את בעיות התחבורה שנוצרו לאחר הכיבוש (כרגע, חצי האי קרים מחובר לרוסיה רק על ידי גשר כפול שנבנה אחרי הכיבוש הרוסי). בנוסף, אם הרוסים יצליחו לבסס מסדרון יבשתי מחצי האי קרים מערבה עד גבול רומניה, אוקראינה תנותק לחלוטין מהים השחור וזה יהיה הישג אסטרטגי בעל השלכות כלכליות ופוליטיות עצומות.

Crimean bridge 2019 Rosavtodor

הגשר הכפול המחבר בין חצי האי קרים לבין רוסיה

 

ההישגים של הרוסים בגזרה הדרומית ובגזרה המזרחית

בגזרה הדרומית של זירת הלחימה השיגו הרוסים הישגים משמעותיים ביותר הן מבחינה טקטית והן מבחינה אסטרטגית. הכוח הרוסי שפרץ מחצי האי קרים לתוך אוקראינה השיג התקדמות לא מבוטלת. יש לציין כי הכוח הרוסי בגזרה זו היה בהיקף כזה שהאוקראינים העריכו מראש שאין להם סיכוי לבלום אותו בתוך חצי האי קרים.

בין יתר ההישגים בגזרה הדרומית, הצליחו הרוסים לכבוש תעלה דרכה היו האוקראינים מעבירים מים לתוך חצי האי קרים לפני כיבושו בשנת 2014. מאז הכיבוש הרוסי, נוצרה בעיה קשה באספקת מים לחצי האי קרים, ועתה יכולים הרוסים להתגבר על בעיה זו.

בגזרה המזרחית, התקדמות הרוסים מצפון-מזרח ומדרום-מזרח מאיימת לכתר את הכוח האוקראיני המצוי שם וזה יוצר בעיה משמעותית ביותר לצבא האוקראיני. לפני פרוץ הלחימה, האוקראינים תגברו כוחות לאורך הגבול עם המחוזות הבדלניים במזרח, וכתוצאה מכך הכוח בגזרה המזרחית היה הכוח האוקראיני הגדול ביותר בתחילת הפלישה הרוסית. הכוח בגזרה המזרחית גם הפגין יכולת לחימה גבוהה יותר מהכוחות האוקראינים בגזרות האחרות. עתה צריך הפיקוד האוקראיני להחליט אם להסיג אחורה כוח זה, ובכך לוותר על מזרח אוקראינה לכוחות הרוסים, או להישאר במקום ולהסתכן בכיתורו של הכוח החזק ביותר שלהם. בינתיים הכוח האוקראיני בגזרה המזרחית מחזיק מעמד ואף יוצא להתקפות נגד מקומיות.

להישג הטקטי של הרוסים בגזרה הדרומית ובגזרה המזרחית יש גם השלכות רוחביות על התקופה שלאחר המלחמה. ההתקדמות בגזרות אלו משרתת את המטרה המוצהרת של הרוסים להגן על המחוזות הבדלניים דונצק ולוגנסק וזאת בשונה מהפעילות בצפון אוקראינה. חשוב מכך, השתלטות על שטחים במזרח אוקראינה ובדרומה תאפשר לרוסיה לספח שטחים אלו בעתיד על ידי "משאלי עם" וכדומה.

 

ההישגים של האוקראינים

ההישג המשמעותי ביותר של הכוחות האוקראינים עד עתה הוא בכך שלא קרסו תוך 48 שעות מתחילת הפלישה. אמנם, האוקראינים כבר איבדו שטחים נרחבים, ספגו אבדות ניכרות ונמצאים עתה במצב קשה למדי מבחינה מערכתית, אבל אף עיר מרכזית עדיין לא נכבשה והכוחות שלהם ממשיכים להילחם בכל החזיתות ואף לבצע התקפות נגד. כמה מהמקומות שנכבשו על ידי הרוסים כבר החליפו ידיים פעם או פעמיים.

מבחינת גיוס דעת קהל יש הישגים מרשימים ביותר לצד האוקראיני – הן בחזית הפנימית והן בחזית הבינלאומית. גם אם קייב תיפול עתה, זה כבר לא ייתפס כעובדה מוגמרת שצריך לקבל כפי שאולי היה קורה אם עיר הבירה האוקראינית הייתה נופלת מיד.

האוקראינים משדרים רוח לחימה. בנוסף להבלטת הקורבנות האזרחיים, דגש תעמולתי שכיח במלחמות שנערכו בעשורים האחרונים, התעמולה האוקראינית מדגישה גם את הפגיעות בצבא הרוסי ואת שמחת הקרב של הכוחות האוקראינים. הודעות רשמיות של הצבא ושל משרד ההגנה האוקראינים אף נוטות להיות מתובלות בהומור, למשל כמו ההודעה שאין צורך להצהיר למס הכנסה על טנק שלל. המיתוסים הלאומיים של אוקראינה זוכים לעדנה, והתעמולה האוקראינית שבה ומציגה את כוחותיה בתור קוזאקים ששים אלי קרב הנלחמים למען החירות והמולדת מול הפולש הזר.

הכטב"מ הטורקי "באירקטאר" המשמש את הצבא האוקראיני זכה לשיר הלל שהפך ללהיט באוקראינה

 

המלחמה הרוסית אוקראינית – מתכוננים להמשך הלחימה

עד עתה הצליחו האוקראינים להחזיק מעמד בצורה מרשימה – הרבה מעבר למה שניבאו להם מומחים צבאיים מערביים. האוקראינים ערכו גיוס מילואים נרחב והפכו לאומה מגויסת. בנוסף, משלוחי נשק גדולים המגיעים מחוץ למדינה – בעיקר נשקים קלים, תחמושת, טילי נ"ט, טילי נ"מ וכטב"מים תוקפים – משפרים את יכולת ההתמודדות של הצבא האוקראיני.

בצד הרוסי נעצרה ההתקדמות ברוב הגזרות. אולם, הרוסים מנצלים את עצירת ההתקדמות כדי לתגבר את כוח הפלישה ובמקביל ממשיכים להפגיז ולהפציץ את הכוחות האוקראינים ולקדם כיבוש זוחל בפרברי הערים. ברי שהצבא הרוסי עדיין לא אמר את המילה האחרונה במלחמה נגד אוקראינה.

users: דוד גנדלמן

אולי יעניין אותך