הגדלה במיקרוסקופ אלקטרונים של וירוס SARS-CoV-2 שגרם להתפרצות מחלת הקורונה (COVID-19)   מקור: ויקיפדיה

בחודשים האחרונים דומה שכולנו קיבלנו אל הלקסיקון המדעי שלנו מושג חדש: "מחלות זואונוטיות". זה ממש לא משנה אם אנחנו דנים בעטלפים או בפנגולינים – כולנו יודעים שמשמעות המושג היא מחלות אשר מקורן בבעלי חיים, ואשר הועברו לבני אדם.

התרגלנו לחשוב על מחלות זואונוטיות כמסכנות חיים, בעיקר בגלל יחסי הציבור "הגרועים" של כמה מהן: הסארס, שפעת החזירים, האיידס וכמובן הקורונה. אבל לאמיתו של דבר מחלות כאלו יכולות להתבטא במגוון חומרות ומקורן יכול להיות חיידקי, ויראלי, פטרייתי או אפילו טפילי.

על פי סוכנות הסי-די-סי האמריקאית (המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן), שלוש מתוך כל ארבע מחלות חדשות המתגלות בבני אדם – מקורן בבעל חיים כלשהו. המשמעויות שנגזרות ממספרים אלה, הן רחבות ובעלות השלכות על מגוון תחומי חיים, ביניהם חקלאות ותזונה. למעשה, גופים המקדמים צמחונות וטבעונות החלו מצביעים על תעשיית המזון מן החי כמקור משמעותי המעודד תחלואה.

 

כיצד מופצות מחלות זואונוטיות?

אופני הפצתן של מחלות זואונוטיות הם מגוונים. מגע ישיר עם בעלי חיים הוא כמובן דרך אחת. עבודה בסביבת בעלי חיים – משק חי, חקלאות, רפואת בעלי חיים – גידול חיות מחמד, מגע עם חיות בר בטיולים בטבע, והיפגעות ישירה מבעלי חיים, בשריטה, בנשיכה או בעקיצה, מעלים את הסיכון לקבל מחלה זואונוטית. ככל שהמגע הדוק וממושך יותר, כך הסיכון עולה. גם צריכה של מזון מן החי מעלה את הסיכונים להידבק במחלה זאונוטית במגע ישיר.

אולם במחלות זואונוטיות אפשר להידבק גם כתוצאה ממגע בלתי ישיר. ישנן מחלות זואונוטיות אשר עוברות מבעלי חיים לבני אדם באמצעות מגע עם הפרשות, עם ריר, עם חלקיקים העוברים באוויר וכן הלאה. במקרה כזה דווקא המגע הישיר עם בעל החיים עצמו פחות מסוכן. דווקא החשיפה לנוזלי גוף היא מה שמעמיד אותנו בסיכון הדבקה גם זמן מה לאחר שבעל החיים עצמו עזב את המקום.

אפשר להידבק במחלות זואונוטיות גם באמצעות וקטורים, כלומר בעלי חיים המתווכים את המחלה. יתושים, קרציות ופרעושים יכולים להיות נשאים למגוון רחב של מחלות אשר עוברות באמצעותם מבעלי חיים לבני אדם. אותן מחלות בדרך כלל לא מזיקות לוקטור עצמו אלא רק לאדם הנדבק (ישנן מחלות זואונוטיות הפוגעות בשרשרת ההדבקה כולה).

Examples of Zoonotic Diseases and Their Affected Populations

דוגמאות למחלות זואונוטיות ולאוכלוסיות המושפעות מהן

 

מה מעודד את התפשטותן של מחלות זואונוטיות?

מחלות זואונוטיות הן נושא מעורר דאגה בקרב מדענים רבים בעולם, במיוחד משום שאין לנו שום דרך לחזות מתי, היכן או כיצד מחלות כגון אלו תתפשטנה. עם השנים ניכרת עלייה ניכרת בהדבקות שמקורן בעלי חיים, ואחת ההשערות הבולטות לעלייה זו היא העובדה שבני אדם חודרים יותר ויותר אל שטחי המחיה של בעלי חיים – אם למטרות מגורים, אם לחקלאות ואם בגין בירוא יערות. גם העובדה שטיולים ביעדים אקזוטיים הופכים נפוצים יותר ויותר מסייעת למחוללי מחלה, שהיו בעבר מוגבלים בתפוצתם מבעלי חיים לבני אדם, לעבור בזמן קצר מאוד בין מדינות ויבשות.

גם ציד ומסורות פולחניות מסייעות להפצת מחלות. ציד מעורר לעתים תכופות תגובות של עקה בבעלי החיים השוכנים באזור. מתח וחרדה יכולים להיות בעלי תרומה מכרעת להיחלשות מערכת החיסון של אותם בעלי חיים, מה שמאפשר העברה משמעותית יותר של גורמי המחלה בין החיות הניצודות לבין עצמן ובינן לבין בני האדם. העיסוק הפולחני באיברים שונים של בעלי חיים ברחבי העולם, לרוב אינו מצוי תחת הסדרה ופיקוח ואינו עומד בסטנדרטים של היגיינה, וכתוצאה מכך מביא לעלייה בשכיחות מחלות זואונוטיות.

Chinese Pangoiln Manis Pentadactyla

פנגולין סיני (Manis pentadactyla). ברפואה המסורתית הסינית יש דרישה גבוהה לקשקשי השריון של הפנגולין

 

וירוס הקורונה

כאשר אנו מדברים על הקורונה למעשה מדובר במשפחה הכוללת מספר גדול של וירוסים, חלקם קטלניים, התוקפים ציפורים ויונקים. שבעה מתוך הוירוסים הללו תוקפים ומדביקים גם בני אדם. שני החברים המוכרים יותר במשפחה זו הם אלה שאחראים ל-SARS – מגפה שהתפרצה בתחילת שנות האלפיים – ול-COVID-19 היא מגת הקורונה הנוכחית. שני הוירוסים הללו לא עוברים ישירות מהמאכסן לבני האדם, וזקוקים לווקטור – בעל חיים אחר המשמש כמתווך – על מנת להדביק בני אדם.

בשני המקרים מקור הוירוס הוא ככל הנראה העטלפים שעברו לבני האדם דרך בעלי חיים מתווכים. וירוס הסארס עבר לבני אדם דרך יונקים קטנים פעילי לילה. ההשערה הנוכחית לגבי ה-SARS-CoV-2 (הווירוס שגורם ל-COVID-19), מתמקדת בפנגולין כווקטור אפשרי, אם כי מעגל ההדבקה עדיין אינו ברור בוודאות מוחלטת.

 

איך נוכל לצמצם את הסיכון בהידבקות במחלה זאונוטית?

מילת המפתח, כפי שוודאי שמענו לא אחת, היא היגיינה. יש לרחוץ ידיים היטב אחרי כל מגע עם בעלי חיים, לדאוג לחיסונים ולבריאות התקינה של חיות הבית והמשק ולהימנע ממגע קרוב מידי עם חיות מחמד אקזוטיות יותר כגון זוחלים וציפורים. כמו כן, יש לדאוג לניקיון הבית ולאחזקה נכונה שלו, כך שבעלי חיים לא יוכלו לחדור אליו מבחוץ, ובייחוד לא מכרסמים שונים כגון עכברים וחולדות.

מצאתם הפרשות בעלי חיים באזור מסוים בבית? נקו את האזור היטב במים וסבון או באקונומיקה עד להעלמת כל זכר להפרשות ונסו לחפש את נקודת החדירה של בעל החיים על מנת למנוע כניסה חוזרת. אטמו את ארונות המזון, ואל תצרכו שום דבר שאולי בא במגע עם בעל חיים לא מוכר. אנחנו לא תמיד יכולים למנוע לחלוטין כל סיכוי להדבקה – אבל אין ספק שביכולתנו לצמצם אותו. באשר לקורונה, לא נותר לנו אלא להמתין עד להמצאת חיסון שיימגר את המגפה הנוכחית, ולקוות שבני האדם יפיקו את הלקחים בכל הנוגע לגורמי התפשטותן של מחלות זואונוטיות.

עדי ארביב היא ד"ר לביולוגיה המתמחה בביולוגיה מולוקולרית

users: עדי ארביב

הנקראים ביותר

המלצת העורכים

החדשים ביותר